דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
21.4°תל אביב
  • 19.7°ירושלים
  • 21.4°תל אביב
  • 24.4°חיפה
  • 21.7°אשדוד
  • 25.0°באר שבע
  • 25.3°אילת
  • 21.1°טבריה
  • 20.8°צפת
  • 21.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

סליחה

הסליחה איננה מופיעה פתאום. היא נרכשת, נלמדת, ומתורגלת מילדותנו ובמהלך חיינו כל הזמן.

אם צעירה לוחשת לתינוקה – "סליחה מתוק שלי, סליחה… אני יודעת שקר לך, עוד רגע ואסיים להלבישך".

אבא עייף לוחש לילדו – "לילה טוב חמוד. סליחה שצעקתי עליך בארוחת הערב… הייתי עצבני מהעבודה. לא קשור אליך…"

ילדה קופצנית בועטת בכדור שפוגע לאחותה חזק בבטן ומבקשת "סליחה, סליחה, סליחה… בחיי רק רציתי לבעוט את הכדור לשער… לא התכוונתי. סליחה".

הסליחה משאירה אותנו צנועים – אני מבקש סליחה – משמע אני מצטער על משהו שעשיתי – משמע טעיתי – מה שאומר שאני לא מושלם…

כשאני מבקש סליחה מהילד שלי אני בעצם אומר לו:
– אני אנושי, וככזה אני גם טועה לפעמים.
– אתה חשוב לי והיחסים שלנו חשובים לי יותר מהכל.
– אני מלמד אותו איך מתנהלים ביחסים בכלל ובמשפחה בפרט.

הסליחה מפנה לנו מקום בלב, מנקה אותנו ממחשבות שליליות, ומשחררת מפנקסנות.
אני תמיד מספרת שכשילדתי את בני הבכור נולדו אתו גם רגשות האשם – על זמן שלא הייתי בבית, על מילים שרציתי לומר ולא אמרתי, על מילים שאמרתי ולא רציתי לומר…

לסליחה פנים רבות: סליחה שסולחים לאחר, בקשת סליחה מהאחר, וכהורים אנחנו צריכים בעיקר לסלוח לעצמנו. וזה, מה שנקרא, Easier said than done…
אך זכרו שכמו כל דבר, אין דרך טובה יותר ללמד ילד סליחה וחמלה, מאשר לשמש לו דוגמה. היו סלחניים ואהבו את עצמכם. הכירו באנושיותכם, ובאנושיות הסובבים אתכם, עם קצת פחות שיפוטיות והרבה יותר אהבה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!