אחרי הפוגה של חודש, הזירה הציבורית מתעוררת השבוע. אלו הם שבעה מהנושאים שהטרידו את הפוליטיקה והכלכלה הישראלית לפני החגים ויחזרו להעסיק את הממשלה, הכנסת והציבור הישראלי בתקופה הקרובה.

הבחירות

בזמן שהרחובות והכבישים ברחבי הארץ החלו מתקשטים בשלטי בחירות לרשויות המקומיות שיערכו ב-30 באוקטובר, דווקא ריח הבחירות לכנסת הוא הנישא באוויר. אמנם המועד הרשמי הוא נובמבר 2019, אבל רבים רואים כבר את הסימנים המצביעים על כך שבתחילת מושב החורף של הכנסת יכריז ראש הממשלה על הקדמת הבחירות לתחילת 2019. העיסוק של נתניהו בהורדת אחוז החסימה, הכרזתו על יעד של 40 מנדטים לליכוד והאיום ששלח לשותפיו לקואליציה סביב חוק הגיוס מצביעים על כך שראש הממשלה כבר החליט. גם הצהרתו של טראמפ על תמיכתו בפתרון שתי המדינות עלולה לגרום לנתניהו להעדיף הקדמה של הבחירות כדי לדחות כל אפשרות למהלך מדיני. מצד שני הפרשיה הסורית-רוסית והמהומות בעזה עלולים לגרום לנתניהו לבחור דווקא באופציה של שקט ויציבות בתוך הבית לעת עתה. כמובן שמעל כל אלה מרחפת שאלת הכרעת היועמ"ש בחקירות נתניהו.

נתניהו במליאת הכנסת (מרים אלסטר פלאש90)

חוק הגיוס

ביולי עבר בקריאה ראשונה חוק הגיוס החדש ברוב של 63 קולות ובתמיכת יש עתיד מהאופוזיציה. הדיון בחוק החדש מסעיר את הרחוב החרדי שכן רבים דווקא רואים בו כרע במיעוטו שימנע חוק קשה יותר. מצד שני לא ברור אם יש בהנהגה הרבנית הנוכחית מי שיכול להוביל נסיגה מההתנגדות הגורפת לגיוס ולאפשר פשרה. באוגוסט האחרון שיגר ראש הממשלה איום לשותפותיו לקואליציה – או חוק גיוס או בחירות. מאז נראה שהרוחות נרגעו במקצת, לא ברור אם מפאת החגים שהרדימו את כל המערכות או מפני שנתניהו כבר הכריע על בחירות. מנגד יציאתם של אלפי חרדים להפגין בערב שבת נגד חפירות הרכבת הקלה בשבת הייתה אולי הקדימון למשבר הבא שיפיל את הממשלה. בכל מקרה שאלת חוק הגיוס כנראה תהיה ברומטר מרכזי למצבה של הקואליציה ולעתידה.

העלאת גיל הפרישה והקיצוץ בקרנות הוותיקות

ביום שישי האחרון צייץ שר האוצר "לא בקדנציה שלי" על הכוונה לקצץ בקצבאות הפנסיה של 250,000 המבוטחים בקרנות הוותיקות. ההצהרה הזו של כחלון מגיעה אחרי הודעת 'עמיתים' למבוטחים כי בשל אי העלאת גיל הפרישה לנשים הקצבאות יקוצצו בכ 1.3%. למעשה הסוגיה המרכזית בפרשה הזו היא העלאת גיל הפרישה לנשים התקועה בוועדת הכספים כבר קרוב לשנתיים כשמשרד האוצר מונע את אישור הצעת החוק של חברי הועדה בשל חילוקי דעות על הפיצוי שינתן לנשים במקצועות שוחקים, לנשים המפוטרות לקראת גיל הפרישה ולנשים שלא עובדות ויפגעו מהרחקת הזכאות לקצבת הזקנה. למעשה המנעותו של שר האוצר מתמיכה בחוק של ועדת הכספים היא זו שהובילה לקיצוץ בפנסיות. על פי הערכות שונות של המעורבים בנושא, החקיקה של העלאת גיל הפרישה לנשים ככל הנראה תידחה לאחרי הבחירות בהנחה שאלו יוקדמו לתחילת 2019.

עובדת במשרד, למצולמת אין קשר לכתבה (צילום אילוסטרציה: דבר ראשון).

פריצת מסגרת התקציב

במהלך הקיץ הודיע ראש הממשלה כי בכוונתו להגדיל את ההוצאה הביטחונית ולהצמידה לגידול בתוצר. מדובר בהגדלה של כ 4 מיליארד שקלים בשנה שתוביל גם להגדלת תקציב הביטחון לשנים הבאות. במקביל העימות בממשלה סביב העלאת שכר השוטרים והסוהרים אמור להגיע לנקודת הרתיחה שלו. בערב ראש השנה החליטה הממשלה לא להחליט בנושא ולהיכנס למו"מ מול אירגון נשות השוטרים וגמלאי המשטרה המייצגים למעשה את השוטרים והסוהרים שנאסר עליהם להקים ועד עובדים. אם תתקבל דרישת השוטרים והסוהרים לתוספת שכר מקבילה לזו שקיבלו אנשי הקבע מדובר בתוספת של כ 7 מיליארד שקלים לתקציב. לממשלה אין ברירה והיא חייבת להחליט מאחר ופסיקה של בית הדין לעבודה קובעת כי יש לשלם לשוטרים ולסוהרים את תוספות השכר. אם באוצר לא רוצים לשלם אז הממשלה חייבת לעתור לבג"ץ כנגד הפסיקה.

