קואליציית הארגונים "האקדח על שולחן המטבח" פנתה היום (חמישי) לשר לביטחון פנים גלעד ארדן בדרישה לבטל את הרחבת תבחיני כלי הירייה אותה אישר לפני כשבועיים, תוך איום לפנות לבג"צ במידה ולא יעשה כך.

בהחלטה שקיבל הרחיב ארדן משמעותית את מדיניות נשיאת הנשק וחתם על תבחינים חדשים שיאפשרו להגדיל באופן משמעותי את מספר בעלי רישיון הנשק בישראל. על פי התבחינים החדשים, יוצאי יחידות קרביות שהינם בעלי הסמכה של רובאי 07 ומעלה, יהיו זכאים לבקש רישיון נשק. בנוסף, החליט השר ארדן שקצינים ונגדים לא ידרשו להחזיר את רישיון הנשק ואת הנשק שברשותם לאחר שישוחררו משירות מילואים פעיל ויוכלו לבקש להמשיך לשאתו גם לאחר מכן.

15 הארגונים החברים בקואליציה העבירו לשר מכתב ובו שלוש דרישות מרכזיות:

  1. לבטל את התבחינים לקבלת רישיון נשק פרטי שפורסמו ביום 20.8.18 ולהחזיר על כנם את התבחינים שהיו בתוקף עד אז, ולחלופין להשעות את כניסתם לתוקף עד לבחינה יסודית של מדיניות רישוי נשק פרטי.
  2.  לקבוע את התבחינים לרישוי נשק פרטי במסגרת חקיקת משנה (תקנות) ולא כהחלטת שר.
  3.  לבטל את הוראת השעה מיום 22.5.18 המתירה נשיאת נשק אבטחה ונשק ארגוני מחוץ לשעות העבודה, שתוקפה עד ליום 1.12.2018.

במכתב, עליו חתומות רלה מזלי, מעמותת אשה לאשה – מרכז פמיניסטי ומייסדת שותפה של הקואליצייה, עו"ד סמדר בן נתן, ועו"ד מרים זלקינד, משדולת הנשים בישראל, הדגישו הארגונים כי ארדן נקט בשורה של פעולות שתוצאתן היא "הגדלת כמויות הנשק המצויות במרחב האזרחי בישראל, ברחובות ובמוסדות הציבור הפתוחים לכלל האזרחיות והאזרחים".

עוד הוסיפו "צעדים אלו מבטאים התנערות של הממשלה מאחריותה וחובתה להגן על האזרחים על ידי כוחות הביטחון […] – מדיניות שתוצאותיה במקומות אחרים, כמו ארצות הברית, היא קטלנית".

"ככל הידוע לנו, המשרד לביטחון פנים לא ביצע איסוף נתונים ובדיקת עובדתית מינימלית, שלא לומר סבירה, בטרם הרחבת התבחינים. כך למשל פורסם בימים האחרונים כי משרד הבריאות התנגד להרחבת התבחינים בשל הגברת הסיכון למעשי התאבדות". במכתב הדגישו את הטענה כי ההחלטה של ארדן לא התבססה על נתונים עובדתיים והערכות יסודיות, שיעידו כי הגדלת כמויות הנשק במרחב האזרחי אכן תורמת לביטחונם האישי של אזרחי ואזרחיות ישראל. "למרבה הצער, אלו צעדים פופוליסטים שנועדו להשביע את דעת הקהל, אך אינם תורמים לביטחון האזרחים, ולמעשה מגבירים סיכונים רבים, הנובעים מנוכחות מוגברת של כלי נשק, ובראשם רצח נשים וקרובי משפחה, התאבדויות, פשיעה ועוד", התריעו הארגונים.

"… לאור מקרים חוזרים ונשנים של רצח נשים ובני משפחה אחרים בנשק אבטחה (34 קורבנות לפחות בין השנים 2002-2013) שינה המשרד לביטחון פנים את ההנחיות לחברות השמירה, ובאוגוסט 2013 הורה כי כלי הנשק יאוחסנו במקום העבודה", הוזכר במכתב. "שינוי זה הוביל לעצירת גל הרציחות, ועד לסוף שנת 2014 לא נוספו עוד קרבנות חפים מפשע לרשימה זו. בנובמבר 2014 הושעו ההנחיות, הותרה נשיאת נשק אבטחה מחוץ למשמרת, והוראה זו הוארכה מאז בעזרת תיקון לחוק כלי הירייה. התוצאות לא איחרו לבוא: מאז שנת 2015 עוד שלושה קרבנות נהרגו בנשק אבטחה שהוחזק בבית, מחוץ למשמרת: באוגוסט 2017 נורה תושב חיפה ונהרג בנשק של בנו המאבטח; במרץ 2018 בבת-ים ירה מאבטח באמו בת ה-91 והתאבד בנשק שקיבל במסגרת עבודתו. לעומת זאת, רק במקרה אחד מתוך מאות (דצמבר 2014, סניף רמי לוי במעלה אדומים) פעל מאבטח מחוץ למשמרת לעצירת פיגוע דקירה". הארגונים אף ציינו כי "תיקון קוסמטי שחייב מאבטחים בבדיקת כשירות נפשית אחת לשש שנים בלבד(!) אינו אפקטיבי ולא תורם מהותית למניעת נזקי הפצת הנשק".

"הרחבת התבחינים והארכת הוראת השעה […] מבטאים הסדרים יסודיים שחובה לקבעם בתקנות ולא בהחלטת שר", קבעו הארגונים והתריעו: "ככל שדרישותינו לא יביאו לבחינה מחדש של מדיניות מסוכנת זו, בדעתנו לבחון נקיטה בצעדים משפטיים, לרבות פניה לבית המשפט העליון, בעתירה ובבקשה להקפיא מיידית את יישום התבחינים".

15 הארגונים החברים בקואליציית "האקדח על שולחן המטבח": אשה לאשה – מרכז פמיניסטי, שדולת הנשים בישראל, איתך מעכי – משפטניות למען צדק חברתי, האגודה לזכויות האזרח, הכצעקתה, ל.א. לאלימות נגד נשים, מרכז תמורה, נגה – המרכז לזכויות נפגעי עבירה, נשים לגופן, פסיכואקטיב – אנשי ונשות בריאות הנפש למען זכויות אדם, פרופיל חדש, קואליציית נשים לשלום, רופאים לזכויות אדם, פוליטיקלי קוראת ועמותת "כולן". הקואליציה פועלת לצמצום תפוצת הנשק הקל והאלימות הנובעת ממנה, בפרט נגד נשים, ולהגברת הפיקוח על נשק בישראל.