זה נשמע כמו חזרה על אותו הסיפור שוב: ארגנטינה, שלקחה הלוואה של 50 מיליארד דולר מקרן המטבע בשנה שעברה, בתמורה לקיצוצים קשים בתקציב המדינה, ובעיקר בשירותי הרווחה, חוזרת בשביל עוד. אתמול (רביעי) הודיעה ממשלת ארגנטינה כי למרות ההלוואה, ארגנטינה תזדקק להלוואה נוספת של 7 מיליארד דולר. בכך, תהפוך ההלוואה לארגנטינה לגדולה ביותר בהיסטוריה של קרן המטבע. התוספת תדרוש ככל הנראה, קיצוצים נוספים בתקציב המדינה.

שלט בו כתוב "עובדי הבנק מצטרפים למאבק" בכניסה לסניף הסגור לרגל שביתה כללית שהוכרזה בארגנטינה ב-25 לספטמבר 2018 Sarah Pabst/Bloomberg via Getty Images

ארגון העובדים CGT, שמאגד כ-20% מהעובדים במדינה, הכריז על שביתה כללית ביום שלישי במחאה על הקיצוצים ובדרישה שלא לקבל קיצוצים נוספים בתמורה להגדלת ההלוואה. האיגוד דורש מהמדינה לעצור את הקיצוצים המתוכננים ולהרחיב את הסובסידיות על מוצרים בסיסיים כדי למנוע התרחבות העוני בארגנטינה. הקיצוצים יפגעו באופן ישיר בחלשים ביותר בארגנטינה, וכבר כיום שיעור העוני במדינה עומד על 32.6%. "השביתה הזו מראה למקרי (ראש ממשלת ארגנטינה) שהעובדים במדינה מוכנים להילחם נגד הקיצוצים שלו. בראש סדר העדיפויות של הממשלה עומדת ההגנה על הבנקאים והחברות הבינלאומיות, ולא על אנשים כמונו" אמרה רומינה דל פלה, מורה וחברה בארגון העובדים.

חלק ממתנגדי המדיניות טוענים כי ממשלת מקרי ניגשה לקרן המטבע כדי להצדיק את מדיניות הקיצוצים שתכננה לבצע מלכתחילה, בטענה כי אלו נכפים עליה מבחוץ.

הארגון הודיע כי השביתות ימשיכו במידה והממשלה תתעלם מדרישות העובדים. "חצי מיליון עובדים ועובדות יצאו לרחוב… מדינה מאורגנת ומכובדת שעומדות ונאבקת כדי לעצור את המדיניות הניאוליברלית, ולעצור את מקרו וקרן המטבע" צייץ דניאל קטלאנו, יו"ר איגוד עובדי המדינה. הארגון איים בשביתה בלתי מוגבלת במידה וממשלת מקרי תמשיך במדיניות הקיצוצים שלה.

ממשלת מקרי ידועה בעמדותיה הימניות, והתחילה ליישם מדיניות קיצוצים עוד לפני ההסכם עם קרן המטבע. חלק ממתנגדי המדיניות טוענים כי ממשלת מקרי ניגשה לקרן המטבע כדי להצדיק את מדיניות הקיצוצים שתכננה לבצע מלכתחילה, בטענה כי אלו נכפים עליה מבחוץ.

במאי האחרון הגיעה ממשלת ארגנטינה להסכם עם קרן המטבע על "חבילת סיוע" של 50 מיליארד דולר, בעקבות משבר אינפלציה חמור. מאז חודש אפריל נמצא ערך הפסו הארגנטינאי בצניחה, על רקע העלאות הריבית בארה"ב, שגרמה למשקיעים בינלאומיים רבים לזנוח את השקעותיהם במטבעות של מדינות מתפתחות ולחזור להשקעה בדולר האמריקאי. הצניחה בערך הפסו, שערכו ירד ב-50% מול הדולר מאז תחילת השנה, גרמה לייבוא להתייקר משמעותית, והביאה לעליית מחירים שהחריפה את משבר האינפלציה הקיימת. כך, רמות האינפלציה הגיעו ל-30% בחודשים האחרונים בארגנטינה.

הירידה החדה בערך המטבע הארגנטינאי מציבה את הממשלה בסכנה מול נושותיה. ככל שערך המטבע נמוך יותר, כך נדרש לממשלה יותר ממנו כדי להחזיר את חובותיה הזרים. כך, במאי הכריזה הממשלה כי היא נמצאת בסכנה של אי עמידה בהתחייבויותיה ופנתה לקרן המטבע.

כמו תמיד, קרן המטבע הציעה הלוואה בתמורה לקיצוצים תקציביים משמעותיים. אלא שבארגנטינה, לקרן המטבע יש שם גרוע מאד. בתחילת שנות האלפיים הביאו הלוואות קרן המטבע למיתון העמוק ביותר בהיסטוריה של ארגנטינה, כשהקיצוצים בתקציב הביאו להאטה כלכלית חריפה ואחד מכל חמישה עובדים ארגנטינאים פוטר. מאז, קרן המטבע הודתה שהדרישות שלה פגעו בכלכלה הארגנטינאית, וארגנטינאים רבים חוששים שהתכנית של ממשלת מקרי עשויה להביא לתוצאות דומות גם הפעם.

קיצוצים בתקציב המדינה, בין אם בדמות קיצוצים בשירותי הרווחה והקצבאות, ובין אם בדמות ביטול סובסידיות שונות, עלולות להביא להאטה כלכלית ולהחרפת המשבר כפי שקרה בארגנטינה בתחילת שנות האלפיים. כשאנשים רבים חווים ירידה ברמת ההכנסה הפנויה שלהם בעקבות עליות מחירים או הקטנה בהכנסה, הביקוש למוצרים במשק קטן. כך, יורדות גם הכנסותיהן של החברות השונות במשק, שנאלצות לערוך קיצוצים ולפטר עובדים- מה שמחריף את המשבר עוד יותר.

מכה נוספת לממשלת מקרי הייתה התפטרותו של נגיד הבנק המרכזי לואיס קאפוטו, לאחר שלושה חודשים בלבד בתפקיד. קרן המטבע דרשה להגביל את התערבות הבנק המרכזי בניסיונותיו למנוע ירידות נוספות בערך המטבע, בטענה כי אלו "מעוותות את התנהלותם החופשית של השוקים". קאפוטו התפטר לאחר שנכשל במניעת המשך הצניחה.