כל יום מביא בשורה חדשה ומשמחת ממזרח אפריקה. האזור חווה צמיחה בשיעור של 5.9%, שיעורי האינפלציה הגבוהים יורדים ומגמת התיעוש מתגברת. אתיופיה, טנזניה, רואנדה וקניה חוות תקופה טובה במיוחד, ובזכות השקעות גדולות מסין וערב הסעודית הן משתלבות בפתיחת מפעלי ייצור של מותגים כמו קוקה-קולה, קלווין קליין וטומי הילפיגר.

האזור גם זכה לחשיפה תקשורתית חיובית בזכות ההתפתחויות הפוליטיות האחרונות. מאז אביי אחמד הצעיר הפך לראש ממשלת אתיופיה באפריל, הוא שחרר אלפי אסירים פוליטיים וביטל את מצב החירום במדינה ואת הצנזורה על התקשורת. הוא גם פעל לכונן שלום עם אריתראה השכנה, כאשר הסכים להתפשר על שטח ששתי המדינות נלחמו עליו.

נשיא אריתריאה איסייאס אפוורקי (משמאל) וראש ממשלת אתיופיה מחזיקים ידיים ובאדיס אבבא, אתיופיה (AP Photo/Mulugeta Ayene).

המלחמה שאך הסתיימה הייתה הסיבה – או האמתלה – לחוק הגיוס הידוע לשמצה. השירות הצבאי ללא מגבלה באריתראה נוצל על-ידי ממשלתו של הדיקטטור הנשיא אפוורקי לגייס את האזרחים לעבודות כפייה גם בתחומים אזרחיים. זה הרקע לכך שכמעט חצי מליון אריתראים בעולם זכו למעמד של פליטים (שיעור דומה רק לפליטי המלחמה בסוריה).

ההתפתחויות האחרונות באריתראה ובאתיופיה לכדו את תשומת לבה של הקהילה הבינלאומית. נמסר למגויסים החדשים לצבא שהם לא ישרתו יותר מ-18 החודשים הקבועים בחוק. כמה מדינות מצפות כעת שיוכלו להשיב את הפליטים האריתראים לארץ מוצאם.

אחת מהן היא ישראל, היכן שיו"ר ועדת הפנים ח"כ יואב קיש (הליכוד) מנסה לפעול בנושא. 26,500 מבקשי מקלט אריתראים נמצאים בישראל בחמש-עשר השנים האחרונות, עם אשרות שהייה בתנאים מגבילים ביותר ותחת מסע של שקרים והסתה מצד נציגי הימין בממשלה.

מהגרים אפריקאים בתור לרשות ההגירה בבני ברק (מרים אלסטר / פלאש90)

מהגרים אפריקאים בתור לרשות ההגירה בבני ברק (מרים אלסטר / פלאש90)

האם זה הרגע המיוחל והמרגש בו יוכלו מבקשי המקלט האריתראים לשוב הביתה ולשקם את מולדתם אחרי כשלושה עשורים של שלטון דכאני? למרבה הצער – עוד לא.

המשרד לתיאום העניינים ההומניטריים של האו"ם (OCHA) מזהיר שהנסיבות המסוכנות במדינה טרם השתנו ופתיחת הגבולות עם אתיופיה הביאה דווקא לעלייה חדה במספרים של מבקשי המקלט. לפי נציבות האו"ם לפליטים (UNHCR), מספרי מבקשי המקלט מאריתראה עלו מאז פי ארבע. בהתאם לכך, גם נציגי המל"ל בישראל טוענים שהמצב באריתראה עדיין לא יציב.

מעל הכל, על ממשלת ישראל ללמוד מהחיפזון שלה עצמה בעבר.

ב-2011 המדינה החדשה בדרום סודאן הפכה לעצמאית, עם התקווה להביא את מלחמת האזרחים הארוכה בתולדות אפריקה לסיום. שנה אחת בלבד לאחר מכן, ממשלת ישראל גירשה כמעט 1,500 פליטים דרום סודאנים למדינה החדשה. היא הזדרזה לעשות כך, תוך שבירת קהילות קטנות וחזקות בערד ובמקומות אחרים, הריסת משפחות ותוך התעלמות מדו"חות של האו"ם וארגוני זכויות האדם ועדויות קשות מצד דרום סודאנים שכבר שבו למדינה.

