מחלוקת התעוררה אתמול (רביעי) בדיון הוועדה המיוחדת לזכויות הילד סביב השאלה עם החוק להתקנת מצלמות בגני ילדים יחייב גם הקלטת קול. נציג משרד המשפטים טען כי יהיה מדובר בהאזנת סתר וכי "הגמישות התעסוקתית של הגננות מוגבלת וברגע שנאפשר כזה דבר, כל אופי חייהם ועבודתם תשתנה", אך מנכ"לית המועצה לשלום הילד גרסה כי "התעללות נפשית גדולה לפעמים מהתעללות פיזית; בלי הקלטת קול, לא נוכל לדעת על כך".
כאמור, הוועדה החלה היום בהקראת הצעת החוק של יו"ר הוועדה, ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו) וח"כים נוספים להתקנת מצלמות לשם פיקוח והגנה על קטינים חסרי ישע. נזכיר כי הצעת החוק המדוברת הגיעה לאחר מותה יזמין וינטה ז"ל, פעוטה שמתה, על פי החשד, בעקבות התעללות מצד אחת הסייעות בגן הילדים בו הייתה. מדובר בישיבה הראשונה בנושא, אחרי שהושגה הסכמה על נוסח החוק בין חה"כ יפעת שאשא ביטון למשרדי המשפטים והרווחה.
שאשא ביטון אמרה בפתח הישיבה כי אמנם החוק במתכונתו הנוכחית לא יהיה מחייב וגורף, אך בכוונתה לפעול להפוך אותו לכזה בתוך פרק זמן קצר, בהתאם לסיכומים שייעשו עם הממשלה. לדבריה, "הגנת הפרטיות היא חשובה ביותר, אך כאשר היום אנחנו כבר ממילא מצולמים, ועל כף המאזנים מונחים שלומם וביטחונם של הילדים, באמצעות המצלמות נוכל למנוע התעללויות ומאידך גם להגן על הגננות מפני תלונות שווא או סתם חרדות של הורים. ככה נשיב את האמון למערכות".
חברת הכנסת הדגישה כי אין לא יהיה מדובר בשידור און ליין, לא להורים ולא לצוות המעון – אלא על תיעוד במעגל סגור כאשר החומרים המוקלטים יישלפו רק במקרה של חשד סביר לביצוע עבירה וייחשפו רק לגורם אכיפה או חקירה מוסמך. עוד הוסיפה כי "המקרה של הפעוטה יסמין וינטה, שמתה לאחר שסייעת בפעוטון שבו שהתה חשודה כי חנקה אותה למוות, שינה משהו בתודעה של כולנו וגרם לרבים להבין שעלינו לפעול לשינוי המציאות. אם לא היו פותחים שם את המצלמות, זה היה מוגדר כעוד מוות בעריסה והחשודה הייתה גם ממשיכה להיות גננת. בזמן שהחוק לא יהיה חובה, קרי בתקופת הביניים, יינתנו תמריצים למעונות שיבקשו להתקין מצלמות בשטחיהם. לא נהפוך את המעונות לבית האח הגדול ואין בכוונתנו לבלוש אחרי הגננות. אנחנו באים למנוע התעללות ופגיעה".
חה"כ פנינה תמנו שטה (יש עתיד) אמרה בתגובה כי "אם אין בחוק אופק שאומר שזה יהיה חובה, אין כל טעם לחוק. והאופק לא יכול לבוא לבד – צריך לקבוע בחוק שהמצלמות יהיו תנאי הסף של הרישוי".
תמנו שטה התנגדה גם לסעיפים 6-2 בחוק, שקבעו כי המצלמות לא יקליטו קול. לדבריה, "אני מקבלת המון תלונות שיש גננות שאומרת 'שחורה' 'כושית' וכדו'… את זה לא יראו במצלמות".
מנכ"לית המועצה לשלום הילד עו"ד ורד וידנמן, הצטרפה לדברים וטענה כי "התעללות נפשית גדולה לפעמים מהתעללות פיזית; בלי הקלטת קול, לא נוכל לדעת על כך".
מנגד, טען נציג משרד המשפטים בדיון, עו"ד איל זנדברג, כי "הקלטות קול של העובדות במעון היא האזנת סתר והפגיעה היא משמעותית. גם אם יש עובדים שמצולמים במקומות שונים, לא מדובר על משהו רציף ומתמשך כמו שדורשים כאן שיהיה. הקלטת הקול היא פגיעה מוגברת והעובדה שרק מעט יראו את זה, לא מצמצמת את הפגיעה. הגמישות התעסוקתית של הגננות מוגבלת וברגע שנאפשר כזה דבר, כל אופי חייהם ועבודתם תשתנה. בל נטיל את מלוא יהבנו בצמצום הפגיעה בילדים רק דרך מצלמות אלו".
גם מנכ"ל איגוד מורים עולים, קונסטנטין שוויבש, התריע על הסכנה שבהקלטת הקול. לדבריו, "ייתכן כי בסופו של דבר, נשאר עם אבטחה מצוינת של המעונות אך בלי גננות. אחרי מה שהיה הקיץ הזה, הן כבר לא באות – אנו במחסור של 30% בכוח אדם".
עו"ד יוסי אוחנה מהמרכז לשלטון המקומי דרש בישיבה כי בחוק ייקבע מקור תקציבי לרשויות המפעילות מעונות ע"מ שיוכלו לממן את פריסת המצלמות. ח"כ שאשא-ביטון השיבה לו כי "עלות המצלמות בטלה בשישים בכל הוצאות הרשויות, ולא הכסף הוא שיהווה מכשול".
חנן דגן, מנכ"ל איחוד גני ילדים ואסנת ואתורי, יוזמת "הורות בזכות" טענו כי האיסור על מנהל המעון לצפות בכל הצילומים, ייפגע במטרת החוק – שמירה והבטחת שלום הפעוטות. "מי שחשפו את הסיפורים הקשים, היו דווקא בעלי מעונות שדיווחו למשטרה", אמר דגן. "קיים כאן אבסורד – מנהל מעון שזמין לחומרים ורואה אקט התעללותי, הוא לא ידווח על זה משום שבכך הוא יפליל את עצמו שצפה במה שאסור לו" טענה ואתורי.
חה"כ שאשא ביטון אמרה כי נושא הפרקטיקה של ניהול מערכת צילומים מחד ומניעת צפייה מאידך, ייבחנו לקראת הדיוני המשך של הצעת החוק ע"י הגורמים המוסמכים.
