ערן הזהיר אותי שזה יכול לקרות, אבל לא הקשבתי לו.
אני עדיין זוכר את התקופה ההיא, שלפני תחילת הלימודים – הילה לחצה, ולחצה, נמאס לה שאני לא באמת עושה עם עצמי כלום, ועוד מקבל על זה 1,000 שקל יותר מחברים שלי לעבודה. הסברתי לה מיליון פעם שזה הכי טוב ככה, אין לי אחריות, הראש לא כואב, סוגר את הסלולר לפני 18:00 וחי את החיים בשקט, אבל היא רצתה יותר.
אני טוב במתמטיקה, אבל לא חשבתי שאני יכול להיות מהנדס. כי איך בגיל 29 אשעבד את עצמי ללימודים כשבבית הספר התיכון כמעט ולא למדתי? הוצאתי ציונים טובים בלי לשבור את הראש, בחיים לא התכוננתי למבחנים. המורות המפגרות האלה חשבו שאני מחונן, גם הילה חושבת ככה. סתומות. לא מבינות שאני פשוט שונא ללמוד, העדפתי לחפש עבודות מהצד כבר מהתיכון, שיהיה לי כסף לקנות דברים שהורים של ילדים אחרים קנו להם ככה, בלי למצמץ.
הלכתי להיות הנדסאי, העיקר שהילה תרד לי מהזנב. מאז שאיבדה שוב את ההיריון נדפק לה המוח. טענה שרק מתי שכל אחד מאיתנו יעשה את התפקיד שלו בחיים נצליח לבנות משפחה. ביום שהתחלתי לעבוד כמנהל עבודה היא הייתה כל כך מאושרת. תכננה איך נקנה רכב חדש, ואיך נמצא עוד כמה חודשים דירה משלנו. חודשיים אחר כך היא נכנסה להיריון, סוף סוף הייתה רגועה.
ערן הזהיר אותי, אמר שזה משהו שלא מדברים עליו, אבל הוא קיים.
הסלולרי לא מפסיק לצלצל – שפיק ואחמד מעיקים לי על הלב עם הבכי שלהם, יהודה לא עונה לי יותר, ועל הצג אני לא מפסיק לראות את המספר של הבן הסתום שלו, קובי, אחרי שניתקתי מלא פעמים החלטתי לענות לו, והוא עונה לטלפון כמו בסרטים האידיוט הזה, חושב שהוא מינימום שחקן אמריקאי "קובי גרשון מדבר". איך שהוא שמע את הקול שלי גרשון הבן התחיל לצרוח, אמר שהמפקח של משרד התמ"ת בא לאתר לפניי והוא נסע כל הדרך באוטובוס מנתניה.
הדלקתי את הרדיו, בחדשות הודיעו שמת מפצעיו פועל בניין שנפל באתר בנייה. אף אחד לא אמר שהוא היה טייח מצויין, מהצוות של אבו ראחים. ילד, אני אפילו לא זוכר בן כמה הוא, אבל ילד. אף פעם לא התווכח כשחילקתי להם את הקסדות והרתמות. בדיוק סיים אתמול לעשות את הקומה החמישית, בחור חרוץ.
"אבא הולך להפסיד הרבה כסף בגללך", קובי לא הוריד ממני את העיניים, "אתה יודע שהוא לוקח קשה את הדברים האלה. הדיירים רוצים להיכנס, הדבר הזה מעכב לנו את העבודה". הזקן ממשרד התמ"ת המשיך למנות שורה של לקויים בטיחותיים שהיו באתר, ואני נשכתי את השפתיים עד שהרגשתי טעם של מתכת בפה ורטיבות מוזרה על הסנטר. רגע לפני שהזקן יצא לעשן נובלס בחוץ הוא שלף מהתיק הדהוי שלו חתיכה של נייר טאולט ואמר "יש לך פה קצת דם, תנגב את זה".
ערן הזהיר אותי שלפעמים יש גם דברים מלוכלכים, לא סתם קשה להתקבל לעבודה הזו.
האתר ייסגר ל־72 שעות. יהודה גרשון כתב לי הודעה שהוא ידאג להחליף את הפיגומים, ושאדבר רק עם הבן שלו עד שבוע הבא כי הוא בדרך לחופשה עם אשתו. הילה כתבה לי הודעה שהיא מודאגת, שאלה אם אני רוצה להתפנק בסוף שבוע בפראג, ואני הרגשתי כאילו כל הסוכר נעלם לי מהגוף ועוד שנייה אני עולה למעלה על הפיגומים המזופתים, וקופץ.
ערן, חבר שלי מהלימודים היה הראשון שמצא עבודה בתחום. התחיל בחינם כמה שבועות, אסף קרשים עם מסמרים חלודים, משוגע לגמרי, תוך שבועיים התקדם. משכורת גבוהה, אוטו, וכל זה בלי לעבור ריאיון עבודה אחד, הקבלן סמך עליו בעיניים עצומות. רגע לפני שסידר לי את העבודה הוא אמר לי שזה יכול לקרות, אמר שבלימודים לא מדברים איתנו על זה מספיק. שהיזמים תמיד חוסכים בפיגומים, ואנחנו חייבים להכריח את כל העובדים בגובה להשתמש ברתמות, אבל אני כנראה הייתי עדין מידי.
בחדשות של שמונה בערב כבר לא דיברו על זה, זהו. לא אמרו שם, לא גיל, מבחינתם הכל בסדר, הכל כרגיל. קשקשו עוד על משהו שמירי רגב עשתה, ומזג האוויר, שכבר יומיים שומר על יציבות. זהו, הילד כבר הפך לחדשות ישנות. בלילה לא ישנתי, וגם לא בלילה שאחריו. כי בכל פעם שאני עוצם עיניים אני רואה אותו נופל, ואיתו מתרסקים כל החלומות שלי.
