הממשלה תדון היום (ראשון) בהצעת קליטה בישראל של 1,000 משארית יהודי אתיופיה מטעמי איחוד משפחות. מדובר במועמדים הממתינים לעליה לארץ לפחות מאז שנת 2010 בגונדר או באדיס אבבה, ולהם בני משפחה בישראל. כלל הנקלטים מיועדים לקבלת זכות תושבות ויחויבו בגיור מלא, מאחר והעולים שמוצאם ממשפחות יהודיות שהתנצרו אינם מוגדרים כיהודים מבחינה הלכתית. עלות הקליטה היא 187 מליוני ש"ח, אותם מתכוונת הממשלה לקצץ מתקציב 2019.
ב-2015 החליטה הממשלה על הבאתם של "אחרוני בני קהילות הממתינים באדיס אבבה ובגונדר". כעת מציעה הממשלה לאפשר כניסה לישראל מטעמי איחוד משפחות, להורים אשר להם ילדים בישראל, כולל האפשרות להביא עימם בני זוג וילדים נוספים, קטינים או בגירים שהם רווקים ללא ילדים. על פי ההצעה, המועמדים יזכו לזכויות מקבילות לזכויותיהם של עולים מאתיופיה. לזכויות אלו, ובעיקר למענקי הדיור, יש עלות כלכלית המוערכת בכ-187,000 ש"ח לאדם – 187 מליון ש"ח ל-1,000 איש.
עם זאת, נוסח ההחלטה מורה לשר הפנים לבחון כל בקשת כניסה לישראל בפני עצמה, בהתאם לעמידתה בקריטריונים של החלטות קודמות ושל הגשת בקשה מאחד מילדי המועמד הנמצא כחוק בישראל ולכן אין לדעת בוודאות ש-1,000 איש אכן יצליחו לעבור את הליך הקליטה, על כל תנאיו. אחד התנאים למשל, הוא הימצאות המועמדים ברשימות קודמות וכן 'המועמד עזב את כפרו וממתין לכניסה לישראל בקהילות הממתינים באדיס אבבה או בגונדר לא יאוחר מיום 1 בינואר 2010'.
עו"ד שלומית ברנע פארגו, היועצת המשפטת של משרד ראש הממשלה, חתומה על חוות הדעת המשפטית המצורפת להחלטה לפיה יש קושי משפטי כאשר המדינה קולטת מנימוקים הומניטריים מועמדים מאתיופיה ומעניקה להם זכויות שונות בישראל, אך לטענתה אין בכך קושי המגיע למדרגת 'הבחנה פסולה', בשל הקריטריונים המחמירים בהם נדרשים מועמדים לעמוד בכדי להיכלל בקבוצה הזכאית להטבות מקבילות לעולים מאתיופיה.
קיצוץ תקציבי אוטומטי
במקביל, מוצע לממשלה לקצץ את תקציב 2019 "בכדי לממן" את ההחלטה. בהקשר זה יש לציין כי אם ממשלת ישראל תוציא את 187 מיליון שקלים הנדרשים כדי לממן את ההחלטה, עדיין יישאר הגרעון ל-12 החודשים האחרונים נמוך בהרבה מהיעד.
"לצורך מימון החלטה זו", מציעה הממשלה "להנחות את שר האוצר… להעביר לשנת הכספים 2019 88.7% מסך העודפים המחויבים אשר יווצרו בשנת 2018 במקום 90%". עודפים מחויבים הוא מונח המתאר 'תקציב שלא בוצע אך מיועד לתוכנית מוגדרת שכבר אושרה', כלומר – קיצוץ בתכניות אחרות של הממשלה בשנת 2019. החלטה זו הולמת גישה של פיקוח מחמיר על הוצאות הממשלה, בהן שליטתה גבוהה יותר מאשר השליטה בהכנסות, אשר תלויות בגורמים רבים יותר ולא ודאיים. במקביל, אותה גישה גורמת גם להידוק החנק התקציבי, שכן הגדלת הוצאות הממשלה עשויה גם להתגלגל להגדלת הכנסותיה, בשיעור שתלוי בסוג ההוצאה – אך הגדלה זו איננה מחושבת, כאשר מבצעים קיצוצים תקציביים.
ב'מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה' ביקרו את ההחלטה ואמרו: זה ספר הלבן של נתניהו. הממשלה קבלה החלטה פה אחד לפני 3 שנים להעלות את כל שארית יהודי אתיופיה (מדובר היום בכ-8,000 איש). בלי שום הסבר, רה"מ פועל נגד החלטת הממשלה והחליט רק להעלות אלף איש.
"ההחלטה שוב מפרידה בין משפחות ורק מעלה הורים שיש להם ילדים רווקים מתחת לגיל 18. החלטה מרושעת שגורמת להורים לבחור בין הילדים בישראל לבין הילדים באתיופיה.
"במקום לפעול למיגור אפלייתם של יוצאי אתיופיה בישראל, נותנים לה גושפנקה ביורוקרטית עם הגבלת קצב העלייה והעברת המשפחות הקרועות בארץ מסכת ייסורים ביורקרטית".
