על פי פרסום דה מרקר, ינסה ראש הממשלה לבטל במהלך ישיבת הממשלה ביום רביעי את הצמדת שכרם של השוטרים, הסוהרים, אנשי השב"כ והמוסד לשכר אנשי הקבע, על מנת שלא לשלם להם את החוב שצברה המדינה כלפיהם מאז שנת 2006. בעבר הצהיר השר לביטחון פנים גלעד ארדן כי במידה ותבוטל ההצמדה, יתמוך בהקמת ארגון עובדים לשוטרים ולסוהרים.
לאחרונה קבע בית הדין הארצי לעבודה כי גמלאי השב"כ והמוסד זכאים לתשלום התוספת שניתנה לאנשי הקבע וגמלאי צה"ל מאז 2006 בשווי כ-7%. נראה שנתניהו מבקש לשנות את החלטת הממשלה על הצמדת שכרם של אנשי זרועות הביטחון השונים לצה"ל, טרם תהפוך החלטתו של בית הדין הארצי לחלוטה ותשפיע ככל הנראה גם על דרישתם של השוטרים והסוהרים המתבררת בימים אלו אף היא בבית הדין הארצי. חוב המדינה לאנשי כוחות הביטחון והגמלאים שלא קיבלו את התוספת מוערך בכ-7-5 מיליארד שקלים, סכום שבמידה ותצטרך לשלמו תהא חייבת לפרוץ את כלל ההוצאה.
השר לביטחון הפנים ארדן תוקף בחריפות את האפשרות לביטול ההשוואה וקורא לשרי הממשלה להצביע נגדה: "הצעת ההחלטה מפלה בין דם לדם ופוגעת ישירות בשוטרים ובסוהרים שנמצאים כיום בחזית המאבק בטרור ומשלמים מחיר אישי כבד. מדובר בהחלטה מביישת, שכל מטרתה לעקוף בדרך מלאכותית את החלטות בתי הדין לעבודה שהורו למשרד האוצר לשלם לעשרות אלפי המשרתים והגמלאים של משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר את תוספת השכר המגיעה להם בדין, בדיוק כפי שקיבלו משרתי הקבע בצה"ל. האמת פשוטה" ממשיך ארדן, "האוצר הסתיר בחוסר תום לב ובמשך שנים את הפגיעה בשכר השוטרים והסוהרים וכעת מנסה לבצע מחטף באמצעות הטעיית שרי הממשלה וניסיון להלך עליהם אימים."
"ביום רביעי נקיים הפגנה מול ישיבת הממשלה, ולא ניתן לראש הממשלה לנהל את הישיבה" אמרה מנכ"לית נשות השוטרים והסוהרים אביגיל שררה. "לא ניתן לו לפגוע בשוטרים, בסוהרים ובגמלאים שמגינים על מדינת ישראל גם בשבתות ובחגים, ושופכים את דמם ואת נשמתם למען אזרחיה. נילחם עד הסוף עבורם". תג"ד (גימ') חיים שמולביץ' מארגון קרנות הסוהרים הוסיף: "זו החלטה לא חוקית ולא מוסרית, שגם לא תעבור גם את מבחן בג"ץ, וודאי שנעתור אם תתקבל. לא יעלה על הדעת שהמדינה תנסה לבטל רטרואקטיבית את זכאותם של השוטרים, הסוהרים והגמלאים, לאחר 12 שנה של מאבקים משפטיים שהתנהלו בבתי הדין, ולאחר שהפסידה בשלושה פסקי דין של בתי הדין לעבודה. המדינה עושה צחוק מפסקי הדין, וכל התכלית היא משיכת זמן נוספת, אולי כדי להעביר את העניין ללאחר הבחירות. זה לא תקין".
שמולביץ' טען כי ההצמדה נולדה כאמור כחלופה לזכות ההתאגדות שנשללה מהשוטרים והסוהרים ב-1979, וכי בעת קבלת החלטת ממשלה ש33 ב-1979 ידעה המדינה כי המשטרה, השב"ס וצה"ל אינם גופים זהים באופיים, אך העדיפה את ההצמדה על פני מתן זכות ההתאגדות. לכן לדבריו, הטענות בדבר ההבדלים המהותיים בין הגופים המצדיקים, לטענת המדינה, מתן תוספות ייחודיות לחיילי צה"ל בלבד – אינן רלוונטיות. "אם מבטלים צריך לאפשר לשוטרים ולסוהרים להקים איגוד מקצועי, לשבות ולנהל מאבקי שכר", הבהיר.
"אולי זה לא צריך להפתיע שראש ממשלה שנמצא בחקירות פועל נגד החלטת ממשלה ופסיקה של בית המשפט" הגיב ח"כ סאלח סעד (המחנה הציוני) להחלטת ראש הממשלה לבטל את ההצמדה. "האפליה נגד גמלאי המשטרה, השב"ס וכוחות הביטחון חייבת להסתיים בהשוואת תנאיהם למשרתי הקבע בהתאם להחלטות העבר. על שר האוצר 'החברתי' להתעשת ולפעול לתיקון המצב".
ההחלטה על הצמדת שכרם של השוטרים והסוהרים לשכר אנשי הקבע התקבלה ב-1979. בעקבות ניסיון של השוטרים להקים ארגון עובדים, נחקק חוק האוסר עליהם את זכות ההתארגנות, ומנגד, כמנגנון מאזן, נקבעה ההצמדה בהחלטת הממשלה המכונה ש-33. "אם הם יעיזו לשנות את ש-33 אני אתמוך בכל הכוח בהקמת ועד לשוטרים, כולל לשכנע חברי כנסת שצריך להקים ועד למשטרה", אמר בעבר השר ארדן לנשות שוטרים שהפגינו מול ביתו.
מזה כחודשיים שגמלאי המשטרה והשב"ס מקיימים אוהלי מחאה מול בית ראש הממשלה בירושלים ומול ביתו של כחלון בחיפה, שם גם שובתים רעב תקופה ארוכה גמלאי ואשת גמלאי. לצד זאת קיימו גמלאים ומשפחות השוטרים והסוהרים הפגנות מול בתיהם של בכירים במשרד האוצר, במחאה על אפלייתם מול אנשי כוחות הביטחון.