דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
20.4°תל אביב
  • 21.7°ירושלים
  • 20.4°תל אביב
  • 21.9°חיפה
  • 19.4°אשדוד
  • 18.2°באר שבע
  • 25.0°אילת
  • 21.2°טבריה
  • 19.1°צפת
  • 18.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל

מאחורי המקלדת / קוד התנהגות למתכנתים מאיים על אתרי אינטרנט ומכשירי אנדרואיד?

מתכנתים בקבוצה שפיתחה קוד פתוח המצוי בשימוש נרחב הביעו דאגה כי יוצאו מהקבוצה בשל אי עמידה בקוד ההתנהגותי, והספקולציות העוסקות באופן תגובתם החלו | 'בועת המצוינות' או מתקפה של אג'נדה חברתית?

על מה התלוננו הישראלים הכי הרבה בשנת 2019? (צילום אילוסטרציה: Shutterstock).
על מה התלוננו הישראלים הכי הרבה בשנת 2019? (צילום אילוסטרציה: Shutterstock).
ארז רביב
ארז רביב
כתב
צרו קשר עם המערכת:

עולם המחשוב מבוסס בתשתיותיו על תוכנה בקוד פתוח, אלא שכעת מתברר שכותבי הקוד יכולים לבטל את זכות השימוש בו וליצור תסבוכת משפטית לא קטנה. המניע: קוד התנהגות חדש בקבוצת המתכנתים של לינוקס, המשמשת כליבת המחשוב ברוב שרתי המחשב הטלפונים הסלולריים בעולם. קוד ההתנהגות נועד ליצור סביבה בטוחה לנשים ולמיעוטים, אך המתכנתים חוששים שאם יורחקו חלק מהמתכנתים מהקבוצה בשל התנהגות לא הולמת, אלו יגיבו ב'משיכת' תרומת הקוד שלהם לפרויקט. האם מדובר באיום רציני או רק בצעקנות מצד מתכנתים שמתנגדים לחדירת אג'נדה של צדק חברתי לתוך בועת ה'מצוינות' שלהם?

לפני כ-10 ימים התקבלה החלטה בקבוצת הפיתוח המרכזית של לינוקס על אימוץ קוד התנהגות חדש. לאחרונה פרש מייסד הקבוצה לינוס טורבלדס מעמדתו כרכז הפרויקט, תוך שהוא מודה בהתנהגות פוגענית כלפי חברים אחרים בפרויקט ומכריז על כוונתו לשנות גישה. מטרת הקוד היא 'יצירת סביבה נטולת הטרדה לכל – ללא תלות בגיל, מבנה גוף, נכות, מוצא, סימני מין, זהות מגדרית, רמת נסיון, השכלה, מעמד סוציו אקונומי, לאומיות, מראה, גזע, דת, זהות ונטייה מינית". הקוד כולל תיאורים כלליים של התנהגות רצויה והתנהגות בלתי רצויה, וכן מנגנון אכיפה. האכיפה תבוצע על ידי ועדה מקרב חברי הפרויקט.

בתגובה, באתרים הטכנולוגיים ברשת וברשימת הדיוור של הפרויקט הופץ התרחיש הבא – מתכנתים שתרמו קוד לפרויקט ויסולקו ממנו בעקבות הקוד החדש, יסירו את תרומתם לפרויקט בכך שיהפכו אותה מקוד פתוח לקוד סגור השייך להם בלבד, וכך יחשפו לתביעות את כל מי שמשתמש בקוד אותו פיתחו.

העוצמה של לינוקס

מערכת ההפעלה גנו/לינוקס, מורכבת משני פרויקטים גדולים – פרויקט גנו, שכולל את רוב מרכיבי המערכת, למעט הליבה, שהוא פרוייקט 'תוכנה חופשית', בהובלת ריצ'ארד סטולמן, המתנגד לכל סוג של תוכנה קניינית, ורואה בה איום על חירות האדם בעידן הדיגיטלי. פרויקט גנו לא כלל רכיב קריטי, שנקרא 'ליבה', והתחבר עם פרויקט 'לינוקס' – שהוא פרויקט ליבה שנכתב ב'קוד פתוח'. בשונה מ'תוכנה חופשית', קוד פתוח ניתן לשילוב גם בפרויקטים מסחריים, בהתניות שונות, בהתאם לרישיון השימוש בו. פרויקט הליבה לינוקס מפעיל כיום את רוב שרתי המחשב בעולם, וכן משמש את מערכת אנדרואיד המריצה את מרבית הטלפונים הסלולריים בעולם. הפרויקט מופץ תחת רישיון הנקרא GPLv2, המתיר לכל מי שתרם קוד לפרויקט למשוך את הקוד ממנו ולהפוך אותו מ'פתוח' ל'סגור' ופרטי. גירסה GPLv3 של הרישיון כבר כוללת פסקה המנטרלת את האפשרות הזו באופן שתורם ליציבות הפרויקטים. התכונות של לינוקס – שימוש חופשי מתשלום, קלות העדכון והזכות לשנות את הקוד ולהתאימו לסביבות מחשוב שונות בקלות יחסית הפכו אותה לפרויקט תשתית מחשוב עולמי, עליו מתבססים כמעט כל מחשבי-העל בעולם, רוב שרתי המחשב בעולם ומרבית הטלפונים החכמים. מתכנת בולט בקבוצה, אריק ס. ריימונד, כתב כי מבדיקתו "לאיום יש שיניים".

ממה פוחדים המתכנתים ?

