לפני כמה ימים הייתי בהרמת כוסית לכבוד ראש השנה בבית השני שלי. המתנ"ס בשכונה שלי הפך, בזכות החזון של אלו שמפעילים אותו, לבית של קהילה. בית אליו מגיעים אנשים, מכל הסוגים, בכל הגוונים הקיימים בחברה הישראלית, לחגוג ולברך את השנה שבאה עלינו לטובה ושבאמת תהיה טובה.

זו בסך הכל השנה השנייה או השלישית בה המתנ"ס פועל בשכונה, אך סיפור הקמתו מהפכני לא פחות. היה הייתה פעם חורשת עצים מסוג בירכיכיטון. עצים אוסטרלים שננטעו פה לפני שנים. בצד החורשה עומד בית כנסת הפונה לכביש הראשי. יום אחד נודע לתושבי השכונה, שאת העצים יעקרו, ובמקום ריאה קטנה וירוקה, יבנה מקווה ולצידו כולל. התושבים נזעקו: איך ייתכן? בשכונה שהרוב בה חילונים, בשכונה מתפתחת שמרובים בה הילדים, יבנה מקווה וכולל במקום גני ילדים למשל או מועדון לבני הגיל השלישי שמרובים גם הם?

בסופו של דבר ניצחנו. כלומר תושבי השכונה ניצחו. העצים המדהימים נעקרו ממקומם אך ננטעו חזרה לאורך הרחוב ובמקום נבנה מתחם בן 3 קומות, המכיל בתוכו שני גני ילדים, מתנ"ס מועדון לבני גיל הזהב. את המקום העירייה הפקידה בידי עפרה גזית ושירי קלר שהגיעו עם חזון – להקים מקום שיהיה בית אמיתי לקהילה שמשתמשת בו. שהאנשים בקהילה ירגישו חלק ממנו, שאנשים יוכלו באמת להכיר אחד את השניה ולא רק לחיות ליד.

לשמחתי, הוגדרתי כ"מובילה בקהילה" להוביל בקהילה הרבה פחות מלחיץ מלהוביל מאבק. הרבה יותר נעים ונינוח. להוביל זה להשפיע. להשפיע על החוגים, להשפיע על התכנים ועל פעילויות. להוביל זה גם לקחת אחריות. זה ליצור יחד מהמקום את מתנ"ס החלומות. זה גם להבין שלכל אמירה ופעולה יש משמעות ויש גם כוח, אפילו לשנות את המציאות. שינוי פרדיגמה יכול לקרות בשתי צורות – במהפיכה גדולה או בטפטוף עקבי וממושך.

את כנסי ההסברה על מאבק הנכים אני עושה שם. את הבגדים שהיו גדולים עלי מאד החלפתי בקטנים יותר במסיבת החלפת בגדים, את כל המשחקים והספרים שהם כבר לא רצו הם מכרו/מסרו ביריד יד 2 שנערך שם. את סוכות נבלה בבניית עיר קרטון ובנגינה בג'אם החברתי.

אתמול פגשתי חברים, שכנים, ידידים ומכרים, בהרמת הכוסית לכבוד ראש השנה. הילדים ישבו והכינו ברכות לשנה החדשה וצבעו מנדלות יפיפיות, כולנו שרנו יחד שירים לשנה החדשה. המדריכים של החוגים הדגימו וענו על שאלות. גם באו מהמחסן של מאיר לספר איך עובד המחסן השיתופי, שמפנה מקום בבית ומאפשר לשאול חפצים בעת הצורך. נניח ובמסיבת יום ההולדת של אחד הילדים אזדקק לשולחן מתקפל, אוכל לשאול שם, או כשאזדקק למגפון להפגנה הבאה, אוכל לבדוק אם הוא פנוי. האווירה הייתה נעימה גם לקטנים וגם לגדולים.

בשבוע הבא נצא יחד לסיור סליחות בשכונת שעריים. נעבור, נכיר ונדבר עם אנשי העיר. נרחיב את המעגל ונגדיל את הכוח של הקהילה. קהילה שאינה תלויה בדבר פרט למקום המגורים. קהילה בה יש מקום לכולם. כל עוד הם רוצים להשתייך אליה, ומכבדים את החברים בה.

אני מאחלת לכל קוראי, לכל חברי לקהילה, לכל חבריי למאבק הנכים, לכל שותפיי לבניית חברה אכזרית פחות וצודקת יותר, לבני משפחתי וחבריי הוותיקים – שנה נפלאה! שנה של צדק ואמת לכל! שתמיד תהיו מוקפים בחברים, בשמחה ובאהבה!

שנה טובה!