דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

חשבון נפש

תמיד שנאתי חשבון. כילדה ביסודי נלחמתי לזכור את לוח הכפל, בחטיבה נלחמתי במורה עם מבטא רוסי כל כך כבד, שלא הצלחתי גם להבין מה היא אמרה וגם להבין חשבון, בתיכון כבר התחלתי בשלוש יחידות ולא הייתה לי שום כוונה לעשות חמש. בסופו של דבר הוצאתי 88 בבגרות אחרי שהתעלמו מציון המגן שהיה 60. איך זה קרה? למדתי עם חברה, שהצליחה להסביר לי בכמה שעות מה שעד אז לא הצלחתי להבין – חשבון זה פשוט והגיוני אם זוכרים את הכללים. אם לומדים עם חברים זה גם כיף.

היום באסיפת הורים, בבית הספר בו למדתי אני לפני מליון שנים, אותו מבנה, אותן מדרגות ארוכות עם תרגילי החשבון רשומים עליהן. כמה ששנאתי אותן אז, וגם היום אני לא ממש מסתדרת איתן, אבל אני שמחה שהילדים שלי עולים בהן, לומדים, מתבגרים וגדלים.

חשבון נפש לא מייחד עבורי את יום כיפור. הביקורת העצמית שלי לא מניחה לי. כמו קול קטן בראש שלא מפסיק לספר לי במה שגיתי, איפה לא נהגתי בהגינות וכמה דברים לא עשיתי. הקול הזה מלווה אותי כל חיי. זה קולה של הטרשת, שמענישה אותי בחומרה על כל טעות.

עבורי, יום כיפור הוא יום של סליחות. לבקש סליחה ולסלוח. בעיקר לעצמי. לסלוח על חוסר השלמות שלי, על הקשיים שלי, על הדברים בהם אני לוקה בחסר. להזכיר לעצמי שהדבר היחיד שאני יכולה לצפות מעצמי זה לעשות מאמץ, לנסות, לעשות את הכי טוב שאני יכולה כרגע, גם אם זה רק לשכב במיטה ולנוח.

אם אני נחה אז לנוח באמת ולא לחשוב על כל הדברים שלא עשיתי ושמחכים שאתפנה אליהם. לנוח בלי להיות בטלפון, בפייסבוק, או אפילו  בלי לחשוב על הפוסט הבא שאכתוב. לנוח כי זה הדבר הכי טוב שאני יכולה לעשות עכשיו. זה כל מה שצריך כדי שמחר אולי יהיה יותר טוב.

זו גם הגישה של המורה החדשה של הבן שלי, שלא משנה מה הרמה שלך ביחס לאחרים, המדידה היא תמיד שלנו מול עצמינו. אם התקדמנו, עלינו במדרגות, נעצרנו או ירדנו. לכל אחד יש את הדרך שלו, את הגבולות שלו ואת היכולות שלו. המטרה היא תמיד לעלות למעלה. מי שיכול עולה את המדרגות בדילוגים ומי בזחילה, העיקר להמשיך למעלה.

מטעיות לומדים, מלהיתקע במקום ולכעוס לא. אני בוחרת לסלוח לעצמי, על היותי אנושית, אני סולחת גם לאחרים, שאם לא כן הכעס שיש בי עליהם יכלה אותי. אני סולחת גם לשני "מובילי המאבק" שהובילו ל"הסכם ההיסטורי" שלא נחתם ולא קויים בהסתדרות לפני שנה בדיוק. אני סולחת גם לראש הממשלה שהקפיא את הקיצבאות לפני 17 שנה ודבק באמונתו הדתית כמעט בצורך של המדינה לא להציל חיים. הוא רק בן אדם. גם הוא אנושי כמוני, ואינו חף מטעות. על הטעויות שלו הוא יישפט, ולא לי התפקיד לשפוט אותו. אני סולחת להם כמו שאסלח ליתוש שעקץ, לנחש שהקיש ולציפור שלישלשה לי על הבגדים. לא אבחר בהם לייצג אותי כמו שלא אבחר בעקרב כחיית מחמד, לא אקרב את הסכנה אלי. הם מה שהם.

את יום הכיפורים אני אבלה בלימודים. אמנם לא אהבתי חשבון אבל עשיתי חמש יחידות  בתנ"ך, והמשכתי באוניברסיטה בחוג למחשבת ישראל. את האהבה שלי לתנ"ך קיבלתי ממורה נפלאה, שכמו המורה של הבן שלי, לא שפטה ולא השוותה אלא המשיכה ודחפה אותי קדימה. את יום כיפור אבלה בלימוד עם חברים מהקהילה, מהשכונה, שמקבלים אחד את השני כמו שהם, ושעוזרות אחת לשניה לעלות את המדרגות ביחד, מתוך קבלה ואהבה.

יום כיפור קהילתי
יום כיפור קהילתי

מכם אבקש שתסלחו לעצמכם, לקרובים ולרחוקים, וגם לי אם פגעתי במי מכם אי פעם, אם שכחתי, אם הבטחתי ולא באתי, אם שאלתי ולא החזרתי, אם בטעות דרסתי או הרסתי, אם נתתם ולא לקחתי, אם שגיתי או טעיתי, אם התקשרתם ולא עניתי, אם עיצבנתי או חפרתי, אני רק בת חווה לא פחות ולא יותר. אלמד מטעיות, אעשה אחרות, ואמשיך לזחול במעלה המדרגות, אחת בכל פעם.

צום קל לכל הצמים והצמות וגמר חתימה טובה!

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!