על אף המטרות הראויות, מתכנתים הביעו חששות שקוד ההתנהגות ינוצל לרעה, כדי לתקוף גברים לבנים רק בגלל שהם כאלה. הם הצביעו על כך שבמנגנון האכיפה אין שום ביטוי לנושא של הזכות להליך הוגן. עוד טוענים המתכנתים כי הממד היחידי לקבלה לפרויקט הוא תרומה של קוד מחשב איכותי, וממילא הוא יכול להימסר תחת כינוי אנונימי, מבלי שהתורמים נדרשים לחשוף שום פרט לגבי המראה, הזהות או המוצא שלהם. עם זאת, ישנם כנסים בינלאומיים של שותפי הפרויקט בהם נפגשים המשתתפים פנים אל פנים, ומתייעצים על דרכם המשותפת. הפרויקט נוהל עד כה ע"י לינוס טורבלדס, שמעיד על עצמו כ'אדם לא אמפטי', והודה שהתייחס לשותפיו באופן פוגעני ושעליו להשתפר. אף על פי כן, אימוץ הקוד החדש יצר תגובת נגד מפני איום של 'לוחמי צדק חברתי' המנסים לכאורה להשתלט על הפרויקט.

האם יש תוקף משפטי לאיום האפשרי מצד מתכנתים ממורמרים ?

אחד המכרים של טורבלדס, סטיבן ג. ווגן-ניקולס, פרסם באתר ZDNET רשימה בכותרת 'ניפוץ 7 מיתוסים'. הוא מציין שלמרות האפשרות למשוך בחזרה קוד שנתרם לפרויקט, עורכת הדין הת'ר מיקר, מומחית מעמק הסיליקון לקניין רוחני וקוד פתוח, סבורה שמדובר ב'שמיכת טלאים' משפטית ומסיקה שלא פשוט למנוע בדיעבד רישיון שימוש בקוד תוכנה שכבר הופץ באופן חוקי לזמנו. ווגן-ניקולס חושב שהאיומים שהושמעו הם די ריקים – עד כה אף מתכנת לא הורחק מכתיבה בפרויקט לינוקס ואף מתכנת לא הודיע כי הוא מושך את הקוד שכתב. הוא הוסיף שקוד ההתנהגות החדש לא כולל אמצעי אכיפה ממשית אלא המלצות ושבסוף הכל תלוי בהתנהגות בפועל. הוא צופה שכמו בעבר, הנורמות שמציב טורבלדס בעצמו הן הגורם הכי משפיע, אשר הרחקתו העצמית מניהול הפרויקט צפויה להיות זמנית בלבד. גם תומכי קוד ההתנהגות סבורים שהקוד למעשה 'חסר שיניים', לפחות כל עוד לא תהיה מחויבות לפרסם דו"חות על פעילות האכיפה. מת'יו גארט, עובד בכיר בגוגל, כתב בטוויטר ש'על כל מפתח תוכנה שיעזוב את פיתוח הליבה בגלל קוד ההתנהגות אני מתחייב להכשיר תורם חדש שמעוניין להחליף אותו'.

סיכום ביניים

בשלב זה מדובר בעיקר בפאניקה בקרב מתכנתים המופצת באתרי הטכנולוגיה, לפיה 'בועת המצוינות' שבתוכם הם כביכול חיים עומדת בסיכון ע"י פעילי צדק חברתי, ששואפים לקדם אנשים בתחום לפי השיוך שלהם ולא לפי המיומנות שלהם בתכנות. אלא שמתכנתים אינם 'יכולת תכנות מופשטת' אלא בני אדם. יש להם שיוכים חברתיים ורגשות שיכולים להיפגע – בדיוק כפי שראש הקבוצה טורבלדס כבר הודה והצהיר שבכוונתו לקחת אחריות ולשנות גישה. עצם העובדה כי הצהרה בזכות סביבה בטוחה למיעוטים ולנשים מעוררת איומים לחבל בתשתית החופשית של הפרויקט הכי חשוב בעולם התכנות כולו, מלמדת כי יש למתכנתים לקחים חברתיים להפיק. אפשר לראות הגיון בטענה שיש לשמור על זכות להליך הוגן, ככל שקוד ההתנהגות כולל גם אמצעי אכיפה. חשש נוסף הוא שקוד ההתנהגות ייתן רוח גבית לענישה פרועה ובלתי פורמלית בדמות ביוש פומבי (שיימינג) ברשתות החברתיות. בפועל – לאיש עדיין אין פתרון לסוגיה המעשית – כיצד פרויקט משותף למאות אנשים כמו ליבת לינוקס, עדיין תלוי מאוד באדם בודד- המייסד לינוס טורבלדס.

את האיום המשפטי על חוקיות השימוש בקוד ניתן לנטרל גם באופן טכני – העברת הפרויקט כולו לרשיון GPLv3, שמונע את לקיחת הקוד בחזרה. אך העובדה שחלק גדול מתוכנות המחשבים המסחריות בעולם יושבות על תשתית של קוד פתוח, יכולה להיות גם נקודת תורפה של התאגידים המסחריים – העלות של אי שימוש בקוד פתוח היא עצומה, ומחייבת להעביד צי שלם של מתכנתים על מנת לפתור מחדש בעיות שמשהו אחר כבר פתר ופרסם את הפתרון לשימוש חופשי. אם אכן ייווצר קשר בין תשתיות המחשוב בהן תלוי גם העולם המסחרי, לבין שיקולים של צדק חברתי, יש סיכוי להתפתחות חיובית מבחינה חברתית גם בתוך 'בועת המצוינות' של עולם התכנות.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!