מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, התגאה במהלך החג במערכת הבריאות שלנו, כשהוא מסתמך על ניתוח שערך אתר בלומברג. לפי הניתוח, שפורסם באתר של חברת הפיננסים בשבוע שעבר, מערכת הבריאות הישראלית מדורגת במקום ה-6 במדד היעילות העולמי, כשרק מדינות כגון הונג קונג וסינגפור מקדימות אותה.
"מערכת הבריאות בישראל מצוינת ומשתפרת", כתב בר סימן טוב בפוסט בפייסבוק שלצדו הכתבה המדוברת, "בלומברג דירגו את ישראל במקום ה-6 בעולם, לעומת מקום 7 בשנה שעברה. לפני הסקנדינביות ומרבית מדינות אירופה. זה דבר ראשון בזכות הצוותים המטפלים". על פניו, לפחות לפי הכותרת, נשמע שמדובר בנקודת ציון חיובית ביותר עבור מערכת הבריאות שלנו, לא?
העניין הוא שככל שמתמקדים בדירוג שפרסם "בלומברג", בקריטריונים שהציב ובשורה התחתונה שהיא "יעילות", מבינים שלא מדובר בסיפור הצלחה כביר אלא בדיוק ההפך – הסממן הבולט ביותר לבעיותיה של מערכת הבריאות, הסימפטום למחלה שממנה היא סובלת כבר שנים, אם תרצו. את זה גם בר סימן טוב יודע, וגם רופאים בכירים וממלאי תפקידים בכירים לשעבר במשרד הבריאות, שהעירו על כך בתגובות לפוסט שפרסם.
הדירוג השנתי של בלומברג מתבסס על קריטריונים של תוחלת חיים, תל"ג מקומי וגודל אוכלוסייה במדינות השונות. מהבחינה הזו, הניתוח של בלומברג לא מחדש דבר – תוחלת החיים בישראל גבוהה מהממוצע במערב באופן עקבי, כשלפי דו"ח הבריאות האחרון של ה-OECD שפורסם ביוני השנה (ומסתמך על נתוני 2016, ס"ק), היא ניצבת על ממוצע של 80.7 שנים לעומת 78.1 בשער המדינות החברות בארגון.
אז מה בעצם הבעיה עם הפוסט של מנכ"ל המשרד? ובכן, מספיק לקרוא את תגובתו של יואל ליפשיץ, סמנכ"ל באותו משרד עד לפני כמה שנים, כדי להבין מעט יותר. "לצערי חברת הדירוג בדקה יעילות כמו שהאוצר בודק יעילות במבחן ההוצאה ולא במבחן ההשקעה", כתב ליפשיץ. "המערכת שלנו לא טובה. מה שטוב זה התוצאות הכלליות של תוחלת חיים ותמותה אבל הם קשורים למשתנים רבים אחרים. מערכות בריאות לא ניתן למדוד על סקלה משוכללת אחת – זה לא מעשי. כל המומחים בישראל מסכימים כי הממשלה איננה משקיעה מספיק במערכת הבריאות ושהיא גירעונית לא בכלל חוסר יעילות, אלא כי חסר לה כסף ואת התוצאות מתחילים להרגיש בשטח".
ליפשיץ, שאליו הצטרפו בהבעת עמדה דומה בכירים נוספים במערכת הבריאות, מצליח לשים את האצבע על הבעיה האמתית. היעילות היא תוצר שהתגבש בעל כורחו, בשל מדיניות "השמיכה הקצרה" – להחזיק את המערכת בתת-תקצוב, עם גירעונות תמידיים ו"מפוקחים". גם אדם עני יודע שעל מנת לחסוך, הוא ייאלץ להסתפק רק בלחם ובמים. להיות "יעיל" כמו שאומרים. מדובר במדיניות ארוכת שנים שמנהיג אגף התקציבים במשרד האוצר. אין רבים שמכירים אותה יותר טוב מבר סימן טוב עצמו שכיהן באותו אגף כממונה על מערכת הבריאות.
בתפקידו הנוכחי בר סימן טוב לא אמור להיכנע למדיניות הזו, אלא לחתור לכך שהמערכת תקבל הרבה יותר משאבים, שתחלץ מהרעב שפוקד אותה, שתספק שירותים ציבוריים טובים יותר למבוטחים. לא סתם התייחס בר סימן טוב בפוסט שפרסם לצוותים הרפואיים. הם אלה שנדרשים בראש ובראשונה להתמודד עם העומס, לקרוס תחת הנטל ואף להתמודד עם מקרי אלימות.
ובשורה התחתונה, בואו נודה על האמת – מי שממתין עם בן משפחה במיון במשך שעות לא מתעניין במדד יעילות כזה או אחר, גם לא זה ששאר בשרו זכה למיטה במסדרון במקום בחדר אשפוז. לפי הדו"ח האחרון של ה-OECD, שיעור ההוצאה הציבורית לבריאות מסך ההוצאה הלאומית הוא 63%, נתון המציב את ישראל בתחתית הדירוג במערב כשהממוצע הוא 74%. זה מה שאמור להעסיק את בכירי המערכת הבריאות שלנו. זה והזקנה במסדרון.
