המשרד להגנת הסביבה פרסם אתמול (שלישי) את נתוני 2017 של מרשם הפליטות לסביבה (מפל"ס) ובו דיווח על המשך מגמת הפחתת זיהום האוויר, הים והקרקע.

המפעל הפולט זיהום בהיקף הגבוה ביותר הוא בז"ן, שבשנתיים האחרונות פלט עשרות טונות של חומרים במאות דליפות נקודתיות. נתוני הפליטות של אסדת "תמר", הבולטים לרעה, הוסרו מחלק מנתוני המשרד, תוך שהמשרד מבטיח שפליטות אלו אינן מגיעות לחוף והן יופחתו בעתיד הקרוב בשיעור של 98%. גם השבתת "חיפה כימיקלים" צפון תרמה להפחתת הזיהום.

אסדת הגז מעל מאגר תמר (צילום: משה שי / פלאש 90).

מגמה נמשכת של הפחתת זיהום

לפי הודעת המשרד להגנת הסביבה, הרי שבשנת 2017 נמשכה מגמת הפחתת הזיהום התעשייתי ברוב המדדים. השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, מסר כי "מנתוני המפל"ס ניתן לראות בבירור כי הפסקנו כמעט לחלוטין את הזרמת המזהמים לים, הגדלנו משמעותית את שיעור מחזור הפסולת, ושיפרנו את איכות האוויר על-ידי הקטנת זיהום אוויר ממקורות שונים. נמשיך לקדם את הפחתת הזיהום על-ידי מהפכת הרכב הנקי, יישום תכנית הפעולה למניעת שריפות בשטחים פתוחים, ויישום אסטרטגיית הפסולת. הבנת נתוני המפל"ס מאפשרת למשרד לקבוע מדיניות ולעדכנה על בסיס המידע הנאסף והמנותח". ממנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר נמסר: "אנחנו רואים במפל"ס כלי מרכזי עבור הציבור והארגונים הסביבתיים ועבורנו, לקבלת תמונה מפורטת על הזיהום בסביבה. אנחנו מברכים על המשך השיפור בפליטות לאוויר, בהזרמות לים במחזור הפסולת וממשיכים לפעול בנחישות נגד כל מי שיזהם".

מבחינת פסולת, הדו"ח מראה עלייה של 3% באחוז מחזור פסולת עירונית מעורבת מתחנות מעבר (מ-23% ל-26%) ועלייה של 41% בכמות פסולת בניין מטופלת (מ-2.6 מיליון טון ל-3.7 מיליון טון). בכל הנוגע להזרמת פסולת לים, הפחתה של 96% בכמות פחמן אורגני כללי המוזרם לים, בעקבות הפסקת הזרמת בוצת השפד"ן בפברואר 2017.

זאב אלקין, השר להגנת הסביבה. צילום ארכיון: יונתן זינדל פלאש 90

מגמה מעורבת במצב הפליטות לאוויר

המשרד מדווח כי פליטת חומרים החשודים או מוכרים כמסרטנים המדווחים למפל"ס עלתה ב-1% בשנת 2017 ופחתה ב-44% במצטבר משנת 2012. העלייה ב-2017 נובעת בעיקר מעלייה בפליטות מפעלי אספלט (עלייה בייצור) ומטמנות פסולת מעורבת (תוספת הטמנה שנתית). בנוסף, בשנת 2016 בוצע עדכון הנחיות חישוב עבור מט"שים (מתקני טיפול בשפכים) שיושם גם במהלך 2017. דיווחי אסדת הגז תמר של נובל אנרג'י מוצגים בנפרד מאחר והיא נמצאת במרחב הימי, מרוחקת כ-22 ק"מ מחופי ישראל, והשפעתה על הציבור ביבשה היא זניחה.

יודגש, כי בהתאם לדרישות חוק אוויר נקי ליישום מדיניות ה-BAT, המשרד דרש מנובל אנרג'י להפחית אף את הפליטות הללו, והתקנת אמצעי ההפחתה תושלם ברבעון הראשון של 2019 ותוביל להפחתת הפליטה מאסדת תמר ב-98%. יצוין כי באסדת "לוויתן" לא צפויות פליטות אלו, מאחר ותהליך הטיפול בגז הטבעי יהיה במערכת סגורה, הכוללת איסוף הגז הנפלט ממערכות שונות וניצולו כדלק למתקני האנרגיה באסדה.

