דבר ראשון
אופיר, 21: "לא יכולתי לחזור הביתה כי פחדתי שאמא שלי תראה אותי ככה", בית | סוכה | רחוב, (צילום: עלם)
בית | סוכה | רחוב
"לא חסר לי כלום"

אופיר, 21: "לא יכולתי לחזור הביתה כי פחדתי שאמא שלי תראה אותי ככה".

צעירות וצעירים חסרי בית אינם תמיד דרי רחוב, ולא עונים לסטראוטיפ שיש לרובנו על אנשים בלי בית | חייהם, תקוותיהם וחלומם של שלוש צעירות ושני צעירים, מובאים כאן בקולם | כתבה חמישית בסדרה

עדכון אחרון: 29.09.2018, 21:24

"מה זה בית? מקום שיש לי בו פרטיות, מקום בו אני יכולה להיות מי שאני, מקום שיש לי חזקה חוקית עליו, שאי אפשר להעיר אותי בו בבעיטות לפנים", אומרת רעות גיא, מנהלת תחום קצה בעמותת עלם. ימי חג הסוכות, יותר מכל חג יהודי אחר, מבקשים מאיתנו לבחון בדיוק את אותה שאלה בסיסית בחייו של כל אדם – מה זה בית? כדי לזכור כמה הכל ארעי, כמה ביתנו הלאומי בישראל לא היה בטוח מאז ומעולם, מבקשת המסורת היהודית לשהות בסוכה במשך שבוע שלם. מתחת לכיפת השמיים, לתהות אחר הברור מאליו, השקוף כל כך עבור רובנו – הבית שלנו.

אופיר, 21

אופיר, 21: "לא יכולתי לחזור הביתה כי פחדתי שאמא שלי תראה אותי ככה", בית | סוכה | רחוב, (צילום: עלם)

איך הגעת לרחוב?
"מגיל צעיר הייתי ילד רחוב ומסתובב כל הלילה, אחרי שהתחלתי עם הסמים הייתי מסתובב עם חברים בלילה ובגלל הסמים לא יכולתי לחזור הביתה כי פחדתי שאמא שלי תראה אותי ככה."

איך מתכוננים לחורף?
"מחפש מקום סגור לשון בו."

מה הכי חסר לך עכשיו בחיים?
"כרגע לא חסר לי כלום."

איך נראה בית החלומות שלך?
"בית ענק ענק, עם כניסה כזאת ענקית עם עמודים ובריכה. זה יהיה כמו טירה ענקית וכל הבית בפנים זהב ויש לך פרווה של דב ותנור מחמם, ומכונה להכנת פנקייקים."

מה היית רוצה להגיד לאנשים ברחוב?
"שימו עין, ותחשבו שהבן שלכם יכול להיות פה במקומי."


אנחנו מביאים את קולם של שלוש צעירות ושני צעירים חסרי בית, במילים שלהם, המתארים את חייהם, חלומותיהם ותקוותיהם. הצעירים האלו מגיעים למסגרות שמפעילה עמותת עלם בירושלים, מסגרות אותן מממנים משרד הרווחה ועיריות ירושלים ות"א.

נושאים קשורים:  בארץ, סוכות, חסרי בית
תגובות
×