כְּשֶׁזֶּה בּוֹעֵר אִי אֶפְשָׁר לַעֲצֹר

הַשֻּׁלְחָן בְּסָלוֹן מִתְמַלֵּא שׁוּב
הָאָבָק מְכַסֶּה אֶת הָרִצְפָּה
כָּל הַחֲלוֹמוֹת שֶׁלָּנוּ
מְכַסִּים קִירוֹת עֲרֻמִּים
אֲנִי נִשְׁכֶּבֶת עַל הַסַּפָּה
מְחַכָּה שֶׁתַּגִּיעַ הַבַּיְתָה
תָּרִים אוֹתִי
תִּקַּח אוֹתִי
תְּלַוֶּה אוֹתִי
בְּדִיּוּק כָּל מָה שֶׁאַבָּא שֶׁלִּי לֹא עָשָׂה
לֹא לִי לֹא לְאִמָּא שֶׁלִּי
וּפִתְאוֹם אַתָּה בָּא
הַבִּרְכַּיִם כְּבָר לֹא רוֹעֲדוֹת
הַיְּשִׁיבָה שֶׁלְּךָ
יֵשׁ בָּהּ מַשֶּׁהוּ

תִּקַּח אוֹתִי שׁוּב
אֲנִי אִשָּׁה עַצְמָאִית
סַךְ הַכֹּל מַאֲמִינָה בְּאַהֲבָה
אָקוּם עוֹד רֶגַע
אֶשְׁטֹף פָּנִים
אַתֶּן לְךָ לִרְאוֹת