במפעלים הנדרשים בהיתרי פליטה לאוויר חלה הפחתה של 5% בפליטת חומרים החשודים או מוכרים כמסרטנים בשנת 2017. פליטת חומרים אורגניים נדיפים ללא מתאן (NMVOC) למפל"ס פחתה ב-15% בשנת 2017 ופחתה ב-8% במצטבר משנת 2012. נתון זה אינו כולל את דיווחי אסדות הגז של נובל אנרג'י.

תוצאות מעורבות במפרץ חיפה

לפי הודעת המשרד, במפרץ חיפה התרחשה הפחתה משמעותית בפליטות בשנת 2017 הכוללת הפחתה של 29% בפליטת חומרים אורגניים נדיפים, ושל 61% במצטבר מאז 2012. כמו-כן התרחשה בשנת 2017 הפחתה של 7% בפליטת חומרים החשודים או מוכרים כמסרטנים ו-66% במצטבר מאז 2012. הפחתות אלו הושגו בעיקר בעקבות יישום דרישות המשרד להפחתת פליטות בתעשייה (כרמל אולפינים וגדיב) והפחתת חומרים אורגניים נדיפים הושגה בשנה האחרונה גם בשל סגירת מפעל חיפה כימיקלים.

במפעל בתי זיקוק (בז"ן) חלה עלייה של כ-21% (46 טון) בפליטת NMVOC ועלייה של 18% בפליטות חומרים החשודים או מוכרים כמסרטנים. עלייה זו נובעת מפליטות מרכיבים וציוד. בעוד שבשנת 2016 זוהו וטופלו 542 דליפות מהן נפלטו כ-18 טון במשך השנה, הרי שבשנת 2017 זוהו וטופלו 843 דליפות מהן נפלטו כ-59 טון במשך השנה. בנוסף לכך, בשנת 2017 עיקר פעולות הזיהוי והטיפול בדליפות בוצעו במחצית השנייה של השנה, ולפיכך משך הדליפה היה ארוך יותר. בשנת 2017 חלה הפחתה של 46% בכמות המזהמים המוזרמים בקולחי מפעלים לנחלים. זאת, בעיקר לאור הפסקת הזרמת קולחי מפעל חיפה כימיקלים לקישון עם סגירתו.

בז"ן ליד הקישון (צילום: ארז רביב)

המקרה המעניין של חיפה כימיקלים

חלק מהפחתת הפליטות לאוויר ולנחלים נובע מהשבתת מפעל "חיפה כימיקלים בצפון". אמנם, מאמצי המשרד להגנת הסביבה לסגירת מיכל האמוניה תרמו להשבתה הזו, אך ממשרד להגנת הסביבה מצופה לפעול להגברת האכיפה והפיקוח על מפעלים פעילים. שיפור סטטיסטי בשל השבתת מפעל הוא שיפור אמיתי, אך הוא לא משקף מאמצים של המשרד או של החברה להפחית זיהום, אלא כישלון במציאת פתרון בטיחותי ליבוא אמוניה למפעל זה. בשנים בהן פעל, הצליח המפעל להפחית באופן משמעותי את מרבית פליטותיו, למעט פליטת זרחן לקישון, שנותרה גבוהה – כל זו בראיה יחסית. בראיה מכלילה יותר, השבתת המפעל אכן גורמת לשיפור סטטיסטי לא זניח. בשילוב עם הקושי להפחית פליטות במפעלים ישנים כמו בז"ן – הרי שהנתונים מצביעים על צורך בדיון אסטרטגי ברמה הלאומית על היקפן ומיקומן של התעשיות כימיות ופטרוכימיות בישראל, דיון שעד כה לא התקיים באופן רציני. כדי למנוע השפעה שלילית על בריאות הציבור, מפעלים אלו צריכים לעבור תהליכי התחדשות, סגירה, או הרחקה מריכוזי אוכלוסייה – פעולה קשה לביצוע במדינה קטנה כמו ישראל.

תגובת מרכז מחקר סביבתי חיפה:

״מפל"ס 2017 מלא סתירות פנימיות ומעיד על התנהלות בעייתית של הרגולטור בישראל. אנחנו חושבים שהגיע הזמן לבדק בית יסודי במסדרונות הגנת הסביבה כדי לוודא שהאינטרס העומד מול עיני המשרד הוא האינטרס הציבורי עליו הוא אמון ולא קשרי ההון שלטון, לכאורה, בממשלת ישראל אליה הם כפופים.

בדוח קיימות מספר סתירות בין כותרות המעידות על ירידה בזיהום סביבה לבין נתונים המוכיחים את ההפך. אך תמוה איך בעוד שנמדדות עשרות חריגות בחומרים מסרטנים (בנזן) בתחנות בחיפה עם מגמת עלייה משמעותית בריכוזי בנזן במרחב המפרץ – הכותרת של המשרד להגנת הסביבה מתארת הפחתת 29% בחומרים אלה.

