"מה זה בית? מקום שיש לי בו פרטיות, מקום בו אני יכולה להיות מי שאני, מקום שיש לי חזקה חוקית עליו, שאי אפשר להעיר אותי בו בבעיטות לפנים", אומרת רעות גיא, מנהלת תחום קצה בעמותת עלם. ימי חג הסוכות, יותר מכל חג יהודי אחר, מבקשים מאיתנו לבחון בדיוק את אותה שאלה בסיסית בחייו של כל אדם – מה זה בית? כדי לזכור כמה הכל ארעי, כמה ביתנו הלאומי בישראל לא היה בטוח מאז ומעולם, מבקשת המסורת היהודית לשהות בסוכה במשך שבוע שלם. מתחת לכיפת השמיים, לתהות אחר הברור מאליו, השקוף כל כך עבור רובנו – הבית שלנו.

שרה, 25

שרה, 25: "נצליח בעתיד ויהיה לנו עתיד טוב ונפרח כמו פרחים", בית | סוכה | רחוב (צילום: עלם)

איך הגעת לרחוב?

הייתי ילדה בעייתית, הכרתי ברחוב אנשים לא טובים, עבריינים שהכניסו אותי לעולם הזה. התחלתי להשתמש בסמים. לפני זה לא הכרתי את העולם הזה וסמים בכלל. עברתי טראומה שבגללה הגעתי לרחוב ולפגוש את האנשים האלו.

איך את מתכוננת לחורף?

אני צריכה לקנות בגדים לחורף. אני עושה עסקאות סמים כדי שיהיה לי כסף לקנות בגדים חמים. מחכה שחבר שלי יהיה איתי כדי שיעביר לי את החורף בטוב.

מה הכי חסר לך עכשיו בחיים?

הבן זוג שלי, שעכשיו בבית סוהר. ומשפחה.

איך נראה בית החלומות שלך?

בית שאנטי עם הרבה כריות וגינה של פרחים ואננס. שיהיה בית חם ואוהב עם גינה וכלב. בית עם כבוד.

מה היית רוצה להגיד לאנשים שאת רואה ברחוב?

לא משנה מה הם עובדים שידברו עם מישהו, שיפתחו את זה בפני מי שסומכים עליו לשפוך את הלב, כי בסוף מתפוצצים. שיעזרו לנו, שלא יהיו מנייאקים, שלא ירחמו ויראו אותנו בתוך מסכנים וילדי רחוב, כי אנחנו אנשים יותר גדולים מהם ונצליח בעתיד ויהיה לנו עתיד טוב ונפרח כמו פרחים.


אנחנו מביאים את קולם של שלוש צעירות ושני צעירים חסרי בית, במילים שלהם, המתארים את חייהם, חלומותיהם ותקוותיהם. הצעירים האלו מגיעים למסגרות שמפעילה עמותת עלם בירושלים, מסגרות אותן מממנים משרד הרווחה ועיריות ירושלים ות"א.