אז מפה לשם, לשמחתי הגדולה, לאחרונה פנו אליי מגל"צ וביקשו ממני לתת ביקורת מוזיקלית על משהו ישראלי חדש. בפעם הראשונה דיברתי על שיר הקיץ החדש של שלמה ארצי, אחר-כך על האנתולוגיה בעלת 15 האלבומים של אריק איינשטיין והשבוע היתה לי ההזדמנות לדבר על משהו מוכר קצת פחות משני הגדולים הנ"ל. הפעם דיברתי (החל מ-8:55) על תומר ישעיהו וגם הטור השבועי מוקדש לו.

לפני עשר שנים כחייל בלהקת הנח"ל תומר ישעיהו התגלגל איכשהו להופיע בכוכב נולד, לשמחתו הוא לא הגיע רחוק. כמו שהוא אמר בעצמו בראיון "אני לא בנוי לקונספט הזה של להציג את האופי שלי בשתי דקות". אחרי החוויה המפוקפקת בריאלטי הוא הקים במהלך השנים שתי להקות, "תומר והבשורה" ו-"אייזאיה (ISAIAH)". אם מחפשים מקור השראה לתקופה ההיא של ישעיהו אפשר למצוא אותה בעיקר ב-Fleet Foxes, להקת הפולק הנהדרת מסיאטל. הוא שר אז בעיקר אנגלית והתבלט בנגינה על הבוזוקי שלו. במקביל הוא התחיל לעבוד כמפיק מוזיקלי וב-2014 הפיק את האלבום הראשון, המפתיע והמצליח המאוד של ג'יין בורדו. מאז 2016 הוא הוציא תוך שנתיים שלושה אלבומי סולו, הפעם בעברית. הבחור בן 29 והוציא כבר שבעה אלבומים, הוא לא מפסיק להופיע, מפיק מוזיקלי ואת כל זה הוא עושה בשיא הצניעות וקצת מתחת לרדאר. ועדיין – בענווה גדולה – הוא מגדיר את עצמו כמי ש-"רק מתחיל להיות זמר" ו-"בדרך להיות מפיק מוזיקלי". יש לו הסבר בהחלט מניח את הדעת לכמעט-ביישנות הזאת:
"לכתוב טקסט ולהגיש אותו לאנשים דרך שירה זאת אחריות מאוד גדולה. במוזיקה יש המון עוצמה וקסם מיוחד לעומת טקסט כתוב ולכן אני חש אחריות מאוד גדולה כלפי המושג הזה 'זמר' וחושב פעמיים לפני שאני מגדיר את עצמי ככזה".

לאחרונה נראה שיותר ויותר אנשים שמים לב לאחריות הזאת שתומר ישעיהו לוקח על עצמו. אחרי שבשנה האחרונה "זמן פריז" הפך ללהיט בגלגל"צ (שדווקא אמא שלו לא אהבה) והחידוש הנהדר שלו ל-"שיר העמק" זכה לתהודה משמעותית הגיע השיר "יום אחד" ממש עכשיו – בראש השנה – להישג רציני: הוא נבחר לשיר השנה במצעד הישראלי של 88fm, תחנה שהשמיעה השנה המון את תומר ישעיהו.

