ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה היום (רביעי) את שר האוצר משה כחלון והשר לביטחון פנים גלעד ארדן לנהל משא ומתן עם גמלאי המשטרה על השוואת שכרם לזה של משרתי הקבע, זאת בתום ישיבת הממשלה שדנה בסוגיה. ראש הממשלה ראש הממשלה את שני השרים להביא בפני הממשלה את תוצאות המגעים בתוך 45 ימים.

מנכ"לית ארגון נשות השוטרים והסוהרים, אביגיל שררה, בירכה על הודעת הממשלה ועל כך ש"בתום שמונה שנות מאבק משפטי, יחל משא ומתן עם השוטרים, הסוהרים והגמלאים, למען פתרון וסיום טוב לכל נושא תוספת אי הביטחון התעסוקתי. אנו מודים לשר ארדן שנלחם את מלחמתנו בממשלה והביא במו ידיו את הצדדים לשולחן המשא ומתן. אנו מקווים כי המשא ומתן יביא לתשלום מלא של תוספת אי הביטחון התעסוקתי לשוטרים, לסוהרים ולגמלאים בהקדם האפשרי. אין ספק כי עכשיו יהיה לשוטרים, לסוהרים ולגמלאי הארגונים חג שמח הרבה יותר".

מוקדם יותר הפגינו עשרות גמלאי משטרה ושב״ס, יחד עם בני משפחות שוטרים, סוהרים וגמלאים, מול ישיבת הממשלה בירושלים. המוחים קוראים קריאות כנגד ממשלת ישראל וראש הממשלה, בשל ההחלטה להעביר הצעת מחליטים בישיבת הממשלה, אשר מחריגה את השוטרים, הסוהרים והגמלאים מתוספת אי הביטחון התעסוקתי המשולמת לצה״ל מזה 12 שנים. המפגינים חסמו את הצומת המובילה למשרד ראש המצשלה והבעירו צמיגים במקום. ישיבת הממשלה התעכבה בשל ההפגנות, והחלה בשעה האחרונה.

"קב"ט משרד ראש הממשלה אביעד פייגין הגיש תלונה רשמית למשטרת ישראל בעקבות הפרת סדר ופריצה לשטחי משרד רה"מ, והוא דורש מהמשטרה לחקור באופן מיידי את הנושא ולנקוט בכל האמצעים כדי להביא לדין את הפורצים למתקן ואת העוברים על החוק במסגרת ההפגנה". עוד נמסר כי "האירוע יתוחקר ויופקו הלקחים הנדרשים".

ממובילי המחאה נמסר כי שרי הממשלה נתבקשו שלא להגיע לעת עתה לישיבת הממשלה, בשל ההפגנה הסוערת המתקיימת במקום.

"בושה וחרפה למדינת ישראל, ערב ראש השנה, לפגוע בשוטרים סוהרים וגמלאים שעכשיו משנסים מותנם, עוזבים אלת משפחותיהם כדי להגן על אזרחי ישראל " אמרה אביגיל שררה, ממובילות המאבק.

עשרות משפחות וגמלאי המשטרה מפגינים בשעה זו (רביעי) מול ישיבת הממשלה, במחאה על כוונתו של ראש הממשלה להעביר בממשלה היום (רביעי) החלטה השוללת מגמלאי המשטרה, השב"ס, המוסד והשב"כ את זכאותם לתוספות שכר שניתנו בצה"ל מאז מרץ 2007, לאחר 12 שנים של מאבק ציבורי ומשפטי.

"אסור לנו לתת יד להחלטה אומללה זו, שמפלה בין דם לדם ושתפגע קשות בשוטרים ובסוהרים שנמצאים כיום בחזית המאבק בטרור ומשלמים מחיר אישי כבד מדי יום ביומו", פנה השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, במכתבים אישיים לכל אחד משרי הממשלה. "מדובר בהחלטה שכל מטרתה לעקוף בדרך מלאכותית את החלטות בתי הדין לעבודה, שהורו למשרד האוצר לשלם לעשרות אלפי המשרתים והגמלאים של משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר את תוספת השכר המגיעה להם בדין, בדיוק כפי שקיבלו משרתי הקבע בצה"ל".

