בימים אלו מבקר בישראל נשיא הפיליפינים, רודריגו דוטרטה, שבביקורו צפוי להיחתם הסכם היסטורי בין ישראל לפיליפינים הנוגע להעסקת עובדי סיעוד. ההסכם אמור לבטל את העמלה על סך אלפי דולרים שנדרשת מכל עובד פיליפיני שמגיע לעבוד בישראל. ההסכם יחול על עובדי הסיעוד שעובדים בבתי הקשישים אך לא על עובדי הסיעוד בבתי האבות שדווקא שם קיים מחסור חמור בכח אדם מיומן.
בעקבות המחסור בכוח אדם, ארגון בתי האבות החליט בצעד חריג שלא לקלוט קשישים סיעודיים בבתי האבות בתקופת החגים. "נכון להיום, בימות השגרה, חסרים לנו 6,000 עובדים לטיפול בדיירים הקיימים", אומר רוני עוזרי, יו"ר א.ב.א. "לצערנו המדינה לא נענית לבקשתנו לגיוס עובדים זרים, ובשוק העבודה המקומי, הישראלים לא רוצים לעבוד בסיעוד".
הדרישה של איגוד בתי האבות לגיוס עובדים זרים מגיעה על רקע מחסור חמור בכוח אדם. גורמים בתחום אומרים שישראלים פשוט לא מוכנים לעבוד כמטפלים סיעודיים בבתי אבות. נעשו הכשרות, בית האבות מוסיפים למשכורת שקבעה המדינה כמה מאות שקלים כך שהשכר יוצא סביב ה-8,000 שקלים, ועדיין לא מוצאים עובדים.
כמו בכל שנה בתקופת החגים, הגיעו מאות פניות ממשפחות של קשישים סיעודיים לבתי האבות ברחבי ישראל בבקשה למצוא פתרון לתקופת החגים ליקיריהן. מא.ב.א נמסר כי ההחלטה להשיב לבקשות המשפחות בשלילה התקבלה בלב כבד, נוכח מחסור חמור ומחריף בכוח האדם המקצועי. בימים אלה אמור בג"ץ להכריע בעתירה שהגיש א.ב.א לתיקון החוק האוסר עליהם העסקת עובדים זרים, בשונה מההיתר להעסיק עובדים זרים סיעודיים לקשיש סיעודי בביתו.
לפי עוזרי, "כל יום שעובר ללא פתרון למצוקת כוח האדם בענף הסיעוד הוא יום נוסף בו עשרות אלפי קשישים סיעודיים מקבלים טיפול פחות טוב, ועוד יום נוסף בו מנהלי בתי האבות נאלצים לעבור על חוקי העבודה ולהעסיק עובדים במשמרות כפולות או לחלופין להעסיק כוח עבודה לא מיומן, שכולל בתוכו גם מסתננים ומהגרי עבודה. עצימת העיניים וגרירת הרגליים של הממשלה אל מול האנשים שבנו את המדינה היא עלבון ואטימות. המדינה, שהופכת אותנו לעבריינים בעל כורחנו, היא העבריינית בעצמה הן ברמה הבירוקרטית והן ברמה המוסרית. היא מפרה את תנאי המכרז שהיא עצמה הוציאה בכך שאינה מאפשרת לנו למצוא כוח אדם מקצועי ראוי וגם מקשיחה את ליבה כלפי ציבור חלש, שאין לו מי שייצג אותו וישמיע את קולו".
עוזרי מדגיש כי ההחלטה לא לקלוט עוד דיירים סיעודיים לחודשי החגים התקבלה בכאב גדול, אך גם מתוך תחושת אחריות כלפי המטופלים והמשפחות. "אם אין לנו יכולת לתת מענה סביר, לכל הפחות, למטופלים שלנו, לא נוכל להשלות משפחות שהן יכולות לצאת לחופשתן בחו"ל ולישון בראש שקט. אני קורא להן לפנות למקבלי ההחלטות בדרישה למצוא פתרון הולם ליקיריהן, לא רק בחודש החגים – אלא לאורך כל השנה. אין סיבה שאם מאפשרים קליטת עובדים זרים לקשישים סיעודיים בביתם, לא יינתן האישור להעסקתם בבתי אבות. אין מאחורי החלטה כזאת הגיון, אלא שיקולים שנובעים מאטימות לב והיעדר חמלה".
