דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
אביחי מנדלבליט

גרסת מנדלבליט / היועמ"ש: פעלתי להתאים את חוק הלאום למדינה יהודית ודמוקרטית

עם זאת, אמר מנדלבליט כי אינו סבור כי החוק פוגע בחוקי היסוד האחרים | ביחס לחקירות נתניהו אמר היועמ"ש כי החקירות נמשכות במרץ, וכי אלו הטוענים כי נכנסים שיקולים לא עניינים למהלך החקירה - רוצים לקעקע את הלגיטימיות של אכיפת החוק

היועמ"ש מנדלבליט נואם בועידת "המשפיעים" של חברת החדשות. 3 בספטמבר 2018 (צילום: יונתן זינדל/ פלאש90)
היועמ"ש מנדלבליט נואם בועידת "המשפיעים" של חברת החדשות. 3 בספטמבר 2018 (צילום: יונתן זינדל/ פלאש90)
ענת יורובסקי
ענת יורובסקי
כתבת משפט ופלילים
צרו קשר עם המערכת:

"פעלתי מול הדרג המדיני על מנת להביא לכך שיצאו מגדרה של החקיקה שני הסדרים אשר סברתי כי מעוררים קושי מיוחד במדינה יהודית ודמוקרטית", הצהיר הערב היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, בנאום שנשא בוועידת המשפיעים של חברת החדשות בירושלים.

מנדלבליט הסביר כי התייחס לשני סעיפים שנכחו בטיוטות חוק הלאום: "להעניק לחוק הלאום מעמד גבוה יותר מדברי חקיקה אחרים, כולל חוקי יסוד אחרים. דבר שהיה שובר את המשוואה הקיימת שבה האופי היהודי והאופי הדמוקרטי של המדינה הם שווי מעמד. וכן, להצעה שביקשה לאפשר הקמתם של יישובים שבהם לא יוכלו להתגורר אנשים מלאום או ממוצא מסוימים, אך ורק מטעם זה".

"אין בחוק האמור, כדי לפגוע כהוא זה במעמדן של זכויות היסוד"

מנדלבליט הזכיר כי לאחרונה הוגשה לבג"ץ עתירה הנוגעת לחוק הלאום, הבהיר כי ההחלטה לחוקק את חוק הלאום נמצאת במסגרת סמכותה של הכנסת, וציין כי העובדה שבחוק אין התייחסות לאופייה הדמוקרטי של המדינה, אינה מהווה בעיה: "לעמדתי, אין בחוק האמור, כדי לפגוע כהוא זה במעמדן של זכויות היסוד החוקתיות המוגנות בחוקי היסוד הקיימים. חוק היסוד החדש מצוי באותו מישור של הירארכיה-נורמטיבית כמו חוקי היסוד הקודמים, ועצם חקיקתו איננה מנמיכה את המעמד של זכויות הפרט החוקתיות. שתיקתו של חוק הלאום בהקשר הזה איננה משנה, משום שבפרשנותם של דברי חקיקה, ישנם חזקה פרשנית בדבר קיומה של הרמוניה חקיקתית עם חקיקה קיימת. חזקה זו איננה נסתרת בהקשר הנוכחי, וההיסטוריה החקיקתית אף מלמדת כי המחוקק השמיט במכוון הצעה שנועדה להעניק מעמד גבוה יותר לחוק היסוד החדש".

עם זאת, מנדלבליט הזכיר כי היו בטיוטות החוק סעיפים "מעוררי קושי": "קיימת הבחנה בין הטיפול המשפטי עליו אני אמון, במסגרתו אנו פועלים לסייע לדרג המדיני להגשים את מדיניותו תוך עמידה על גבולות הדין, לבין הדיון הציבורי והחברתי הנדון בשדה הפוליטי. במסגרת הזאת אנחנו לא עוסקים בדעות האישיות שלנו, אלא בשרטוט מתחם הפעילות החוקי של הדרג המדיני, כאשר בתוך המתחם החוקי – הדרג המדיני מחליט מה שהוא מוצא לנכון. לשם כך הוא נבחר, והוא זה שנושא באחריות מול הציבור".

מנדלבליט הבהיר כי "הכוונה היא להצעה שכבר הזכרתי קודם, להעניק לחוק הלאום מעמד גבוה יותר מדברי חקיקה אחרים, כולל חוקי יסוד אחרים. דבר שהיה שובר את המשוואה הקיימת שבה האופי היהודי והאופי הדמוקרטי של המדינה הם שווי מעמד. וכן, להצעה שביקשה לאפשר הקמתם של יישובים שבהם לא יוכלו להתגורר אנשים מלאום או ממוצא מסוימים, אך ורק מטעם זה. בראייתי, הסדר כאמור איננו תואם את אופייה הדמוקרטי של המדינה. לבסוף, עמדתי בעניין זה התקבלה ואף הדרג המדיני שוכנע כי אין מקום להכלילו בחוק היסוד".

"פעולות החקירה נמשכות במרץ"

מנדלבליט התייחס גם להאשמות המושמעות כלפיו בשנה האחרונה, לפיהן הוא מעכב את התקדמות החקירה בתיקים הפליליים בהם נחשדים ראש הממשלה בנימין נתניהו, כמו גם אישתו, שרה נתניהו. "בימים אלו ממש פעולות החקירה נמשכות במרץ רב, במטרה לבצע את השלמות החקירה הנדרשות בתיקים 1000 ו-2000, ולהביא לסיום קרוב של פעולות החקירה בתיק 4000".

