במשאל עם שנערך אתמול (ראשון) במקדוניה, הצביעו מעל 91% מהמשתתפים בעד הסכם הסדרת היחסים עם השכנה יוון, אשר עיקרו שינוי שמה של המדינה. על פי ההסדר שהושג עם יוון, שכנתה הדרומית, מקדוניה תשנה את שמה ותקרא 'הרפובליקה הצפונית של מקדוניה' ובתמורה יוון תאפשר לה להצטרף לאיחוד האירופי ולברית נאט"ו. כדי שלמשאל יהיה תוקף, לפחות ממחצית מבעלי זכות הבחירה צריכים להצביע, אולם רק כשליש מהם השתתפו במשאל אתמול.

ראש ממשלת מקדוניה זורן זאייב המוביל את המו"מ עם יוון, טען כי שינוי השם הוא מחיר שראוי לשלמו, אולם מתנגדי היוזמה הלאומניים, המונהגים בידי נשיא המדינה, רואים בכך פגיעה בזהות האתנית של מרבית האוכלוסייה הסלבית במדינה. הנשיא הפרו-רוסי גיורגה איבנוב החרים את משאל העם, וקרא לאומה המקדונית שלא להשתתף בו.

Macedonia's Prime Minister Zoran Zaev gestures as he talks to members of the media about the referendum in Skopje, Macedonia, late Sunday, Sept. 30, 2018. The crucial referendum on accepting a deal with Greece to change the country's name to North Macedonia to pave the way for NATO membership attracted tepid voter participation Sunday, a blow to Zaev's hopes for a strong message of support. (AP Photo/Boris Grdanoski)

על אף שמשאל העם אינו מחייב, שינוי השם דורש רוב של שני שלישים בפרלמנט, אך רוב חברי הפרלמנט המקדונים אמרו כי יצביעו לפי תוצאות המשאל. יתכן כי השתתפותם הנמוכה של המקדונים במשאל תחזק דווקא את הלאומניים, כששעת המבחן תיהיה בהצבעה שתיערך בפרלמנט לאישרור ההסכם עם יוון. על מנת להשיג שני שליש מהקולות בפרלמנט נדרשים לפחות עשרה סלביים ממפלגת הימין שיצביעו בעד שינוי השם.

השאלה בקלפיות נוסחה כך: "האם אתה בעד חברות בנאט"ו ובאיחוד האירופי בהתאם להסכם עם יוון?", כשההצבעה נעשתה בעזרת פתקים של 'כן', 'נמנע' ו-'לא'. רק כ-5% מהמצביעים התנגדו להצעה ויותר מ-91% בחרו ב'כן'. אולם רק 35% מכ-1.8 מיליון בעלי זכות ההצבעה השתתפו במשאל.

יוון, שאחד ממחוזותיה הצפוניים נקרא מקדוניה, חוששת כי השם של שכנתה מצפון מרמז לשאיפותיה הטריטוריאליות, הנעוצות בשורשים המשותפים שלהן באימפריה של אלכסנדר מוקדון. היוונים רואים במוקדון אחד מאבותיהם ומתנגדים לניכוסו על ידי המקדונים, כפי שמרמז שם המדינה. עם פרישתה של מקדוניה מיוגוסלביה בראשית שנות התשעים, אתונה השתמשה בזכות הווטו שלה כדי למנוע את הצטרפותה של מקדוניה למוסדות בינלאומיים ואירופאים, וגרמה לכך שבאו"ם שמה הרשמי של המדינה הוא 'הרפובליקה היוגוסלבית לשעבר של מקדוניה'.

נשיא יוון אלכסיס ציפראס התקשר לראש ממשלת מקדוניה וברך אותו על תוצאות המשאל. ציפראס קרא לעמיתו להשלים את המהלך ולחתום על הסכם ההבנות עם יוון. מזכ"ל נאט"ו ברך על התוצאות, ואמר כי זוהי 'הזדמנות היסטורית' למקדוניה להצטרף לברית נאט"ו. וושינגטון הביעה גם היא את תמיכתה באמצעות איגרת ממחלקת המדינה, שקראה למקדוניה להשלים את המהלך ובכך 'להבטיח את עתידה של המדינה'. גם האיחוד האירופי קרא 'לכל הצדדים' לכבד את בחירתו של העם.

הלאומנים הסלביים במקדוניה המהווים רוב (בניגוד למיעוט האלבני אשר עמו מזוהה ראש הממשלה), מונהגים בידי מפלגת הימין הגדולה המזוהה עם רוסיה ומתנגדת להצטרפות לאיחוד האירופי. שר ההגנה של ארצות הברית ג'יימס מאטיס, אמר כי רוסיה מנסה להשפיע על תוצאות משאל העם, אך הקרמלין הכחיש זאת.