"היום יצאו המכתבים לביטול ההסכם בין הביטוח הלאומי למשרד האוצר", כך הודיע שר העבודה והרווחה חיים כץ בפתח הדיון על מצב המוסד לביטוח לאומי שהתקיים במהלך ישיבת הממשלה. מדובר במהלך שנועד לנתק את התלות של הביטוח הלאומי במשרד האוצר, ולהותיר בידיו יותר עצמאות ניהולית ופיננסית.

שרי הממשלה שמעו את הסקירה שהציגו אנשי הביטוח הלאומי, ולאחר כשעה החליט רה"מ נתניהו לקיים בעתיד שני דיונים נוספים בהצעת שר הרווחה להצלת הביטוח הלאומי. בתגובה לצעדיו של כץ, מאיימים גורמים באוצר בקיצוץ רוחבי של 20 מליארד שקלים כבר בתקציב של 2019.

גרעון אקטוארי של 440 מיליארד

שר הרווחה ואנשי הביטוח הלאומי הציגו בפני הממשלה את הדו"חות הכספיים של המוסד המצביעים על גירעון של כ-440 מיליארד שקלים, על מעבר מעודף שנתי לגרעון שנתי בשנת 2022 ולפשיטת רגל של המוסד לקראת שנת 2037.

את הדיון כאמור פתח שר הרווחה בהצהרה כי המכתבים בטעם מנכ"ל הביטוח הלאומי ומטעמו כיו"ר הביטוח הלאומי, בדבר הפסקת ההסכם משנת 1980 בין הביטוח הלאומי למשרד האוצר נחתמו ויישלחו עוד אתמול. ההסכם המדובר מסדיר את העברת עודפי התקציב של הביטוח הלאומי, העומדים על כ-12 מיליארד שקלים בשנה, לקופת האוצר. כל שנה רוכש הביטוח הלאומי אגרות חוב שמנפיק משרד האוצר בסכום שהצטבר לאורך השנים לכ-260 מיליארד שקלים. ההסכם מתחדש כל שנה באופן אוטומטי אלא אם מודיע מנכ"ל הביטוח הלאומי על הפסקת ההסכם שלושה חודשים לפני תום השנה, כלומר עד לסוף ספטמבר בכל שנה.

ההחלטה לבטל את ההסכם מהווה צעד ראשון ומשמעותי בתכניתו של השר חיים כץ לניתוק התלות של הביטוח הלאומי במשרד האוצר. בביטוח הלאומי טוענים כי התשואה על הכסף שמלווה הביטוח הלאומי למדינה נמוכה משמעותית מזו שיכל היה לקבל על הכסף בהשקעות אחרות. בנוסף טוענים אנשי הביטוח הלאומי כי על פי ההסכם, לא בטוח בכלל שהמוסד יראה את הכסף המוחזק על ידי המדינה כשידרוש אותו שכן על פי סעיף 8 להסכם, החזרת הכסף לביטוח הלאומי מותנית במו"מ בין הביטוח הלאומי למשרד האוצר. מבחינת משרד האוצר מדובר באובדן של מקור משמעותי בתקציב המדינה ויותר מכך בנקודת אחיזה באחד מהמוסדות הפיננסיים הגדולים והחשובים במשק הישראלי.

הצעדים הבאים אותם דורש שר הרווחה מהממשלה לקדם על מנת להבריא את הביטוח הלאומי נוגעים לניתוק התלות של המוסד בתקציב המדינה על ידי הפרדת ניהול כספי המבוטחים והקצבאות הביטוחיות מהכספים המגיעים מאוצר המדינה ומיועדים למימון קצבאות תקציביות.

על פי גורמים שנכחו בישיבה, נראה שהשרים וראש הממשלה מכירים בעומק הבעיה ובצורך לתת פתרונות שיגנו על חוסנו של הביטוח הלאומי. על אף דעות שונות שהציגו יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה ואנשי משרד האוצר בישיבה, ביחס לנתונים שהוצגו, קיבלה תחזית הביטוח הלאומי גיבוי מצד השרים, וראש הממשלה החליט לקבוע שני דיונים נוספים בהם יוגש נייר עמדה עליו יעבדו במשותף אנשי הביטוח הלאומי, משרד האוצר והמועצה הלאומית לכלכלה.