"בחודשים הקרובים אגיש לממשלה הצעת מחליטים שתקבע את לוחות הזמנים להפסקת השימוש בפחם בתחנת אשקלון (רוטנברג). הפחם הורג. הגז הטבעי שמחליף אותו, מציל חיים" כך אמר אתמול (רביעי) שר האנרגיה, יובל שטייניץ (הליכוד), בוועידת איגוד ערים לאיכות סביבה נפת אשקלון והציג את חזונו לגבי עתיד משק האנרגיה.

יפתח רון-טל: מלבד עבור משק החשמל אין תשתיות לשימוש בגז טבעי – וזה נושא לועדת חקירה

שטייניץ התגאה בכך שמנע את הקמת תחנת הכוח הפחמית הנוספת באשקלון שתוכננה לקום, וכן על ההחלטה שהעביר לסגירת ארבע יחידות יצור חשמל המבוססות על פחם בתחנת הכוח בחדרה. "במסגרת חזון חדש שאני מוביל לשנת 2030, תוך 12 שנה מדינת ישראל 'תיגמל' מהדלקים המזהמים, לא רק בייצור החשמל, אלא גם בתעשייה ובתחבורה".

"נתבסס על גז טבעי ואנרגיות מתחדשות" אמר השר והסביר שהחזון מתאפשר באמצעות הצלחת מתווה הגז, לשיטתו. "עם פיתוחם של שלושה שדות גז טבעי עם שלוש מערכות נפרדות מחוברים לחוף, נוכל לעשות את זה ולהפסיק את השימוש בפחם".

מנגד, אמר יו"ר חברת החשמל, האלוף במיל' יפתח רון טל, כי "מהפיכת הגז מתקדמת בצורה מטורפת, אך לישראל יתירות (כלומר חשמל עודף, למקרה של תקלה – א.ר.) נמוכה. יש היום רק מאגר אחד וצינור אחד. רק בעוד שלוש שנים יהיו מקורות נוספים".

עובדים משגיחים על מילוי מכולות גז במאגר תמר (צילום ארכיון: משה שי \ פלאש 90).

נכון, אבל בערך

דבריו של השר שטייניץ נכונים בחלקם אבל לא במלואם. הפחם באמת מזהם את האוויר הרבה יותר גז טבעי, אך הגז הוא עדיין מקור אנרגיה מזהם ולא יכול להיחשב אנרגיה נקייה. ככל שמשק החשמל מצליח להפחית את השימוש בפחם כבר היום, הרי שהמשמעות של סגירת תחנות פחמיות יורדת במקביל.

שטייניץ נוהג להתגאות במתווה הגז כהישג, אלא שבמתווה הזה עצמו ויתרה המדינה על החובה להניח צינור שני ממאגר "תמר". בעזרת צינור נוסף וקידוחי בארות נוספות, בהתאם לתכניות שעוד היו על הפרק מצד בעלי המאגר מ2016, היה ניתן לנצל את מלוא כושר הייצור בגז ולהפחית את התלות בפחם. בשעות השיא אין אפשרות לעשות זאת כיום, בגלל היעדר הספק גז בצינור. התמורה אמורה לבוא בדמות האצת פיתוח מאגר "לוויתן".

תכנית להרחבת מאגר תמר, מתוך דו"ח של דלק קידוחים, אפריל 2016

שטייניץ הציג גם את הנחיתו לחברת החשמל להפחית את השימוש בפחם, עוד לפני חיבור מאגר לוויתן, והוסיף גם מעין התייחסות עקיפה וביקורתית למחאה כנגד הקמת האסדה לעיבוד הגז של לוויתן.

"לא ניכנע ללחצים שיכולים להוביל לקטסטרופה בריאותית וסביבתית", אמר שטייניץ, "ונמשיך לפתח את משק האנרגיה באומץ. מי שמאיים על פיתוח שדות הגז, מאיים על היכולות שלנו לחסל את הפחם".

האבסורד הקטן של הגמילה מדלקים

התכנית לגמול את ישראל מבנזין וסולר תוכל לשפר מאוד את איכות האוויר, אבל המתכונת הנוכחית של משרד האנרגיה כוללת בתוכה גם אבסורד – דעיכה בביקוש לבנזין ולסולר מאפשרת לתכנן תהליך סגירה מדורג של בתי הזיקוק בדרום ובצפון, אבל כאשר התחליף הוא מאגרי הגז, הרי שתוצר הכרחי של המאגרים הוא קונדנסט, שמזוקק בבתי הזיקוק.