גימלאי המשטרה מפציר בראש הממשלה לאשר את הזכאות, ומאיים כי נאמנותו לליכוד מוטלת בספק בשל סירובו של נתניהו

אסור לנו לתת יד להחלטה אומללה זו, שמפלה בין דם לדם ושתפגע קשות בשוטרים ובסוהרים שנמצאים כיום בחזית המאבק בטרור ומשלמים מחיר אישי כבד מדי יום ביומו

ארדן הדגיש את האתגרים הביטחוניים עימם מתמודדים השוטרים והסוהרים בשנים האחרונות, וציין כי ההחלטה מבקשת לפגוע בעיקרון שהנחה עד כה את ממשלות ישראל שלא ליצור אפליה בין כוחות הביטחון השונים. "כמו בצה"ל, גם במשטרה ובשב"ס אין מושג של קביעות, אין ביטחון תעסוקתי ואין יכולת להתאגדות והקמת ועד עובדים ובוודאי שהשוטרים, לוחמי מג"ב והסוהרים אינם יכולים לנקוט בעיצומים ושביתות ואיננו רוצים שכך יהיה", הבהיר השר ארדן. "לכן, החלטה שמפרה עיקרון של שוויון בשכר שנשמר עשרות שנים – מקפחת, אינה צודקת ואינה מוסרית".

לאחרונה ניתן פסק דין בבית הדין הארצי לעבודה המורה לשלם את התוספת לגמלאי השב"כ והמוסד, תוך שהוא מדגיש שהתוספת, על אף שהיא מכונה תוספת "אי-ביטחון תעסוקתי", ניתנה גם לגמלאי צה"ל ומעולם לא הוסדרה כנדרש בהחלטת ממשלה מסודרת. המדינה טענה כי אי-הסדרתה הינה 'תקלה' בלבד. במדינה חוששים כי פסק הדין ישפיע גם על ההליך המשפטי המתנהל במקביל באשר לדרישתם של השוטרים, הסוהרים והגמלאים, המוערכת בכ-7.2 מיליארד שקלים בגין החוב שנצבר, וכ-620 מיליון שקלים בתקציב השוטף. בדברי ההסבר להצעה הזהירו כי במידה ולא תעבור יאלצו, לקצץ באופן רוחבי מתקציב משרדי הממשלה, זאת בהתאם לאידיאולוגיית הריסון התקציבי של נתניהו והאוצר.

גלעד ארדן ורוני אלשיך (צילום ארכיון: יונתן זינדל/ פלאש 90).

באמצעות ההחלטה הנוכחית, המוצגת בדברי ההסבר כ'תיקון' ל'תקלה' של אי-הסדרת תוספות צה"ל עד כה, מקווה המדינה להימנע מהצורך לשלם סכומים אלו. דברי ההסבר גם מבהירים כי בכוונת המדינה לעתור לבג"צ כנגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה.

מדובר, להלכה ולמעשה, בביטול ההצמדה הנהוגה בין שכר השוטרים והסוהרים לשכר אנשי הקבע, הצמדה שנולדה בשנת 1979 כמנגנון מאזן לאחר שהמדינה ביטלה את זכותם של המשרתים בארגונים אלו להתאגד. כעת מבקשת הצעת המחליטים "להטיל על ראש הממשלה, שר האוצר והשר לביטחון פנים לבחון היבטים שונים הנוגעים לגמלתם של גמלאי המשטרה והשב"ס ולהביא המלצותיהם בעניין לאישור הממשלה תוך 90 יום" – הצעה שאינה מתייחסת למשרתים הפעילים ושככל הנראה נועדה בראש ובראשונה למשוך עוד זמן על מנת לדחות את ביצוע פסק הדין.

"מדובר בהחלטה שכל מטרתה לעקוף בדרך מלאכותית את החלטות בתי הדין לעבודה, שהורו למשרד האוצר לשלם לעשרות אלפי המשרתים והגמלאים של משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר את תוספת השכר המגיעה להם בדין"

"בעת קבלת החלטת ממשלה ש33 ב-1979 ידעה המדינה כי המשטרה, השב"ס וצה"ל אינם גופים זהים באופיים, אך העדיפה את ההצמדה על פני מתן זכות ההתאגדות", אמר ל'דבר ראשון' תת-גונדר (גימ') חיים שמולביץ' מארגון קרנות הסוהרים, והדגיש כי כך היה גם ב-1985 כשהחלטה זו אושררה מחדש. "אם מבטלים צריך לאפשר לשוטרים ולסוהרים להקים איגוד מקצועי, לשבות ולנהל מאבקי שכר", הבהיר. גם השר לביטחון פנים גלעד ארדן הבהיר בעבר כי במידה ותבוטל ההצמדה יתמוך בהקמת ארגון עובדים לשוטרים ולסוהרים.