"יום אחד" הוא השיר הפותח באלבום האחרון שלו – "טריפולי" (ע"ש עיר הנמל בצפון לבנון השכנה, ולא בירת לוב), אלבום שנפתח בחוף הים של עזה ומשם נודד ברחבי הארץ, המזה"ת, אתיופיה והודו (אף-על-פי שברוב המקומות הוא מעולם לא ביקר). מבקר המוזיקה של "הארץ" כינה את ישעיהו "הזמר עם האובססיה לכבישי הארץ", כינוי משעשע שאפשר להבין. מהאזנה לאלבום הקצר (סך הכל 35 דקות) עולה תחושה של מסע, חיפוש וחלומות. הקול המרחף והשירים הנעימים והמשוטטים של ישעיהו מזכירים לי במשהו את גבע אלון פינת אהוד בנאי. סיפורים קטנים שקשורים במקומות ורגעים עטופים במוזיקת פולק ישראלי, מושג שאני לא יודע אם הוא קיים אבל נראה לי מתאים. ישעיהו מספר שמבחינתו כל נושא כתיבת המילים השתנה ברגע שהוא פגש את עמיר לב, אולי ה-storyteller הטוב בארץ. "לב לימד אותי בעצם לכתוב באמת. כל הכתיבה שלי עד המפגש איתו היתה כמו הכנה לקראת. עמיר לב, כמו בוב דילן, כמו מאיר אריאל, הוא המלך של הכתיבה הייחודית של הפרטים הקטנים. ואני ניסיתי ללמוד ממנו איך לכתוב. היתה לי שנה מאוד אינטנסיבית איתו ורק אחרי המרחק זמן שעבר אני יכול להתחיל להבין מה ספגתי ממנו. הוא בהחלט מורה דרך גדול עבורי."  סיפר תומר ישעיהו בשיחה ארוכה ומרתקת עם אסף ליברמן.

"מאה הופעות מלבנון ועד מצרים / סיבוב ארוך, כשבסוף ירושלים" הוא כתב ב-"יום אחד". שיר אופטימי למדי, שבעיניי אין מתאים ממנו לימים האלה של שנה חדשה. ימים שבהם יש אוויר טוב כזה של התחדשות. הרמתי טלפון לתומר ישעיהו לברר איתו מה הסיפור מאחורי השיר.

"כשכתבתי את זה הרגשתי שזה אמנם תמים אבל אולי כי אני קצת dreamer איפשרתי את זה לעצמי. זה שיר על איזשהו חלום ותקוה גדולה אבל בו בזמן גם על סיטואציה קטנה כזאת בינו לבינה עם החלומות שלי והיא צוחקת עליי… אז אולי בכלל כל השיר הוא פשוט בקשה מבת הזוג אל תצחקי עליי… אבל כן, בהחלט רציתי שיר שהוא קצת חלום, קצת תמים, למה לא? כשחיפשתי השראה מוזיקלית נזכרתי בנילס הולגרסון. זה היה זיכרון הילדות בראש שלי, התחושה המרחפת מהסדרה הזאת, שהנחה את הקו המוזיקלי של השיר. ובכינורות בסוף עשינו ממש רפרנס".

ולמרות (או בזכות?) הרפרנס לנילס הולגרסון "יום אחד" הוא בהחלט שיר רציני.
השיר הזה שמפנטז על השלום שגם אם יתמהמה בוא יבוא לא יכול היה שלא להזכיר לי ישעיהו אחר, קדום הרבה יותר: "וְכִתְּתוּ חַרְבוֹתָם לְאִתִּים וַחֲנִיתוֹתֵיהֶם לְמַזְמֵרוֹת לֹא יִשָּׂא גוֹי אֶל גּוֹי חֶרֶב וְלֹא יִלְמְדוּ עוֹד מִלְחָמָה". נבואת אחרית הימים של ישעיהו של אז קצת כמו "יום אחד" של תומר ישעיהו של היום, שתיהן מציבות לנו רף שהוא כמה רמות מעבר לכאן ולעכשיו, ואולי זה בעצם מה שמניע את העולם קדימה.
אז גם אם זה נראה תמים מדי או רחוק מאוד – אולי בכל זאת כדאי להקשיב ולנסות להאמין. יום אחד, אולי.

תומר ישעיהו

תומר ישעיהו

יום אחד / תומר ישעיהו

בחוף הים של עזה
בלונים כחולים
סירות מפרש לבן
לידנו חמורים

יום אחד, יום אחד אולי

יום שישי בבוקר
סוחרים טובים
מחירים זולים
וריח תבלינים

יום אחד, יום אחד אולי

את אוהבת כשאני מדבר על חלומות
ואז צוחקת עליי
כשאת צוחקת המילים לא נגמרות
וגם היום הזה, היום הזה

מאה הופעות מלבנון ועד מצרים
סיבוב ארוך, כשבסוף ירושלים

יום אחד, יום אחד אולי