דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שישי י"ט באדר ב' תשפ"ד 29.03.24
23.2°תל אביב
  • 21.8°ירושלים
  • 23.2°תל אביב
  • 21.6°חיפה
  • 22.7°אשדוד
  • 26.0°באר שבע
  • 32.8°אילת
  • 30.0°טבריה
  • 23.1°צפת
  • 24.7°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
קולנוע

הנצחה / אקטואלי ומעורר השראה גם היום: מחוות פרידה יוצאת דופן מהבמאי אברהם הפנר

אברהם הפנר ז"ל (צילום: איתי נאמן באדיבות סרטי יונייטד קינג)
אברהם הפנר ז"ל (צילום: איתי נאמן באדיבות סרטי יונייטד קינג)

הפנר, חלוץ ופורץ דרך בקולנוע הישראלי, הלך לעולמו לפני ארבע שנים אחרי עשרות שנות יצירה | בפרוייקט לזכרו מוצגים שישה סרטים קצרים המתכתבים עם סרטו "לאט יותר", בו מסופרת המציאות דרך מחשבותיהן של הדמויות

יצחק רובין
יצחק רובין
מבקר קולנוע
צרו קשר עם המערכת:

מחווה יפה ויוצאת דופן, נערכת לבמאי, הסופר ומורה הקולנוע הדגול, אברהם הפנר, שהלך לעולמו לפני ארבע שנים. ביזמת רנן שור, מנהלו של בית הספר לקולנוע "סם שפיגל", יצרו שישה קולנוענים מוערכים מבוגרי בית הספר, תלמידיו של הפנר מ"סם שפיגל", סרטים קצרים, בהשראת סרטו הקצר של הפנר "לאט יותר", שנוצר לפני חמישים שנה וזכה בפרס הגדול לסרטים קצרים בפסטיבל וונציה. הסרט "לאט יותר" היה מורה דרך לתלמידי קולנוע שיצרו בהשראתו סרטים.

ששת הסרטים מוקרנים לקהל הרחב בסינמטקים ברחבי הארץ בימים אלה ושווים צפייה.

המחווה היפה היא הומאז' למורה הנערץ עליהם שמתכתב עם היצירה המופתית בסגנון הקולנועי בו נעשה סרטו של הפנר בהשראת זרם התודעה הספרותי שפרח באותם ימים, שנות השישים של המאה הקודמת. הסרט "לאט יותר" הופק על-פי סיפורה של הסופרת סימון דה בובואר, מתאר בתמונות יום שיגרתי בחיי זוג מבוגר, בו האישה מתארת בקולה את מחשבותיה לגבי יחסיהם של השניים בנקודה זו של חרדות מפני ההזדקנות. אין דיאלוגים. רק מחשבות. לכן נקראת המחווה של סרטי הקולנוענים VOICE OVER, מושג קולנועי שמשמעותו, ההרהור בקול של מחשבות גיבור הסרט המספר סיפור על רקע תמונות, מעין קריין.

ב"לאט יותר" הנפלא, הרהורים עגומים, לקראת זקנה וחידלון, הנעים בין אופטימיות לפסימיות, ייאוש לצד תקוות. יש בסרט השפעה של זרם האבסורד שרואה את מהות האדם כאבסורד אחד גדול: בשביל מה אנחנו חיים? בשביל מה אנחנו מתים? מדוע אנחנו חולים? מדוע אנשים עניים? בשל מה אנשים שואפים להיות נשיאים, מהנדסים או עורכי דין? בדומה לגישה של קהלת מספר התנ"ך שלנו.

מתוך הסרט "לאט יותר", המוצג מחדש כחלק מפרוייקט Voice Over (צילום: אדם גרינברג באדיבות סרטי יונייטד קינג)
מתוך הסרט "לאט יותר", המוצג מחדש כחלק מפרוייקט Voice Over (צילום: אדם גרינברג באדיבות סרטי יונייטד קינג)

בצילום מדויק מאוד בשחור לבן, בימוי יוצא מהכלל ומשחק נהדר מחזיר סרטו של הפנר לבמה את השחקנים הנפלאים אברהם בן יוסף ופאני לוביץ'. כל מי שצופה בסרט חש שהסרט רלוונטי להיום בדיוק כמו לפני חמישים שנה. זו גדולתו של יוצר שיצירתו הופכת לקלאסיקה. הפנר, כמו רבים לפניו בתקופה זו, נסע ללמוד ולחיות בעיר האורות והושפע מהתרבות הצרפתית. הוא למד באוניברסיטת "סורבון" בפריז והתכתב עם ה"גל החדש" של הקולנוע הצרפתי. המפליא הוא, שהצופה מתקשה להאמין שהפנר היה בן שלושים ושלוש בלבד כאשר יצר סרט בוגר ומעמיק כל כך על מהות הזיקנה. מזכיר את אורסון וולס שבגיל עשרים וחמש בלבד יצר סרט שמתאר את המהות האנושית, הלא הוא "האזרח קיין".