יש במסמך המפלס של הגנ"ס נסיון אומלל להכשיר את אסדת לוויתן ואסדות הטיפול במתווה של 9 ק"מ מהחוף והכנסת הקונדנסטים לזיקוק בחיפה תוך התעלמות במחי יד ממחקרים של מומחים כדוגמת מחקרו של פרופ' ברודאי, שקבע כי אסדת טיפול בקרבת החוף תעלה את זיהום האוויר בחומרים מסרטנים בקו החוף. אנו מרגישים פה את ידם של בעלי ההון בתוך מסמך שאמור להיות מקצועי ואובייקטיבי ומרימים גבה על כך.

תגובת עמותת צלול:

צלול מברכת על השינויים החיובים, אך מצרה על כך שהמשרד להגנת הסביבה בוחר לחגוג הישגים, תוך התעלמות מהתמונה הגדולה.

הים והנחלים היו ונותרו קורבנות לזיהום ישיר של מפעלים, ביוב ומי נגר מזוהמים. לצערנו, המשרד סופר רק הזרמות לים בהיתר ומתעלם ממאות מקרי גלישת מזהמים למקורות המים והנחלים, המובילים באופן ישיר לעלייה בכמויות החנקן, הזרחן ומתכות מזהמות אחרות במים.

אנו רואים בחומרה את ההתעלמות וההפרדה של זיהום אסדת תמר מסך הדו"ח, בהינתן ש"תמר" מזהמת יותר מסך כל המפעלים במפרץ חיפה יחדיו ופגיעתה חמורה בסביבה, גם אם רחוקה מהחוף.

בנוסף, 'נעדרים' הנתונים על רמות הזיהום לאורך תקופות ארוכות בשנה. במקביל, מאכזב שהמשרד להגנ"ס חוטא לתפקידו ומאמץ את הרטוריקה השקרית של משרד האנרגיה וחברות הגז, על פיה אסדת הגז לוויתן תהיה סגורה ו"ירוקה", למרות שאין דוגמא לאסדה מעין זאת בעולם, ומבלי שנכתב תקן לאסדות הקרובות לחוף. צלול קוראת לשר אלקין לשים את שמירת הסביבה ובריאות אזרחי ישראל בראש סדר העדיפויות ולדרוש מהממשלה קידום תכנון אחראי בישראל, בתחומי התעשייה, תחבורה, בינוי ואנרגיה, בים וביבשה.

תגובת בז"ן:

קבוצת בזן פועלת בהתאם לנהלים המחמירים ביותר של המשרד להגנת הסביבה, לזיהוי וטיפול במקורות דליפה לא מוקדיים ממתקניה. בזן מבצעת מדי שנה כ-500,000 בדיקות לזיהוי מקורות דליפה לא מוקדיים אפשריים. הדליפות שהתגלו וטופלו בשנת 2017 מהוות כ-0.19% מסך הבדיקות השנתיות. מגמת שיפור איכות האוויר בחיפה, כפי שגם עולה מהדוח, מעודדת ובזן תמשיך לפעול למען שיפור איכות האוויר באזור.

תגובת המשרד להגנת הסביבה:

העליה בפליטות של בז"ן אינה מהווה הפרה של היתר הפליטה, אך כמובן שהוצא צו 45 ונמשכת פעילות מעקב ואכיפה במידת הצורך.

במשרד מדווחים על מספר הליכים אכיפה נגד קבוצת בז"ן ובהם עיצומים כספיים והגשת כתב אישום בגין הדליקה במיכל 205 בחיפה בסוף 2016. במשטרה הירוקה הוקם צוות חקירה מיוחד לחקירת חשדות לחריגות בערכי פליטה של מפעלי קבוצת בז"ן בין השנים 2012-2016 (צווים אישיים והיתרי פליטה) ולהפרת נוהל גילוי דליפות ותיקונן (LDAR).

חקירה נוספת פתוחה קיימת בנושא תקלות במפעל כרמל אולפינים מקבוצת בז"ן, וכן עיצום כספי של 2 מיליון שקל בשל הפעלת מצלמות ניתור באופן בלתי תקין.

יש לציין כי היקף הקנסות המוטלים אינו משמעותי ביחס למחזור הפעילות העסקי של קבוצת בז"ן, אך הטלת אחריות פלילית על מנהלי הקבוצה עשויה להרתיע.