מאגר "תמר" צפוי להנציח את החיוניות של בית הזיקוק באשדוד, ואילו מאגר "לוויתן", הגדול ממנו, ינציח את הנחיצות בבתי הזיקוק במפרץ חיפה, שנים רבות לאחר שהנסיבות המשקיות שהופכות אותם לחיוניות כיום – בנזין, סולר וגז בישול – כבר לא יהיו אקטואליות. מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר, אמר אתמול: "אני קורא לשר האנרגיה לא לחכות ל-2030 כדי להוציא לפועל את מדיניות 'אפס פחם', ולעשות זאת מיד לאחר שיחובר מאגר לוויתן; ובכלל, אפס פחם זה רק ההתחלה. אחת מהתעשיות המזהמות ביותר בישראל היא תעשיית הזיקוק, ואנחנו מעריכים שבעוד כתריסר שנים כבר לא תהיה תעשיית זיקוק בישראל". לא ברור כיצד מתיישבים דברי דנציגר עם התכניות לזקק קונדנסט בבתי הזיקוק.

היבט נוסף של הבעיה ניתן היה למצוא בדבריו של יו"ר חברת החשמל רון-טל על זיהום האויר הנובע מהתחבורה, שאינו זוכה להתייחסות מספקת.

"בישראל יש שתי תחנות פחמיות עם ארובות גבוהות של 250 מטר", אמר האלוף במיל. "אך יש שלושה וחצי מיליון תחנות כוח קטנות, מתוכן חצי מיליון על סולר – כלי רכב בגובה האף שלנו שמזהמים את האוויר הרבה יותר. התחבורה והתעשייה הן מרכיב משמעותי הכי מזהם אבל השימוש בהן בגז הוא מינורי. מלבד החשמל, אין תשתיות גז טבעי בשאר התחומים – נושא לוועדת חקירה".

זיהום אוויר במפרץ חיפה. צילום: פלאש 90

המרוויחים הפרטיים והמפסידים הציבוריים

משק החשמל אמור לעבור רפורמה בה יקטן חלקה של חברת החשמל בייצור. בתהליך הזה רק לחברת החשמל יש תחנות פחמיות, ואילו יצרני החשמל הפרטיים מחזיקים בתחנות חדשות יותר המונעות בגז, אשר זוכות לעדיפות על פני מתקני הייצור של חברת החשמל בסדר ההעמסה. כאשר השר שטייניץ הורה להפחית את השימוש בפחם הוא במקביל גם קידם את הפרטת המשק במובן כפול – הגברת הביקוש לגז טבעי, שממלא את כיסי מונופול הגז "תמר", והגברת ההישענות על יצרני החשמל הפרטיים.

בעוד שמתווה הגז קיבע את חוזה הגז של חברת החשמל – אשר מחירו ממשיך לעלות, הוא יצר מנגנון דומה לפיקוח מחירים על אספקת הגז ליצרני החשמל הפרטיים, במחירים נמוכים יותר בכ-20% ממה שמשלמת חברת החשמל. הפער עשוי היה להיות גדול עוד יותר, אלא שלהסדר נקבעה רצפה המגינה על ההכנסות של מאגר "תמר". מרבית הסדרי ייצור החשמל הפרטי במשק אינם הסדרים תחרותיים, אלא הסדרים שמבטיחים את רכש החשמל, כך שמדובר למעשה בחלוקת השוק למונופולים פרטיים.

הסדרה תחרותית למחצה, באמצעות מכרזי מחיר, קיימת כיום רק בתחום השדות הסולריים, אשר הצליחה להוריד את עלות ייצור החשמל לנמוכה במיוחד. לפי יעדי המשרד, השימוש באנרגיות מתחדשות בישראל יוגבל ל-17% בשנת 2030, כאשר למשל בגרמניה, כבר היום מדובר בכ-50%. בהפגנה במוצ"ש תבע מנכ"ל ארגון מגמה ירוקה, מור גלבוע, להכפיל את היעד ל35%.