אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה, אמרו חז"ל. מי החברים של ממשלת ישראל? יש לא מעט מטבע הדברים. חברה אחת שעלתה לכותרות לאחרונה היא מיאנמר. היחסים בין המדינות כוללים קשרי מסחר (גם נשק כמובן) וחינוך. במאי האחרון חתמה ציפי חוטובלי בתפקידה כסגנית שר החוץ על הסכם בתחום החינוך עם מיאנמר. היא הכריזה בגאווה כי אנו "ממשיכים בשיתופי פעולה עם ידידינו ברחבי העולם".
יש חברויות שעדיף להצניע, למשל כאלו עם משטר שאחראי לפשעים נגד האנושות ולאחד האסונות ההומינטריים הגדולים של ימינו. מצד שני קשה לעמוד בפיתוי ולא להתחבר למדינה כזו – היא גם קונה מאיתנו נשק וגם לא מנופפת מולנו באצבע ואומרת מלים כמו 'פלסטינים', 'שתי מדינות', 'שוויון זכויות' או דברים מרגיזים אחרים בסגנון הזה. אז נכון, פשעים נגד האנושות שנשק ישראלי אולי סייע לבצע, אבל היי, החיים הם אוסף של פשרות.
הקשר עם מיאנמר אפשר לישראל לעשות שני דברים שהיא מאוד אוהבת. אחד מהם הוא תחביב ותיק והשני הוא חדש למדי. התחביב הותיק הוא למכור נשק למשטרים מהסוג הגרוע ביותר, לעתים כאלו שנעזרים בו כדי לבצע פשעי מלחמה או פשעים נגד האנושות. הטענה שמועלית נגד מדינת ישראל, כאן ועל ידי רבים אחרים, איננה נגד תעשיות בטחוניות או ייצוא צבאי מצד ישראל אלא נגד הנכונות למכור ציוד צבאי כמעט לכל מדינה, יהא אשר יהא השימוש שלה באותו נשק.
בתחילת החודש קיבלנו עוד דוגמא לכך עם ביקורו של נשיא הפיליפינים דוטרטה, זה שהכריז שהוא ישמח לטבוח בשלושה מיליון נרקומנים כשם שהיטלר טבח בשלושה מיליון יהודים. מסתבר שלא צריך להיות חזק במספרים כדי להיות נשיא של מדינה ובה מעל מאה מיליון איש. כיוון שדוטרטה מגבה את המלים שלו במעשים (אם כי כרגע מדובר באלפים שהמשטר שלו הרג ולא במיליונים) הרי שזה בטח רעיון טוב למכור לו נשק. ובכלל, מה עוד אפשר לעשות עם נרקומנים מלבד לטבוח בהם? בעצם דוטרטה הוא דג רקק ברשימת המשטרים שישראל מכרה להם נשק או אימנה את שרותי הביטחון שלהם. מדובר ברשימה ארוכה ואפלה. אפשר למצוא בה בין היתר את ארגנטינה של החונטה הצבאית, צ'ילה של פינושה, דרום סודאן, שלל דיקטטורים באפריקה וככל הנראה גם יוגוסלביה ורואנדה של שנות ה- 90. כן, אלו של רצח העם. לפעמים זה בא עם טוויסט קטן של ההיסטוריה. ישראל מכרה בשעתו נשק לאיראן (זו של השאה אבל בהמשך גם זו של חומייני בראשית דרכו) כולל תותחים וחימוש תוצרת סולתם. שנים לאחר מכן, החימוש הזה חזר לישראל בכינון עקיף באדיבות החיזבאללה.
התחביב השני והחדש יותר של ממשלת ישראל הנוכחית, כפי שבא לידי ביטוי ביחסים עם מיאנמר, הוא של שכתוב ההיסטוריה לטובת הידוק הקשרים הדיפלומטיים. ראינו את זה כבר מול ממשלת פולין עם ההצהרה המשותפת של נתניהו וראש ממשלת פולין ביוני השנה בנוגע לפולין ולשואה. נתניהו הסביר שההצהרה מקיימת את 'חובתנו להבטיח את האמת ההיסטורית על השואה'. מה לעשות שהיסטוריונים חוקרי שואה דחו את האמת ההיסטורית שהוא מציג, זו שניסתה לגמד את הזוועות שביצעו פולנים רבים בתקופת השואה והתייחסה אליהם כאל אנשים מסוימים, ללא קשר למוצאם, דתם או השקפת עולמם שחשפו את הצד האפל שלהם.
עם מיאנמר חתמה ישראל על הסכם בתחום החינוך לפיו לכל מדינה תהיה זכות וטו לגבי האופן בו היא מתוארת בספרי הלימוד של רעותה. אפשר כבר להשתמש בניסוח הקיים מן ההסכם הפולני ולהסביר שהטיהור האתני של בני הרוהינגה הוא בסך הכל תוצאה של אנשים מסוימים שחשפו את הצד האפל שלהם. או פשוט לא להזכיר אותו, למה לפגוע ביחסים עם ידידה?
מצד אחד, ברמה המעשית לא צפויים זעזועים. תוכנית לימודי ההיסטוריה בישראל עדיין ממוקדת באופן כמעט בלעדי בעם היהודי. בוגרים של התוכנית הזו יכולים בשקט להניח שלא קרה שום דבר משמעותי אחר בתולדות האנושות. כאשר שיעורי ההיסטוריה טורחים להביט מעט החוצה, זה בטח לא כדי להתעמק בתולדותיה של מיאנמר. תלמידי ישראל עדיין לא צפויים לדעת מי היא סו-צ'י, מה הקשר בין בורמה למיאנמר, מתי שלטה שם החונטה הצבאית או על הטיהור האתני שבוצע בבני הרוהינגה. את ההגדרה טיהור אתני אגב העניק לא רק האו"ם אשר לו ישראל לא מאמינה כי הוא מוטה ואנטישמי אלא גם ממשל טראמפ. לטראמפ אנחנו הרי מאמינים, הוא כידוע לעולם אינו אומר שקר אלא רק כאשר הוא פותח את הפה כדי לדבר. אז בסבירות גבוהה זה מה שיוצא לו.
אז מבחינה מעשית לא צפוי שינוי דרמטי. מיתר הבחינות עצוב להיווכח כיצד ממשלת ישראל מוכנה לסחור בעובדות היסטוריות על מנת לקיים יחסים טובים ולמכור נשק למדינה שמבצעת טיהור אתני ופשעים נגד האנושות.
בעצם, מה שמיאנמר עשתה לבני העם הרוהינגי (מוסלמים, חשוב לזכור) הוא החלום הרטוב של לא מעט גורמים בימין הישראלי שכבר מזמן לא נמצאים בשוליים. זה נותן להם רעיונות נעימים לגבי בעיה שמטרידה אותם ועוסקת בעם מסוים, מוסלמי ברובו. כמובן שהם לא בהכרח משתוקקים לרצח של אלפים, שריפת כפרים ואונס המוני כמו במקרה של מיאנמר. רק אם צריך, אתם יודעים. זה מתכתב נהדר עם הפיתרון שמציע סגן יושב ראש הכנסת בצלאל סמוטריץ' לפלסטינים – או שהם יסכימו להישאר כאן במעמד נחות, או שהם יעזבו או שצה"ל כבר יידע איך לטפל בהם. אם במקרה הוא לא יידע נשלח אותו להשתלמות קצרה אצל ידידינו הטובים במיאנמר.