אבל הפנר הוא בעיקר יוצר של סרט מהפכני הרבה יותר, סרט שהופק ב-1972 הנוגע להוויה הישראלית, והפך לקלאסיקה הרלוונטית מאוד לימינו אנו: "לאן נעלם דניאל וקס", ימי האופוריה של טרום מלחמת יום כיפור, מדינה המשתגעת מכוחה האינסופי המתגלה במערומיה במלחמה, מדינה טווה אגדות הרואיות סביב ה"צבר" האלמותי יליד הארץ הכול יכול, דמות ומודל להערצת העולם כולו מאז מלחמת ששת הימים. והנה סרט זה כאילו ניבא את התרסקות ה"צבריות" אך חודשים לפני המלחמה.

"לאן נעלם דניאל וקס" מספר על מסע חיפושים של אנשים בוגרים, שלמדו באותה כיתה, אחר תלמיד בשם דניאל וקס. מלך הכיתה, הדמות המושלמת שניבאו לה עתיד מזהיר ובסופו של המסע מתגלה אותו דניאל וקס הצבר האולטימטיבי במלוא עליבותו, כישלונו וסתמיותו.

הסרט שימש דור שלם של צעירים שאם לא הזדעזעו דיים מהצגת התיאטרון המושחזת "מלכת האמבטיה" של חנוך לוין, הרי שלאחר מלחמת יום כיפור כשחזרו הגנרלים עם זנב בין הרגליים וקצינים וחיילים נחתו אל המציאות בתחושה של תבוסה, שימש "לאן דניאל וקס" כקול רועם מהדהד בעצמה שקטה של דור שלם. זה היה המסר של הפנר שקלע בכל הרמות החברתיות: אנחנו הישראלים שבונים מיתוסים סביב בני אנוש, סביב גנרלים צברים שתוארו בעיתונות המגויסת כגאוני הדור ותקוות המדינה, והנה אנחנו מתגלים במערומינו, ועוברים מטמורפוזה בחזרתנו להיות בני אנוש. והרי בן האדם, מעצם הווייתו מתגמד מול הבריאה ותעתועי החיים. אין הוא יכול לבנות את מגדלי בבל מבלי ליפול. ובזה גדולתו של הפנר, תיאור המציאות שמתגלה כאשר האופוריה נעלמת.

הפנר, ילד טוב מבית הספר הריאלי האליטיסטי בחיפה, עשה מסלול של מיטב בחורינו בלהקת הנח"ל יחד עם אורי זוהר. ואולם כמו אורי זוהר, בסרטיו האחרונים הוא עבר מהפך. אם אורי זוהר פנה לדת כתשובה לאכזבותיו, הפנר חזר בסרטיו לתרבות היידיש מקור מחצבתו, שפה שרבים מהצברים הפולנים בני דורו התביישו בה, לא מעט בגלל יחס "נוטרי השפה העברית". ממשלת ישראל חוקקה ב-1952 חוק האוסר הצגות מקור ביידיש. "שפת הז'ארגון" כינו אותה בארץ בזלזול. והנה משום מקום הגיח הפנר עם "אהבתה האחרונה של לורה אדלר", סרט יפה על התיאטרון היידי שממשיך בגסיסתו כאן לאחר השואה. הדמות הראשית רוצה למות על הבמה במונולוג יידי ומצליחה בזה. גם כאן היה זה סרט נבואי, התרבות העברית השלימה עם תרבות היידיש ושנים מעטות לאחר הסרט הוקם התיאטרון הרפרטוארי היידי בתקצוב המדינה.

בניגוד ליכולותיו הקולנועיות, הפנר שכתב אינסוף תסריטים, לא זכה למנת חסד ולתקציבי קרנות להפקות והסרט האחרון שלו נעשה ב-1990, כאשר הוא לא מפסיק לקוות ליצור גם בעת מחלתו הקשה בערוב ימיו. זו טרגדיה של קולנוענים רבים. הם רוצים לעבוד עד נשימתם האחרונה, אבל קולנוע היא אומנות המצריכה תקציבים גדולים מאוד. אין די בלפטופ או בד עם מכחול וצבעים. ובינתיים הוא כתב ספרים על קולנוע, הופיע בסרטים, עשה סדרת טלוויזיה לילדים. העיקר לעבוד.

