לראשונה מאז סוף שנות ה-80, הסכם קיבוצי נחתם אתמול (שלישי) בהארץ-דה מרקר מקבוצת שוקן. ההסכם נחתם על ידי ארגון העיתונאים וועד העיתונאיות מול הנהלת העיתון. בין השאר כולל ההסכם, שנחתם לאחר שש שנים של משא ומתן, קרנות השתלמות, שכר מינימום מוגדל לכל תפקיד בחברה, מנגנון הגנה מפני פיטורין ובונוסים במידה והעיתון יציג רווחיות.

"עקרונית אני מתנגד ליחסי עבודה קיבוציים, וגם לא בטוח שזה נותן ערך לעובדות ולעובדים בהארץ, לעומת מצב ללא הסכם קיבוצי, אבל החקיקה כפי שהתפתחה בשנים האחרונות דוחפת לכיוון הזה ולכן שיתפנו פעולה עם רצון העיתונאיות והעיתונאים שיהיה הסכם כזה במערכת" מסר מו"ל הארץ עמוס שוקן, מי שהוביל בעבר את המאבק לפירוק העבודה המאורגנת בעיתונות, בהודעה המשותפת מטעם הצדדים. "אני כן חושב שתקופת הדיונים על ההסכם שנמשכה מספר שנים יצרה דיאלוג חיובי בין הנהלת העיתון ונציגי העיתונאיות והעיתונאים יותר ממה שהיה לפני התחלת המו"מ", הוסיף, וציין כי כתוצאה מכך יוזמנו נציגי העיתונאים להשתתף בישיבות הדירקטריון, כהיבט נוסף של שיתוף הפעולה.

יו"ר ארגון העיתונאים יאיר טרצ'יצקי, ציין כי בעבר, לפני 11 שנים, נטל אף הוא חלק בהקמת ועד עובדים בהארץ במסגרת אגודת העיתונאים, ניסיון שלא צלח בשעתו להביא לחתימת הסכם קיבוצי. "זה לקח הרבה זמן ודרש הרבה הבשלה מכל המעורבים, אבל בסופו של דבר הגענו להסכם קיבוצי טוב שמשפר את תנאי ההעסקה של העיתונאים וגם מתאים לצרכים של החברה בתוך ענף שחווה טלטלות ושינויים" אמר.

"לאחר כ-6 שנים של משא ומתן, ו-30 שנה ללא הסכם קיבוצי בהארץ, אני גאה ונרגשת ממעמד החתימה על הסכם קיבוצי היסטורי שיתרום להגנה ולביטחון התעסוקתי של העובדות והעובדים במערכת" אמרה יו"ר ועד העיתונאיות, יעל קציר. "ברצוני להודות לשותפיי לדרך לאורך השנים: חברי הוועד, העובדות והעובדים, ארגון העיתונים, משרד לגאיה תקשורת ומשרד עו״ד בשה-זבידה-סבוראי". בארגון ובוועד הדגישו כי לראשונה ובאופן תקדימי נוסח ההסכם במלואו בלשון נקבה, על אף שהוא תקף לשני המינים.

ההסכם כולל פתיחת קרנות השתלמות לעיתונאיות ולעיתונאים שלהן ותק של חמש שנים ומעלה, להן תפריש החברה 2.5% מן השכר. לבעלות ובעלי וותק של למעלה מאחת עשרה שנים, שיעור ההפרשות לקרן ההשתלמות יעמוד על 5%.

ההסכם קובע שכר מינימלי לכל תפקיד בחברה באופן שימנע ירידת שכר, ושלא יפחת משכר המינימום במשק בתוספת חמישה אחוזים. החל מוותק של שנתיים, תינתן העלאת שכר והעלאה נוספת תינתן החל מוותק של חמש שנים.

עובדים שיוזנקו באופן פתאומי לעבודה, יקבלו שכר עבור ארבע שעות עבודה, גם אם לא נדרשו לעבוד אותם בפועל. עובדת שעבדה למעלה מארבע שעות, תתוגמל על שמונה שעות עבודה.

