מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין עלתה שוב לכותרות היום, עם כניסתם לתוקף של אותם מכסים עליהם הכריז הנשיא טראמפ בחודש שעבר. אך בעוד נראה לפעמים כאילו מלחמת הסחר היא רק ביטוי למזג הסוער של הנשיא האמריקני, למעשה מנהלות המעצמות מאבק קונקרטי על מקומה של כל אחת מהן בסדר הכלכלי העולמי בעשורים הקרובים. אחת הסיבות בגללן החליט הנשיא טראמפ על העלאת המכסים היא תכנית פיתוח תעשייתי סיני בשם "מייד אין צ'יינה 2025", שדווקא תפסה מעט כותרות במערב.

סין נמצאת בשנים האחרונות במהלך של חיזוק מעמדה של כמעצמת הייטק, במסגרת פרוייקט בשם "מייד אין צ'יינה 2025". ממשל טראמפ הכריז כי יטיל מכסים מיוחדים בגובה 25% על מוצרים סיניים מתעשיות אסטרטגיות לפרוייקט זה, כמו רובוטיקה וארונאוטיקה. מהלך זה עשוי לפגוע קשות בתעשיות הסיניות היות וארה"ב היא שותפת סחר מרכזית שלהם.

התכנית, שהוכרזה בשנת 2015, מתמקדת בפיתוח 10 תעשיות בהן שואפת סין להפוך למעצמת ייצור עד לשנת 2025. רוב אותן תעשיות הן בתחומים עתירי ידע כמו רובוטיקה, ייצור מנועים שפועלים על אנרגיה מתחדשת, היי טק ותוכנה ומיכון חקלאי. ישנה גם תכנית פיתוח של בינה ממלאכותית, תחום שסין מעוניינת להפוך למובילה בו עד לשנת 2030.

למהלך עשויות להיות השפעות מרחיקות לכת על החברה והכלכלה הסיניים, ולכן על תפקידה ומעמדה בעולם. למעשה, מדובר בשינוי מתוכנן באופי המשק הסיני, שמבוסס כיום על ייצור ברמת מיומנות נמוכה. בשני העשורים האחרונים התפתח בסין מעמד ביניים גדול ומשכיל, שכעת חלקים גדולים ממנו "מיוצאים" למדינות מערביות. התכנית הסינית למעשה מתעלת את כוחו של אותו מעמד ביניים לפיתוח תעשיות עתירות ידע בסין.

המהלך איננו ממוקד בפיתוח אותן התעשיות בלבד. לצורך יצירת התשתית לשינוי מבנה המשק משקיעה הממשלה הסינית בפיתוח מערכת החינוך במדינה, במטרה לייצר שכבה הולכת וגדלה של סינים משכילים שיוכלו לאייש את התפקידים בתעשייה הסינית עתירת הידע.

טענתו של טראמפ נגד אותה התכנית נוגעת לעניין הפרות זכויות הקניין הרוחני שמקיימת הממשלה הסינית. לטענת רבים, כולל ארגון הסחר העולמי, סין מפירה את הסכמי הסחר על ידי דרישות שמפרות את זכויות הקניין הרוחני של חברות פרטיות שמשקיעות בה. לעיתים קרובות הממשלה הסינית, שמטילה הגבלות קשות על השקעה זרה במדינה, דורשת מחברות פרטיות למסור אליה את הסודות התעשייתיים שלה, בתמורה לזכות להשקיע במדינה. בחלק מהמקרים הדרישה זו אף מתקיימת כשחברות זרות מעוניינות לרכוש או להיכנס לשותפות עם חברות סיניות. היות והעבודה הסינית הזולה היא מפתה ביותר בעבור חברות מערביות יצרניות, ממשלת סין זוכה בגישה לסודות תעשיתיים של חברות אמריקאיות רבות.

טראמפ טוען כי הדרישה מפרה את זכויותיהן של חברות אמריקאיות, עליהן הוא טוען להגן. לטענתו, הדבר לא מאפשר לחברות אמריקאיות להתחרות בסיניות, היות ובנוסף להשקעה הממשלתית המסיבית בהן, הן למעשה גונבות טכנולוגיה מאותן חברות אמריקאיות שמפתחות אותה. בנוסף, מספר אנשי ביטחון אמריקאים כבר טענו בעבר כי הדבר מהווה סכנה בטחונות למערב, היות וסין עשויה לזכות בסודות תעשייתיים שיאפשרו לה לפתח נשק מורכב.

עם זאת, לטראמפ עשויה להיות גם מטרה להגביל את יכולתה של סין לפתח את אותן התעשיות מסיבות גיאופוליטיות. אותן תעשיות עליהן סין שמה את עינה ממוקדות כיום בארה"ב, והיא המובילה בפיתוח הטכנולוגי שמאפשר לה עליונות צבאית ואסטרטגית. פיתוח של אותן תעשיות בסין, במקביל לצבירת העצמה הכלכלית והצבאית שלה, עשויים להביא להתגברות האיום מצידה של סין על השליטה האמריקאית. כך, מעבר למניעים הכלכליים, המכסים של טראמפ עשויים להיות מכוונים להאטת הפיתוח הסיני.