על רקע הנתק המדיני בין יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, ועל רקע הקיפאון המדיני ההולך ונמשך בין ישראל והפלסטינים, נרשמה בשבוע האחרון הידרדרות נוספת במדרון המוביל לסבב אלימות נוסף בין ישראל לעזה, סבב שיביא לאבדן חיי אדם ולטרגדיה לפלסטינים ברצועת עזה. חשוב להדגיש כי גם הקרע בין הפלגים הפלסטינים היריבים, החמאס והפתח, תורם להסלמה ואם הצדדים לא ימצאו את הדרך לפיוס, בתיווך מצרים והאו"ם, לחמאס לא תהיה ברירה אלא להפעיל אלימות ברצועת עזה בעוצמה גדולה, בניסיון לדרדר את המצב הביטחוני גם בגדה ולהפעיל כוח על מדינת ישראל כדי להביא לעצמו הישגים ברמה המדינית ובקרב הפלסטינים.

מהומות בגבול עזה, 29 בספטמבר 2018 (צילום: דו"צ)

ד"ר עידו זלקוביץ', ראש התוכנית ללימודי המזרח התיכון במכללה האקדמית עמק יזרעאל ועמית מדיניות במכון "מיתווים" אמר ל'דבר ראשון' כי ההסלמה הביטחונית האחרונה ברצועת עזה איננה התפרצות עממית-ספונטנית המתחוללת מלמטה ללא יד מכוונת וכי מדובר בקמפיין אשר מטרתו עימות ממושך על הגדר, וכי הכותרת שמלווה אותו לא חשובה. "אם מאחורי צעדות השיבה היה תוכן אז עכשיו רואים את המאבקים האלימים כמאבק לשם מאבק, ללא אג'נדה ספציפית, למעט הרצון של חמאס למקד את תשומת הלב על עזה ולהפעיל לחץ על שלושה שחקנים עיקריים: מצרים, מאבק הכוחות הפנים פלסטיני וישראל", דברי זלקוביץ'.

מצרים

לדברי זלקוביץ', מצרים משחקת תפקיד עיקרי במשבר, וחמאס רואה במצרים את זו שאמורה "לספק את הסחורה". האחרונה לא רק אחראית על עורק החמצן של הרצועה, אלא משמשת כגורם שביכולתו להפעיל לחץ על הרשות הפלסטינית (רש"פ) ועל אבו מאזן, ואם לא על האחרון אז על גורמים פלסטינים אחרים. "יש הרגשה שפיוס לא יתרחש בטווח הזמן הקצר אבל חמאס בהחלט רואה במצרים כמי שצריכה או יכולה לקדם את האינטרסים שלה מול הרש"פ, מתוך תפיסה כוללת של הבנה שמצרים מחפשת שקט בין רפיח לסיני וכי כל הישג מצרי בזירה המדינית ובמסלול הפנים פלסטיני יחזק את מעמדה בזירה האזורית".

ד"ר עידו זלקוביץ' (התמונה באדיבות המצולם).

מאבקי הכוחות הפנים פלסטינים

"באמצעות הנעה די מסיבית של אנשים, תנועת החמאס מראה כלפי חוץ, שכוחה במותניה, שיש לה מוטות שליטה על גרעין התמיכה שלה ברצועה ושהיא זוכה לתמיכה עממית מסוימת. על-ידי השינוע המאסיבי של עשרות אלפי אנשים בסוף השבוע האחרון, וההערכות נעות בין 20-15 אלף פלסטינים שהתפרעו בכמה מוקדים שונים, חמאס מעבירה מסר לרש"פ שהיא עדיין עומדת על רגליה האחוריות וזוכה לתמיכה עממית רחבה. ככל שמספר הנפגעים עולה, אז באופן פרדוקסלי, חמאס מקווה שגלי הזעם שיבואו בעקבות הדם שנשפך יניעו גם פיגועים בגדה המערבית ובירושלים, בעיקר במתווה פיגועי יחידים, דבר שעלול גם להביך את הרש"פ וגם להפעיל לחץ על מדינת ישראל".

