אתרי חדשות במצרים דיווחו כי משרד הדלק המצרי סיים את המו"מ עם חברת החשמל בירדן לחידוש רכישת גז ממצרים. העסקה, אם תושלם, תחל בהזרמת הגז בתחילת 2019, לפני הזרמת הגז ממאגר "לוויתן" בישראל, ועלולה לפגוע בכמות הגז שתירכש מישראל.
אתר DAILY NEWS EGYPT דיווח בשבוע שעבר על השלמת המו"מ בין מפעל החשמל בירדן לבין מצרים ליצוא של 250 רגליים מעוקבות של גז ביום, כלומר כמות של 2.5 BCM בשנה. העסקה בין חברת החשמל הירדנית לרכישת גז ממאגר "לוויתן" הישראלי מאפשרת יצוא גז של 3 BCM בשנה. מכיוון שסך הצריכה הירדנית הוא כ-4-5 BCM, הרי שלא ניתן לממש את שני החוזים באופן מקסימלי. ל'דבר ראשון' נודע ששיעור ה-TOP (התחייבות הרכש המינימלית) של הירדנים מ"לוויתן" הוא 75%, כלומר 2.25 BCM.
אם העסקה המצרית תתממש, סביר להניח שהירדנים לא ירכשו מעל הכמות המינימלית של גז ישראלי ממספר סיבות: יש התנגדות בציבור הירדני לרכישת גז מישראל, הקיימת גם בפרלמנט, כאשר המדינה סובלת גם כך ממספר גורמים מערערי יציבות, ובייחוד נוכחות רבה של פליטים, בעיקר מסוריה ומעירק. אם אכן ייחתם חוזה והעסקה תמומש, הגז ממצרים צפוי להתחיל לזרום כבר בתחילת שנת 2019, כאשר הגז הישראלי לא יגיע לפני הרבעון האחרון של 2019, מה שיקנה עדיפות לגז המצרי בשנה זו לפחות. מבחינת האינטרס הירדני, יש יתרון גדול בגיוון מקורות הגז הטבעי, שמחליף רכישת מטעני גז טבעי נוזלי (LNG), שיהיו יקרים יותר. גיוון המקורות מאפשר גם לירדנים מרווח מסויים של מו"מ לגבי נוסחאות המחיר.
בעיה ל"לוויתן", לא רע לשוק המקומי בישראל
התזרים של מאגר לוויתן מבוסס בעיקר על חוזי יצוא – חוזה עם חברת החשמל בירדן וחוזה עם חברת "דולפינוס" במצרים. האפשרות שמצרים תייצא גז לירדן מטילה ספק מסויים לגבי נכונותה לרכוש גז מישראל, ויכולתה להפחית את כמות הגז שתירכש בירדן. מכיוון שערכו הכלכלי של הגז תלוי בכך שיש לקוחות שירכשו אותו, בלי לקוחות, הערך הכלכלי של "לוויתן" עלול להיפגע. לעומת זאת, מצד השוק המקומי, שכרוך כיום בחוזים עם מונופול "תמר" מדובר בחדשות טובות לטווח הבינוני. כל חוזה שישתחרר מהשנה 2020 ואילך יכול לנהל מו"מ עם מאגר "תמר", מאגר "לוויתן" וכן עם מאגר "כריש" אשר הערכת כמות הגז העדכנית בו גבוהה מהצפוי ועסקאות עליהן כבר חתם קרובות למחיר בסיס של 4 דולר ליחידת אנרגיה, לעומת 4.7 דולר ליצרני חשמל פרטיים בישראל וכ-6 דולר לחברת החשמל בישראל. מצב זה צפוי להתדרדר תוך מספר שנים, כאשר ימוצה הגז הזמין לרכישה במאגרים "כריש" ו"תמר", אז עלול מאגר "לוויתן" להפוך למונופול הגז החדש, שבעליו מחזיקים גם בצינור ממצרים ויכולים להשתמש בו בכדי לחסום יבוא של גז מצרי.
במקביל, דיווח אחר ממצרים מספר כי חברת ENI האיטלקית, המפעילה את מאגר "זוהר" במצרים, מתקדמת בפיתוחו יותר מהר מהצפוי ועשויה להגיע להיקף של כ-28BCM בשנה ביולי 2019 במקום בסוף 2019, כפי שתוכנן. כושר הפקה זה הוא אחד הגורמים שעלולים לפגוע בכדאיות של יצוא הגז מישראל. מצבו של מאגר "תמר" איתן יותר מאשר מאגר "לוויתן" בשל העובדה שכבר כיסה את ההשקעה בפיתוח שלו ומרבית לקוחותיו קשורים בחוזים ארוכי טווח – ובכך הוא מהווה מונופול על אספקת גז טבעי בישראל. עם זאת, הגברת היצע הגז בישראל ויצוא גז מצרי לירדן עשויים לפגוע גם בערך של מאגר "תמר". כיום, כאשר גופים מוסדיים רבים בישראל חשופים לביצועים הכלכליים של מאגר "תמר" דרך הגופים המוסדיים שרכשו נתחים ממנו בשוק ההון, לירידה בערכו יש השלכה גם על קרנות הפנסיה וחסכונות אחרים של הציבור. לבעלי השליטה במאגר, ובעיקר ליצחק תשובה, השולט בקבוצת דלק, יש יתרון יחסי שכן חלק מאחזקותיו כבר נמכרו לפי שווי גבוה יחסית, ואילו "תמלוגי-העל" ש"דלק קידוחים" מקבלת נלקחים מתוך הכנסות המאגר, ולא מתוך הרווחים, באופן המקנה לו עדיפות על משקיעים מהציבור הרחב.