מתוך הסרט "לאט יותר", המוצג מחדש כחלק מפרוייקט Voice Over (צילום: אדם גרינברג באדיבות סרטי יונייטד קינג)
מתוך הסרט "לאט יותר", המוצג מחדש כחלק מפרוייקט Voice Over (צילום: אדם גרינברג באדיבות סרטי יונייטד קינג)

עיקר גדולתו כמורה לקולנוע, שעמד בפני תלמידיו בצניעות גדולה. בלי פוזה. הסטודנטים שלו זכרו אותו לטובה כמי שעודד אותם ליצור. הייתה בו הבנה עמוקה שיצירת סרט היא דבר קשה מאוד. אתה יכול לבוא עם תסריט שנדמה כמושלם אולם לאחר הצילומים הוא מתברר כפלופ גדול. בשיעורים שלו היה מספר סיפורים, היה בו משהו שניסה לשחרר את הקולנוע מהכבדוּת והחשיבות העצמית לטובת משהו חופשי יותר וניסיוני. יותר מנטור ממרצה. יותר השראה ופחות דידקטיות.

בניגוד למורים רבים שנדמה היה להם שהם המציאו את נוסחת הסרט המושלם, הוא נתן זמן למחשבה, גם לעצמו כמורה בטרם יאמר את דברו וביקורתו לסרט של סטודנט. המוטו שלו לתלמידיו היה: "תעשו, תיצרו, יגיע גם הסרט הבא". לדוגמא, לא היה מפגש אחד שלי עם הבמאי והמפיק ניר טויב בו הוא לא ציטט את המרצה הנערץ עליו. "הפנר אמר כך… והפנר אמר כך".

הסרטים הקצרים שנעשו בפרוייקט Voice Over הם יפים ברובם. "העץ" בבימוי ניר ברגמן, "30 כדורי שינה" של איתן ענר, "ואתה שותק" של אורית פוקס רותם, "רעבעצן" של סיגלית ליפשיץ, "בצל כפות תמר" של מאיה קניג ו"הכל כישוף" של תום שובל.

אני נהניתי לראות את השחקן מכרם חורי, זוכה פרס ישראל, בזכות גילום תפקידו "עזרא ספרא ובניו", חוזר אלינו מלונדון שם הוא עובד, עם משחק יוצא מהכלל בסרט "30 כדורי שינה" של איתן ענר. הסרט מספר את הרהוריו של אדם הנכנס אל היער ומנסה להתאבד בעזרת בליעת כדורים. בין נטילת הכדורים לבין מותו, הוא עושה חשבון נפש כואב בסגנון המלט של שייקספיר עם אלוהים, עם עצמו ועם העולם הסובב אותו.

מתוך הסרט '30 כדורי שינה', חלק מפרוייקט "Voice over" (צילום: סער מזרחי באדיבות סרטי יונייטד קינג)
מתוך הסרט '30 כדורי שינה', חלק מפרוייקט "Voice over" (צילום: סער מזרחי באדיבות סרטי יונייטד קינג)

הסרט "רעבעצן" של סיגלית ליפשיץ מספר על גסיסתו של אדמו"ר ישיש, כאשר חסידיו קוראים ליד מיטתו פרקי תהילים להצלת חייו. בניגוד לקונבנציה בקהילות החסידיות על ניכוס מוחלט של אישיות האדמו"ר הקדוש על ידי הקהילה, נשמעים ברקע הרהוריה של הרעבצען (אשת האדמו"ר) מבטאים התייחסות רגשית-אישית לגבי אהבתם שלה ושל בעלה, כפירה מוחלטת במוסכמות החרדיות, שמגיעה לשיא אירוני לקראת סיום הסרט בסצנת מימוש אהבתם של האדמו"ר ו"הרעבעצן". הסרט מבוסס על חוויות מחלתו של אביה של הבמאית, ויחסה הרגשי של המשפחה אל האב החולה, חסר כושר הדיבור, המשוחח אתם דרך קצב פעימות לבו במוניטור שמבטא שינויים רגשיים.

"ואתה שותק" של אורית פוקס רותם, הוא דיוקן חומל, עצוב ומדויק בו מתארת הבמאית את זכרונותיה מאביה, בעל חנות מכולת ירושלמית. הסרט היפה הוא מעין שיחה מהורהרת של הבת עם האב, הספד לאביה בעודו חי, הספד לעולמם של בעלי החנויות הקמעוניות הנשחקים במלחמת הקיום בעידן הרשתות הגדולות. השחקן אברהם סלקטר מרשים בגילום דמותו מכמירת הלב של המכולתניק השכונתי.

ועדיין, הסרט הכי טוב מבין כל הסרטים הוא סרטו הקצר של הפנר עצמו.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!