כעשרת אלפים בני אדם השתתפו אתמול (שבת) באירוע הספורט העממי הוותיק בישראל, צליחת הכנרת שזו לה השנה ה-65. המשתתפים התחלקו בין המסלול הקצר, באורך של כ-1.8 ק"מ שהחל בקיבוץ מעגן והמסלול הארוך, באורך של כ-3.8 ק"מ והחל בחוף האון.
חלקם באו עם קבוצה, חלקם עם חברים או משפחה. חלקם באו בפעם הראשונה, ועבור חלקם מדובר כבר במסורת. אז הנה הפרצופים שפגשנו על שפת ים כנרת ביום שבת נעים במיוחד.
לוטפי טוויל
קבוצת "הלוויתן הכחול" ממזרח ירושלים מונה 57 חברים, 27 מתוכם הגיעו היום לצליחה כשהצעיר ביותר בן 9 והמבוגר ביותר בן 62. טוויל, בן 43, חבר בקבוצה, מספר כי הקבוצה מתאמנת בבריכת שחייה במזרח העיר שאורכה 12 מ׳ וקורא למוסדות לסייע "כי כרגע רק אנחנו דואגים לעצמנו".
לציבור הוא ממליץ לעשות ספורט כי זה הכי חשוב כדי "להוציא את האנרגיה הרעה מהגוף". הקבוצה התאמנה בתקופה האחרונה שלושה ימים בשבוע, כל פעם לשעה-שעתיים. טוויל עצמו התאמן בעבר בהפועל ימק"א ירושלים.
יוסי גולדין
גולדין, בן ה-72, המתאמן בקבוצת TriWeCan שמכינה את חבריה להשתתפות בטריאתלונים, צולח את הכנרת זאת הפעם החמישית.
למרות שהוא עיוור מזה כ-40 שנה בשל מחלה שדרדרה את ראייתו בהדרגה, השתתף השנה כבר בשישה טריאתלונים ואת הצליחה הוא מבצע בעזרת חבריו משה רול ורות שחף שמלווים אותו לכל אורך הדרך.
רום רבר
רבר בן ה-14, הגיע לאירוע מקיבוץ שדה יואב, צולח גם הוא זו הפעם הרביעית או החמישית.
"שחיתי בקבוצת שחייה וגם השתתפתי בטריאתלון לגילאי 15-14. לעשות ספורט זה חשוב וכשאני שוחה אני פשוט רגוע", סיפר.
לילך בן עמי
בן עמי, שחגגה לאחרונה 50, הגיעה לאירוע ממודיעין, וזו הפעם הרביעית שהיא צולחת. "זאת האהבה שלי לארץ, לטבע ולאתגר את עצמי" אמרה, "אני קוראת לכולם לשמור על הבריאות, האושר והכושר ולחייך לעולם".
זואי קמינצקי
קמינצקי, שחוגגת ממש היום את יום הולדתה ה-24, נולדה בקנדה ומתגוררת בישראל. והחליטה לצלוח בעקבות חבר שצלח בשנה שעברה ושכנע אותה להצטרף. שחתה בקנדה בצורה יותר רצינית והתחילה להתאמן לקראת הצליחה לפני כחודש. "תמיד טוב לאתגר את עצמך", היא אומרת.
את זואי אני פוגש שוב אחרי הצליחה והיא מספרת שעמדה בשלושה מתוך שלושת היעדים שהציבה לעצמה. "לא עצרתי פעם אחת, צלחתי בפחות משעתיים ונהניתי", היא מספרת ומוסיפה כי בשלושת רבעי הדרך כמעט והייתה נקודת שבירה. "זה לא נגמר. כל פעם שהסתכלתי על החוף, נראה היה שהוא מתרחק".
בשנה הבאה היא מקווה שבן-זוגה יצלח יחד איתה. "המצחיק הוא שלפני כמה חודשים שכנעתי אותה להתחיל לשחות אחרי שאמרה שהיא לא כל-כך נהנית מזה".
האחים שאולי
פז (27) ושירה (21) הם אח ואחות מראשל"צ שצולחים זו הפעם הראשונה. פז גולש ושוחה באופן קבוע אבל היוזמה הייתה דווקא של שירה. "אכלנו הבוקר חלה עם גבינה צהובה ולא לקחנו איתנו צידה לדרך. ההורים מחכים בצד השני עם ׳על האש׳ מפנק".
עמית
בת ה-23 הגיעה מחיפה וצולחת השנה לראשונה יחד עם חברה שהשתתפה גם בשנה שעברה. בעיקר רצה בדרך כלל, וגם שוחה פעם בשבוע אבל לא עשתה הכנה מיוחדת לקראת הצליחה.
שתיהן אכלו הבוקר דייסה עם שזיף ואגוזים. "דייסה ולא דייסה", ביקשה להבהיר, והוסיפה כי היא חוששת שתטבע איפשהו באמצע, "בגלל שאתמול אכלתי מלא סטייקים. שנעלה ונצליח!".
