אירוע רודף אירוע בקרן אפריקה. רק בשבוע שעבר נרמלו ג'יבוטי ןאריתריאה את היחסים ביניהן והשבוע, ב- 11 בספטמבר, מועד בו נחוג ראש השנה באתיופיה ובאריתריאה, פתחו נשיא אריתריאה, איסייאס אפוורקי, וראש ממשלת אתיופיה, אביי אחמד, לראשונה אחרי עשרים שנה באופן רשמי שני מעברי גבול יבשתיים בין שתי המדינות במקום שבו עד לפני שלושה חודשים שרר מצב מלחמה. למחרת, חתמו נשיא דרום סודאן, סאלבה קיר, וראשי האופוזיציה על הסכם שלום נוסף במסגרת פסגת ראשי המדינות של ארגון איגאד – הרשות הבין ממשלתית לפיתוח במזרח אפריקה – שהתקיימה באדיס אבבה.
במקביל להתפתחויות הללו, ישנם מספר אתגרים חיצוניים המעיבים על תהליכי הפיוס, הנורמליזציה והשלום בקרן אפריקה. כמעט כל האתגרים הללו קשורים למאבק בין מעצמות העל והמעצמות האזוריות על ההשפעה וההגמוניה באגן ים סוף ובאופן ספציפי יותר, לאיחוד האמירויות ולמאבקה על נוכחות והשפעה בג'יבוטי תוך ניצול לטובתה של מערכת היריבויות הקיימות בין המדינות באזור על מנת להשיג את מטרותיה.
סיפור חדירתה של איחוד האמירויות לאגן ים סוף התחיל בשנת 2008, בימי שיא פעילותם של שודדי הים הסומאלים. בשנה זו זכתה חברת DP World בחוזה לפיתוח ולניהול נמל עדן וכן בזיכיון לניהול ולהפעלת נמל המכולות בדוראלה, נמל המכולות הגדול ביותר באפריקה, למשך 20 שנה. ממשלת ג'יבוטי ניסתה לבטל את תוקף הזיכיון בשנת 2014, אך פסק דין של בית משפט בריטי לבוררות פסק לטובת החברה. בתחילה, עם פרוץ מלחמת האזרחים בתימן במרץ 2015, ג'יבוטי הייתה הבסיס לפעילות האווירית של כוחות הקואליציה. אך, בסוף אפריל 2015, ניתקה איחוד האמירויות את יחסיה עם ג'יבוטי לאחר שמטוס קרב שלה שנחת ללא אישור בשדה התעופה הבינלאומי של ג'יבוטי לא התקבל בברכה ע"י הרשויות. לפיכך, העבירו איחוד האמירויות וסעודיה את בסיס פעילותם מג'יבוטי לאריתריאה, איחוד האמירויות חתמה באפריל 2015 על הסכם חכירה לשלושים שנה לשימוש צבאי בנמל המים העמוקים אסאב ובשדה התעופה הסמוך, המשמשים מאז לאחד מבסיסי הקואליציה העיקריים לצורך המלחמה בתימן.
למרות ניתוק היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות, לאיחוד האמירויות הייתה נוכחות בג'יבוטי באמצעות חברת DP World. אולם, נוכחות זו באה אל קצה ב- 22 בפברואר 2018, כאשר משרדו של נשיא ג'יבוטי הכריז שהיא מסיימת באופן חד צדדי ומיידי את החוזה עם החברה. מאז, איחוד האמירויות, באמצעות DP World, מנהלת מערכה על הנוכחות בג'יבוטי שהגיעה לשיאה ב- 2 באוגוסט, כאשר בית הדין הבינלאומי לבוררות פסק נגד ממשלת ג'יבוטי. מערכה זו הגיעה השבוע לשיא חדש כאשר ממשלת דובאי הודיעה ב- 5 בספטמבר כי בית הדין העליון של אנגליה ווויילס הוציא צו האוסר על חברת נמל ג'יבוטי, Port de Djibouti S.A. (PDSA), מהתייחסות אל ההסכם שלה עם חברת Dp World בנוגע לחלוקת המניות כבטל ומבוטל, ומפיטורי מנהלים של נמל המכולות בדוראלה שמונו ע"י DP World עד לקבלת הנחיות נוספות מבית המשפט או עד ליישוב הסכסוך ע"י בית הדין הבינלאומי לבוררות. בתגובה לכך, ממשלת ג'יבוטי הכריזה ב- 10 בספטמבר על הלאמת כל המניות של DP World בנמל דוראלה על מנת "להגן על האינטרסים הבסיסיים של האומה ועל האינטרסים הלגיטימיים של שותפיה…".עוד הכריזה ממשלת ג'יבוטי כי מעתה ואילך על DP World להתנהל מול ממשלת ג'יבוטי בלבד בנוגע לנמל דוראלה. למחרת, DP World הצהירה כי תמשיך לעשות שימוש בכל האמצעים החוקיים כדי להגן על זכויותיה בנמל דוראלה. היא תיארה את החלטתה של ג'יבוטי להלאים את הנמל כ"זלזול בוטה בשלטון החוק ובכיבוד חוזים מסחריים."
במקביל, סעודיה נהנית כיום מיחסים טובים עם ג'יבוטי. באוקטובר 2015, שתי המדינות יישרו את ההדורים ביניהן וב- 26 באפריל נחתם ביניהן הסכם ביטחון בילטרלי כולל. הסכם זה גם כולל הקמת בסיס צבאי סעודי בג'יבוטי. לכן, חשוב לציין בהקשר זה כי איחוד האמירויות וסעודיה הן לא רק בעלות ברית במסגרת המלחמה בתימן אלא גם מתחרות על ההשפעה והנוכחות במדינות האפריקניות באגן ים סוף. לעתים הן פועלות יחד כמו במגעים לקראת החתימה על הסעם השלום בין אתיופיה לאריתריאה ולעתים, הן פועלות לבדן, כמו במקרה של הנורמליזציה בין אריתריאה לג'יבוטי, שערב הסעודית מילאה תפקיד פעיל בהגעה אליו.
עד ל- 6 בספטמבר, עת החליטו ג'יבוטי ואריתריאה לנרמל את היחסים ביניהן, ניצלה איחוד האמירויות את מצב המלחמה ששרר בין אריתריאה לג'יבוטי לתועלתה, כאשר היא משתמשת אריתריאה על מנת לנגח את ג'יבוטי. כך, למשל, בסוף אוגוסט ממשלת אריתריאה הודיעה כי היא שוקלת לבנות נמל נוסף לייצוא אשלג ממכרות הממוקמים בה ובאתיופיה. סביר מאד להניח כי מהלך זה של אריתריאה נעשה בעצה אחת עם איחוד האמירויות. על כל פנים, כעת, המאבק בין איחוד האמירויות לג'יבוטי, שבו גם מעורבת סין, הפך למאבק ישיר בין המדינות. האם מאבק זה יחבל בהשגת השלום האזורי? ימים יגידו.
