מְחַל לִי
אֵין לִי מִלִּים לְבַקֵּשׁ.
הָלְכוּ כָּל הָאֲנָשִׁים
לְבֵית הַכְּנֶסֶת
וְהַשּׁוֹפָר לֹא בּוֹקֵעַ אוֹתִי.
כָּל יוֹם כָּל לַיְלָה בֵּין מַחְשָׁבוֹת
לְמַחְשָׁבוֹת,
הַטִּקְסִיּוּת פָּסְחָה מֵעָלַי.
אֲנִי מַרְגִּישָׁה אוֹתְךָ נָקִי
אֵין צֹרֶךְ עוֹד
לְהַעֲלוֹת אוֹתְךָ עַל בָּמַת אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ,
לְהַלֵּל אוֹתְךָ בְּמִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים צוֹוְחִים
אֱלֹהִים שֶׁלִּי
מְחַל לִי עַל כָּךְ שֶׁאֵינֶנִּי מַרְגִּישָׁה בְּךָ
בֶּהָמוֹן
אוֹהֶבֶת אֲנִי לְהַקְשִׁיב לַלְּחָשִׁים שֶׁלְּךָ
לְבַדִּי.
הַנְּסִיעוֹת הָאֲרֻכּוֹת, הֶמְיַת הַבִּנְיָנִים
וְהַגִּיטָרָה הַיְּשָׁנָה,
שָׁם אַתָּה
מָחֲלוּ לִי עַל כָּךְ
שֶׁהֶחְלַטְתִּי לִפְרֹשׁ מֵהַמְּקֻבָּל,
אַף פַּעַם לֹא הִצְלַחְתִּי
לִהְיוֹת נֶאֱהֶבֶת בְּעֵינֵי כֻּלָּם,
אַךְ מִי שֶׁאָהַב אוֹתִי
אָהַב עַד בְּלִי סוֹף.
מְחַל לִי עַל הַטּוֹטָלִיּוּת
הַבִּקָּרְתִּית
הַשִּׂנְאָה הָעַצְמִית
עַל הַמִּלְחָמוֹת,
עַל כָּךְ שֶׁאַתָּה בְּתוֹכִי
וְלֹא רַק מֵעָלַי.