מדינת ישראל

זלקוביץ' מסביר כי חמאס מאותת להנהגה הישראלית שלא ניתן להזניח את סוגיית עזה. לדבריו, למרות שישראל מרגישה כרגע חזקה מבחינה מדינית, בשל התמיכה לה היא זוכה מממשל הנשיא טראמפ, בכל הנוגע לסוגיה העזתית, אין לתמיכה זו ערך מוסף. "כלומר, כל עוד הממשל האמריקאי מתבצר מאחורי הממשלה הישראלית, הוא לא נחשב למתווך הוגן. זה נוגע גם לרש"פ וגם לניסיונות ההסדרה ברצועת עזה. מדינת ישראל פועלת באופן מסורתי לשימור הסטטוס קוו כלפי הפלסטינים ברצועה ובגדה וההסלמה נועדה, בין השאר, לנסות ולהביא למצב בו ישראל תאלץ לשבור את הסטטוס קוו.

ביום חמישי אבו מאזן נאם בפני העצרת הכללית של האו"ם ותקף את ממשל טראמפ ואת מדינת ישראל שהן הגורם לקיפאון המדיני ואת החמאס שלא עומד בהסכם לקראת פיוס ואיים כי הרשות לא תיקח על עצמה את האחריות לכישלון הפיוס אם החמאס לא יעמוד בהתחייבויות. בנוסף, לקראת סוף נאומו, אבו מאזן קרא לעם הפלסטיני 'לעמוד איתן ובסבלנות ולהמשיך להקריב קרבנות במטרה להביא לעצמאות, לזכות הגדרה עצמית ולמדינה פלסטינית שבירתה מזרח ירושלים'. מתוך ההבנה כי מדיניות החוץ היא המשכה של מדיניות הפנים, איזה מין מסר העביר אבו מאזן לפלסטינים?

"אם בשנים האחרונות בעיקר ראינו נאומים של אבו מאזן בהם יש אלמנט של יאוש, כאן עברנו מיאוש להשלמה עם המצב הנוכחי. אבו מאזן שרטט את קווי ההמשך של המאבק הפלסטיני שיהיה בעיקר בזירה הדיפלומטית וכולל פנייה לטריבונאלים בינלאומיים. אבו מאזן מבין שכרגע במצב הנוכחי אין התכנות למו"מ תחת התנאים שהממשל האמריקאי מציב לו והוא איננו מוכן להתיישר עם גישת טראמפ הריאליסטית של הפיכת העובדות בשטח למציאות קיימת. למה הכוונה בריאלסטית? כולם יודעים שאונר"א (סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב) היא לא פתרון אלא הנצחת מצב הפליטים. טראמפ אמר 'תהיו אנשים מציאותיים, אונר"א לא מקבלת כסף ותטפלו בהם בעצמכם. אם תשקמו אותם, יהיה מי שיעזור לכם'.

"בנוסף, ברור לכל שמערב ירושלים היא בירת ישראל והממשל הפך את זה לעובדה קיימת. שתי הסוגיות: ירושלים והפליטים, קריטיות להמשך המו"מ. הרש"פ ואש"ף לא יודעות כרגע איך להתגבר על המכשול המשמעותי שהציבו להן. נאום אבו מאזן היה נאום של מנהיג אשר עומד לרדת מבמת ההיסטוריה. מנהיג שלא הצליח להגשים את שאיפותיו ולכן כל מה שנשאר לו כרגע, ולשם מופנית גם חלק מהאנרגיה הפלסטינית, זה המאבק על שליטה מול חמאס והרצון, או הניסיון, להשיב את מה שנלקח ממנו, וזו כמובן הריבונות על רצועת עזה. בדיוק על רקע זה גם ראינו את החמאס תוקף את אבו מאזן אחרי הנאום, בעיקר תוך כדי שימוש באמירה העיקרית שהמדיניות של אבו מאזן היא הוכחה כושלת ושאבו מאזן לא הצליח לספק לעם הפלסטיני את הסחורה בקווי המדיניות שלו במשך כל הקדנציה הנוכחית שלו. כפי שהדברים נראים הפיוס בין פתח ולחמאס ניצב מול מכשולים רבים וכל עוד הקרע הזה ממשיך להתקיים, ניסיונות ההסדרה של הקהילה הבינלאומית, הנוגעות לסוגיה העזתית, נעשים קשים ומסובכים יותר.

"על הרקע הזה אפשר היה לשמוע את אמירות האזהרה והמסר ההרתעתי שהעביר שליח האו"ם למזרח התיכון ניקולאי מלדאנוב כי ההסלמה שאנחנו רואים יכולה להוביל בקלות לסבב אלימות נוסף במידה ולא תהיה התכנות מדינית. סבב אלימות שיביא לטרגדיה נוספת על רצועת עזה במידה ויתרחש".