ככל שהחברה תציג רווחים, יקבלו עובדות שלהן ותק של שנתיים ומעלה בונוס בשיעור כולל של 2% מהרווחים.

כל עובדת ועובד יקבלו יום חופשה נוסף מעבר למה שמחייב החוק. כתבים יקבלו  שני ימי חופשה נוספים מעבר למה שמחייב החוק, כפיצוי על עבודה בשבתות.  מעבר לכך ינתנו גם ימי חופשה לרגל אירועים משפחתיים כגון נישואים ולידה.

בחלק הארגוני משפר ההסכם את ביטחונם התעסוקתי של העובדות והעובדים. בעלי ותק של שנתיים ומעלה שההנהלה תשקול את סיום העסקתה בגלל סיבות של אי התאמה יזכו לתקופת השתפרות שבמסגרתה תנתן להם הזדמנות לשפר את ביצועיהם, ורק לאחריה במידה ולא חל שיפור יזומנו לשימוע. לבעלי ובעלות ותק של שנתיים עד ארבע שנים, תינתן תקופת השתפרות של חודש. לבעלי ובעלות ותק של ארבע שנים עד עשר שנים – תינתן תקופת השתפרות של חודשיים. מעשר שנים ומעלה – תקופת השתפרות של שלושה חודשים.

ההנהלה תעדכן את העובדות והוועד על משרות שמתפנות ותיתן לעובדות עדיפות באיוש משרות מתפנות.

ההסכם מחזק גם את מעמדם המקצועי של העובדות והעובדים, כשהוא מאמץ באופן רשמי את תקנון האתיקה של מועצת העיתונות כנספח. לצד זאת נקבע כי מערכת העיתון תהא מחויבת לשאת בהוצאות משפטיות של עיתונאים שסיימו כבר את העסקתם.

לצד זאת מסדיר ההסכם כמה נוהגים שהיו קיימים כבר בעבר בעיתון כגון תשלום ימי מחלה מהיום הראשון ואספקת מלוא הציוד הדרוש לעובדים לביצוע עבודתם. גובה השי לחג בעיתון יעמוד על 300 ש"ח לפחות ויינתן פעמיים בשנה.

סגירת מעגל

בראשית שנות ה-80 היה עמוס שוקן הראשון בענף העיתונות שהחל להעסיק עובדים בחוזים אישיים, תחילה עם הקמת חברת המקומונים של קבוצת הארץ, ובהמשך עם הקמת העיתון היומי 'חדשות' – תוך שהוא מנהל מאבקים קשים מול ועדי העובדים בהארץ, אשר פעלו בניסיון למנוע את יציאת העיתון החדש. עד אז היו עובדי ענף התקשורת מאוגדים ברובם ומועסקים תחת הסכמים קיבוציים – עיתונאים, אנשי מנהלה, ועובדי הדפוס אשר היו מאוגדים בארגון ארצי.

בשנת 1983 פעל שוקן לשינוי מודל ההעסקה בעיתון הארץ הוותיק עצמו, למודל של חוזים אישיים וביטול ההסכמים הקיבוציים – לאחר עשרות שנים של עבודה מאורגנת. ועדי העובדים ביקשו לנקוט שביתה, וטענו כי המהלך מנוגד להסכמים ולהסדרים הקיבוציים בעיתון – אולם הנושא נתברר בבג"צ אשר קבע בשנת 1989 כי ההסכמים הקיבוציים בהארץ מאפשרים חתימת חוזים אישיים מחד – ואוסרים נקיטת שביתה כנגדם מאידך, בשל סעיף "שקט תעשייתי". שבירת העבודה המאורגנת בעיתון הארץ ובקבוצת שוקן בישרה מגמה שפשטה תוך שנים מעטות עד שהקיפה את מרבית גופי התקשורת בישראל – ונמשכה עד להקמת ארגון העיתונאים בהסתדרות בינואר 2012, המקיף כיום כ-25 גופי תקשורת ובמסגרתו התאגדו מחדש גם עובדי קבוצת שוקן.