מיכאל סון
מאמן הכושר בן ה-40 מראשל"צ משתתף כבר פעם חמישית. "התחלתי לשחות בגיל 16 בגלל בעיות גב וזה הפך אצלי למקצוע", סיפר. "לקראת הצליחה שחיתי יותר ויותר עד ל-2.5 ק"מ, זה בנוסף לכל האימונים שאני עושה ובעיקר כדי להרגיל את הגוף למים ויותר הכנה פסיכולוגית משיפור נדרש בכושר".
אם תהיתם, הוא וחבר שצולח איתו פתחו את הבוקר עם חלה עם דבש, קצת תמרים וכוס קפה.
הילה ועודד זקסנברג
הזוג, בני 29 מת"א, צלחו ביחד את האגם. עבור הילה, שצולחת בערך מגיל 10, זה כבר בא בטבעיות ועודד הצטרף לפני ארבע שנים. הוא שוחה באופן קבוע וגולש. שינוי המסלול השנה בגלל הצטמקות הכנרת, הם אומרים, היה החלטה טובה ובכלל הארגון, שכל שנה לא רע, היה השנה עוד יותר טוב.
"עצוב לראות את הכנרת מצטמקת אבל משמח לראות יותר אנשים כל שנה", מסרו לסיום.
משפחת גיל
המשפחה מקיבוץ כפר מכבי צלחה בהרכב מלא עם שלושת הילדים תומר (14), דניאל (12) ויואב (8). זאת הפעם הראשונה והם הלכו על המסלול הקצר.
"חוויה משפחתית משותפת. כולם שוחים או משחקים כדור מים. אז הבוקר הילדים אכלו קצת פחמימות וסוכר ומכאן נמשיך לארוחה משותפת לפני שנחזור הביתה. אחלה בילוי משפחתי לשבת", אמרו ההורים.
גבי לינהרט
לינהרט, בן ה-72 מקיבוץ הסוללים, צולח את הכנרת כבר קרוב ל-50 שנה. בארבע השנים האחרונות מתלווים אליו נכדיו מאיה (21) ויובל (17) מחיפה. הוא שוחה כמעט כל בוקר וקורא למארגנים לסדר את עניין האבנים במים כי כמעט מעד. "הלוואי ויהיו פה 20,000 איש", אמר.
האחים פוריה
גם עבור האחים והאחות לבית משפחת פוריה מנס-ציונה, תומר (33), אורן (31) והדס (25) מדובר במסורת משפחתית. זו לפחות הפעם העשירית בה הם צולחים את הכנרת.
בבוקר אכלו לחמנייה עם ביצה קשה ועגבניה, "חוץ מאורן שתקע אמפנדס", וגם הם אומרים שהארגון השנה היה טוב במיוחד. "שמו מצוף כל 500 מטר עם אינדיקציה למרחק שנותר וזה עזר" אמרה הדס.
"צליחת הכנרת זה יום חג לסחים וכולם באים ושוחים. חשוב לא להתבייש במי שאתה ואם לא הצלחת להיות משהו אחר, לפחות תהיה סחי אותנטי", סיכם אורן.
שי ברביבאי
הקבוצה ממועדון הספורט לנכים ברמת-גן לקחה חלק בצליחה עם משתתפים מבוגרים וילדים, זו השנה השנייה. אחד המשתתפים הוא שי ברביבאי (22) המשתמש בכיסא גלגלים שמספר שהמאמנת שלו אלכס אימנה אותו בתקופה האחרונה בשחייה במשך שעות ארוכות במצטבר.
"בבוקר אכלנו קוואקר ועכשיו נאכל ארוחה שאלכס הכינה לנו. היא מאמנת מספר אחת". אלכס, שעמדה לידו נראתה מאד גאה, גם אם קצת מופתעת מנושא הארוחה.
"הכל אפשרי. צריך לבחור את המשימות בחיים, את מה שאנחנו שואפים להצליח לעשות וללכת להגשים את זה", מסר שי שמתכנן גם להשתתף בפסטיגל.
רויטל, הידרותרפיסטית במועדון, מעידה על עצמה ש"טרטרה" את החבר'ה באימונים לקראת הצליחה, "והם הצליחו בגדול".
אתי
אתי בת ה-50 מקיבוץ ניר דוד עברה לפני שנתיים השתלת כליה ומשתתפת בצליחה כחלק מקבוצה של מושתלי איברים, כשהעיניים נשואות לעבר אולימפיאדת מושתלי ותורמי האיברים שתתקיים בניוקאסל שבאנגליה באוגוסט 2019. "זאת הצליחה הראשונה שלי למרות שאני מאמנת שחייה במקצועי. גל נבו היה שחיין אצלי", היא מספרת בגאווה.
תמר פרויד
פרויד, בת 27 מרחובות, צלחה זו הפעם ה-13 עם שתי אחיותיה. הפעם משכה המון התעניינות כשהיא עוטה סנפיר כמו של בת-ים שלדבריה הקל עליה במהלך השחיה. שלוש האחיות אכלו בדרך ג׳חנון וביצה קשה, גם זו מסורת.