"אותן קריאות, משני צידי המתרס, המייחסות שיקולים זרים כביכול להחלטות של גופי אכיפת החוק, נועדו להשיג מטרה נוספת, מרכזית ומסוכנת לא פחות. הן נועדו לערער את אמון הציבור בטוהר השיקולים של גופי אכיפת החוק, ולקעקע את הלגיטימיות של ההחלטות שצפויות להתקבל"

"פרקליט המדינה, שותפי לדרך – עו"ד שי ניצן, ואני, מפקחים כל העת על התקדמות החקירות", סיפר היועמ"ש. "אנו עושים זאת הכי מהר שאפשר, אך מבלי לוותר על המקצועיות. השיקול היחיד שנלקח בחשבון בהקשר הזה הוא טובת החקירות – ולשם כך, מתמקדות פעולות החקירה בעיקר ולא בטפל; בהיבטים שביחס אליהם קיים פוטנציאל תרומה לחקר האמת וקיימת תוחלת למיצוי החקירה".

מנדלבליט התייחס לפרשנויות המושמעות בתקשורת בנוגע להתקדמות החקירות, ואמר: "לא הייתי רוצה כמובן לפגוע בפרנסתם של הפרשנים, אבל אני שב ומפציר – התייחסו אך ורק לפרסומים רשמיים. תנו למשטרה לסיים את עבודתה. לאחר מכן, ההחלטות המשפטיות תתקבלנה בהקדם האפשרי, באחריות ובמקצועיות, מתוך שיקולים משפטיים טהורים, ומתוך הבנת האינטרס הציבורי בקבלתן של החלטות אלו".

באשר להאשמות לפיהן התנהלות החקירות נפגעת ממניעים פוליטיים, אמר כי "הדבר היחיד שאנחנו רודפים אחריו הוא האמת. והאמת הזו – כפי שהיא תתגלה מתוך הראיות שיאספו במסגרת החקירות – תהיה הבסיס היחיד לקבלת החלטות בתיקי החקירה. כך פועלת התביעה הכללית בכל תיק פלילי, וכך אנו נפעל גם ביחס לתיקי החקירה האמורים. כל הניסיונות להסיט אותנו מן הדרך הזו – דינם להיכשל".

"אותן קריאות, משני צידי המתרס, המייחסות שיקולים זרים כביכול להחלטות של גופי אכיפת החוק, נועדו להשיג מטרה נוספת, מרכזית ומסוכנת לא פחות. הן נועדו לערער את אמון הציבור בטוהר השיקולים של גופי אכיפת החוק, ולקעקע את הלגיטימיות של ההחלטות שצפויות להתקבל. אסור לנו לתת לזה לקרות, ואנחנו לא ניתן לזה לקרות. אסור גם לכם לתת לזה לקרות. אמון הציבור הוא מרכיב מרכזי וחיוני בעבודתם של גופי אכיפת החוק. אנשי המשטרה, פרקליטות המדינה והייעוץ המשפטי לממשלה הם משרתי ציבור. הם פועלים למען הציבור, במטרה להגן על שלומו ועל ביטחונו, להילחם בפשיעה ולהיאבק בתופעות חברתיות פסולות. הדבר טבוע ב-DNA של ארגונים אלו, ומהווה חלק בלתי נפרד מתפיסת ההפעלה שלהם. לכן, הטענה שנשמעת לאחרונה כאילו חקירות מתבצעות מתוך שיקולים "פוליטיים", או מתוך שיקולים אחרים שאינם ענייניים – היא חסרת כל ביסוס."

מנדלבליט ציין כי בעידן הרשתות החברתיות, יש להיזהר מפני הפצת מידע שלא נבדק ואינו אמין, ודיבר על חשיבותה של תקשורת ממוסדת בעידן זה. "במציאות כזו קיימת חשיבות עליונה לערוצי תקשורת ממוסדים, אשר נהנים מעצמאות מקצועית מלאה. חשובים לא פחות הערכים של אתיקה עיתונאית ועיקרון האמת בפרסום".

מנדלבליט השווה בין הצורך בשמירה על עצמאות התקשורת, לצורך בשמירה על עצמאות מערכת אכיפת החוק. "קיים דמיון בין עולם התקשורת לבין עולם אכיפת החוק, שגם ביחס אליו מובן כי עצמאות הפעולה של הגופים המרכיבים אותו היא עיקרון-על בלעדיו אין. חיוניותה של עצמאות גופי התקשורת מקבלת משנה תוקף שעה שהם עוסקים בנושאים הרגישים ביותר של החברה והממשל במדינת ישראל וחושפים אותם לאור השמש. או אז, עצמאותם של אמצעי התקשורת עומדת למבחן, ולעיתים קרובות גם מאותגרת. בדומה לכך, בימים אלה יש גורמים המנסים לאתגר גם את עצמאותה של מערכת אכיפת החוק ואף לכרסם בה. אנו נדע לעמוד באתגר זה. אנחנו נמשיך ללכת בדרכנו – חתירה מתמדת לגילוי האמת, אכיפת החוק ומיגור הפשיעה".

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!