דבר העובדים בארץ ישראל
ארתור, 24: "אני פה, תראה אותי, אני לא שקוף. ותעזור לי", בית | סוכה | רחוב (צילום: עלם)
בית | סוכה | רחוב
"אני מוצא ניילון גדול"

ארתור, 24: "אני פה, תראה אותי, אני לא שקוף. ותעזור לי".

צעירות וצעירים חסרי בית אינם תמיד דרי רחוב, ולא נראים לסטראוטיפ שיש לרובנו על אנשים בלי בית | חייהם, תקוותיהם וחלומם של שלוש צעירות ושני צעירים, מובאים כאן בקולם | כתבה שלישית בסדרה - 'בית | סוכה | רחוב'

עדכון אחרון: 27.09.2018, 6:12

"מה זה בית? מקום שיש לי בו פרטיות, מקום בו אני יכולה להיות מי שאני, מקום שיש לי חזקה חוקית עליו, שאי אפשר להעיר אותי בו בבעיטות לפנים", אומרת רעות גיא, מנהלת תחום קצה בעמותת עלם. ימי חג הסוכות, יותר מכל חג יהודי אחר, מבקשים מאיתנו לבחון בדיוק את אותה שאלה בסיסית בחייו של כל אדם – מה זה בית? כדי לזכור כמה הכל ארעי, כמה ביתנו הלאומי בישראל לא היה בטוח מאז ומעולם, מבקשת המסורת היהודית לשהות בסוכה במשך שבוע שלם. מתחת לכיפת השמיים, לתהות אחר הברור מאליו, השקוף כל כך עבור רובנו – הבית שלנו.

ארתור, 24

איך הגעת לרחוב?

הכל התחיל בזה שפיטרו אותי מהעבודה. המצב הכלכלי נהיה על הפנים. לא היה לי איך לשלם שכירות, בת הזוג שלי עזבה אותי לטובת מישהו עם כסף, ואז התחלתי עם הרס עצמי, סמים, אלכוהול ולשון ברחוב.

איך מתכוננים לחורף?

אני מוצא ניילון גדול ומתעטף בו, משיג הרבה שמיכות, מגפיים וגרביים שאני מוצא בפחים.

מה הכי חסר לך עכשיו בחיים?

חום, שגרה, עבודה.

איך נראה בית החלומות שלך?

אני על במה, מנגן לאנשים מוזיקה וזה עושה לי טוב וזה יעזור לי להגשים את עצמי, והעיקר שתהיה לי איזה קורת גג.

מה היית רוצה להגיד לאנשים ברחוב?

אני פה, תראה אותי, אני לא שקוף, ותעזור לי.

אנחנו מביאים את קולם של שלוש צעירות ושני צעירים חסרי בית, במילים שלהם, המתארים את חייהם, חלומותיהם ותקוותיהם. הצעירים האלו מגיעים למסגרות שמפעילה עמותת עלם בירושלים, מסגרות אותן מממנים משרד הרווחה ועיריות ירושלים ות"א.

נושאים קשורים:  חסרי בית, משרד העבודה והרווחה, עלם, זכויות אדם, קורת גג, סוכות התשע"ט
תגובות
×