דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום חמישי י"ח באדר ב' תשפ"ד 28.03.24
19.1°תל אביב
  • 17.6°ירושלים
  • 19.1°תל אביב
  • 16.9°חיפה
  • 17.9°אשדוד
  • 19.7°באר שבע
  • 23.6°אילת
  • 15.9°טבריה
  • 19.7°צפת
  • 17.6°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

כל נדרי - התפילה האהובה

כל נדרי, התפילה שפותחת מיד את תפילות יום כיפור, מין הסכם משפטי יבש של הש"ץ (החזן) והקהל עם ההשגחה העליונה שעם מנגינה נכונה וקול טוב יודעת לרגש אותנו, לא הייתה מקובלת בכלל בתחילה, והתקבעה הרבה הרבה אחרי חזל שלי.

מה יעשה אדם כאשר נדר נדר והתברר לו שאינו יכול לעמוד בו? חזל התחשבו בסיטואציה הזאת והמציאו את טקס התרת נדרים. הם עצמם אומרים "הֶתֵּר נְדָרִים פּוֹרְחִין בָּאֲוִיר, וְאֵין לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ" במס' חגיגה (ממש לפני המשפט שמבקר את מס' שבת "הִלְכוֹת שַׁבָּת, חֲגִיגוֹת וְהַמְּעִילוֹת, הֲרֵי הֵם כַּהֲרָרִים הַתְּלוּיִין בְּשַׂעֲרָה, שֶׁהֵן מִקְרָא מֻעָט וַהֲלָכוֹת מְרֻבּוֹת" – כנראה חזל היו ברגע של להגיד את כול מה שהם חושבים על ההלכות שלהם…). כלומר – הם מודעים שהם המציאו את ההלכה הזאת, היא לא מתבססת על המקרא, וטוב שכך, יש עשרות מקרים כאלה, עם תירוצים קלושים של התבססות על מקורות. חזל היו מוכרחים להתאים את חוקי המקרא הקשים והסתומים למציאות ההלניסטית-רומאית של בית שני או אחרי החורבן.
טקס התרת נדרים מדבר על נדרי העבר, ויכול להעשות כול השנה.

אבל במס' נדרים יגיד הבבלי גם לגבי העתיד "והרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה יעמוד בראש השנה ויאמר כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר" וכבר רבא ואביי (כן, האמוראים המפורסמים שביאליק הזכיר אותם ב"המתמיד"! מתווכחים איזה טעם לנדור נדר במשך כול השנה אם אתה זוכר שבתחילת השנה הודעת ש"כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל"?

אבל לפי חז"ל אין טקס של התרת נדרים בחגי תשרי, לא בראש השנה ולא ביום כיפור. אדם פרטי יכול להודיע שהוא יתיר את נדריו מראש (שזאת הודעה בעייתית במקצת…) אבל זה לא חלק מהטקס.

גאוני בבל (מאה שביעית ואילך) מתייחסים בחשדנות ובביטול  למנהג של התרת נדרים בראש השנה וביום כיפור: רובם (נטורנאי גאון, האי גאון) מתנגדים לזה בתוקף, היחיד שחי עם זה בשלום זה ר' עמרם גאון שבסידור שלו ( "סדר רב עמרם גאון") מכיל את תפילת כל נדרי, חלקו הגדול דווקא בעברית (אם היתר להתרת נדרים בשנה שעברה, לא בשנה הבעל"ט) אבל גם הוא מוסיף ש- "שמנהג שטות הוא זה ואסור לעשות כן".

הנוצרים, בוויכוחים התיאולוגים (ויכוח ברצלונה עם הרמב"ן, ויכוח פריס עם ר' יחיאל) טענו, די בצדק, איך אפשר לבטוח ביהודים האלה, שכול הבטחה שגוי לוחץ יד עם יהודי יכולה להיות מותרת במחי יד בגלל שבתחילת השנה היהודי ביטל אותה למפרע?
בסידור של רבנו תם נמצא כבר דווקא את "מיום כפורים זה עד יום כפורים הבא עלינו לטובה", עוד תיקנו שחלק מרשימת האיסורים (בעברית – שנדרנו ושאסרנו ושחרמנו ושנשבענו ושקיימנו על נפשנו בשבועה), יוצא שיש המון ניסוחים.

את המשפט "על דעת המקום ועל דעת הקהל, בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה, אנו מתירין להתפלל עם העבריינים" הוסיף המהר"ם מרוטנברג (זה שנאסר ע"י הקיסר) כדי שיהיו זכאים להשתתף בתפילה גם אלו שעברו על תקנות הקהילה ולכן הוטל עליהם חרם מהסוג שמכונה "חרמי ציבור" או "חרמי קהל"

גמר חתימה טובה.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!