במשרד האוצר נאבקים בשני הנושאים הללו שמאיימים על מדיניות הגרעון הנמוך שמוביל משרד האוצר. בראיון שנתן שאול מרידור, הממונה על התקציבים באוצר, יומיים לפני יום כיפור הוא מאיים כי הענות לדרישות משמעותה פריצה של יעד הגרעון ותביא לפגיעה בדירוג האשראי של ישראל. בתקופה הקרובה נגלה האם איומיו של מרידור מפחידים את ראש הממשלה ושר האוצר.

הפגנה מחוץ לביתו של מנכ"ל אלקטרה איתמר דויטשר במחאה על הרוגי תאונות הבניין באתרי החברה. 20 לאוגוסט 2018 (צילום: ניצן צבי כהן)

האם תהיה שביתה על מצב הבטיחות בענף העבודה

לפני החג הצהיר יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן כי אם לא הממשלה לא תוציא לפועל תוכנית לאומית להפחתת התאונות בענף הבניה הוא יכריז אחרי החגים על סכסוך עבודה. במקרה הזה נראה כי ניסנקורן לא יצטרך לממש את האיום שכן נושא התאונות בענף הבניה זוכה לתהודה משמעותית בחודשים האחרונים וקשה לראות מי יצדיק את מותם של עשרות פועלים מדי שנה בגלל תקינה מיושנת ופיקוח רך בענף הבניה.  בחודשים האחרונים נראה שהמערכות הממשלתיות מתחילות להגיב ללחץ הציבורי עם הגדלת מכסת הפקחים והשכר שלהם, והבטחה להקים יחידה בלהב 433 שתתמחה בנושא של חקירת תאונות עבודה. ניסנקורן רוצה לממש את שעת הכושר ולדחוף את הממשלה לקבל עוד כמה החלטות חשובות בתחום כמו הפיכת התקינה של הפיגומים למחייבת והחמרת הסנקציות על עברייני בטיחות בעבודה עד כדי שלילת רשיונות לקבלנים.

מה יהיה על עודפי הביטוח הלאומי?

מיד לאחר ראש השנה הודיע שר העבודה והרווחה על הפסקת הסכם העברת העודפים בין הביטוח הלאומי למשרד האוצר. פרוש ההודעה הוא שהחל מינואר 2019 הביטוח הלאומי לא יעביר את העודפים השוטפים שלו (מעל ל 20 מיליארד ₪ בשנה) למשרד האוצר שמשתמש בהם כהכנסה בתקציב השוטף. במשרד האוצר יצטרכו להכריע בקרוב באחת מבין שלוש חלופות. האפשרות הראשונה היא לקצץ בתקציב 2019. אפשרות שספק אן שרי הממשלה ייאפשרו.  האפשרות השניה היא ליצור מקור חלופי לכספי הבט"ל על ידי הנפקת אג"ח חלופי לשוק במקום האג"ח של הבט"ל. במקרה כזה מדובר בהגדלה משמעותית של הגרעון מבחינה רישומית. זאת על אף שמדובר בהחלפת חוב אחד באחר. האפשרות השלישית והסבירה ביותר לפחות בשלב זה היא לנסות להיכנס למו"מ מול הביטוח הלאומי על חידוש ההסכם בתנאים טובים יותר לביטוח הלאומי. הבעיה היא שלא בטוח שבביטוח הלאומי ימהרו לתת למשרד האוצר את הפתרון למשבר.

מפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך והרמטכ"ל גדי אייזנקוט בטקס הנחת דגל הלאום בהר הרצל (צילום: פלאש 90).

המינויים

הרבה נושאי משרה בכירים בישראל אמורים להתחלף בקרוב והממשלה עדיין לא הכריזה על המינויים החדשים. לתפקיד נגיד בנק ישראל רואיינו עד כה ארבעה מועמדים, לתפקיד המפכ"ל הוכרזו שלושה מועמדים שהגיעו לישורת האחרונה ומבין המועמדים לרשת את גדי אייזנקוט בתפקיד הרמטכ"ל ליברמן מתלבט בין שניים. בנוסף, גם תפקיד יו"ר רשות שוק ההון ממתין להכרעתו של שר האוצר. בכל התפקידים הללו שירתו בקדנציה האחרונה אנשים שכביכול עשו לנבחרי הציבור כאב ראש. האם סבב המינויים שנמצא בנקודות ההכרעה יאופיין באנשים נוחים יותר לשרים האחראים? ימים יגידו.