18 חודשים בלבד לאחר מכן, סגן הנשיא ריק מהאהר הואשם בניסיון הפיכה על ידי הנשיא סלבה קיר. מהאהר נמלט להצטרף לכוחות אופוזיציה מזוינים, תוך האשמת קיר בניצול לרעה של סמכויתיו בדמוקרטיה החדשה. מלחמת אזרחים איומה פרצה.

חיילים בצבא סודן הדרומית (צילום: AP)

מאז, ארה״ב, בריטניה ונורווגיה – ה"טרויקה" שתמכה בעצמאות דרום סודן ב-2011 – ממהרת לפרסם הודעות על "דאגה מהמצב" בכל פעם שקבוצות אתניות ובעלי אינטרסים שונים מתנגשות במאבק על משאבים וכוח פוליטי.

שחקנים בינלאומיים ואזוריים לוחצים על הצדדים לקבל על עצמם הסכמים להפסקת אש, שמתפוגגים לאחר זמן קצר. הסכם השלום שנחתם ב-2015 פיצל את האופוזיציה והוביל לעליה בשפיכות הדמים. הסכם לחלוקת סמכויות מחודשת נחתם באוגוסט האחרון ולא הביא ליציבות. הפסקת האש האחרונה נחתמה ב-12 בספטמבר. היא החזיקה שבוע אחד בלבד.

שישה מליון בני אדם בלב המדינה בסכנת רעב. ארבעה מליון איבדו את בתיהם, כשרובם זכו למקלט בסודאן מצפון או באוגנדה מדרום. גם מקרב 14,000 נציגי האו"ם במדינה היו אבדות קשות. כמעט 20,000 "ילדים-חיילים" גויסו למלחמה, ונשים נאנסות בשיעורים גבוהים. 383,000 בני אדם נהרגו במלחמה, 50% מהם כתוצאה מאלימות ישירה והאחרים עקב תוצאות המלחמה: רעב, מחלות וגורמים אחרים. כך לפי הדו"ח המקיף ביותר, במימון מחלקת המדינה האמריקאית, שפורסם בשבוע שעבר.

רעב בדרום סודן, אוקטובר 2016 (Kate Holt/UNICEF via AP).

ללא סוף למלחמה באופק, המספרים האחרונים צריכים לכל הפחות לתת קול ומקום בהיסטוריה לכל מי שאיבד את חייו ולכל מי שסבל בשנים האחרונות. קולות אלו צריכים לרדוף את שנתם של מי שתכנן את המלחמה ושל מי שחיבל במאמצים לשלום.

על הקולות האלו להדהד בחדרי הישיבות של אינספור ארגוני סיוע שכשלו בתפקידם למנוע משבר הומניטרי במדינה. עליהם לזעזע את קירות מועצת הביטחון האימפוטנטית של האו"ם ושל כל הממשלות שמספקות נשק לצדדים הנלחמים בסכסוך.

הקולות האלו חייבים גם להישמע בישראל. כמעט 5% מאוכלוסיית דרום סודאן אבדה במלחמת האזרחים מאז 2013. לפי ד"ר רמי גודוביץ׳, מנהל שותף בפרויקט "Come True" שמספק חינוך וביטחון לילדים דרום סודאנים בבתי ספר באוגנדה אחרי שגורשו מישראל – יש שיעור זהה של הרוגים במלחמה מקרב המגורשים מישראל.

יש 383,000 לקחים טרגיים שצריך ללמוד מהמלחמה הזאת. כל מי שנחפז לגרש כעת אריתראים בחזרה למדינתם על-בסיס כמה דיווחים ראשוניים – חייב להפנים זאת.


טל הריס הוא פעיל לזכויות אדם וסטודנט לתואר שלישי בתחום ההגירה