מצבן התחזוקתי של דירות רבות בדיור הציבורי הוא בכי רע. מרבית הדירות הן ותיקות, נבנו בשנות ה-50 וה-60 של המאה העשרים, ובאופן טבעי נפגעו במהלך השנים – בין אם בלאי טבעי, מפגעי מזג אוויר או מתחזוקה לקויה.

בבדיקה שערך מבקר המדינה ב-35 דירות נמצאו, בין היתר, ליקויי תחזוקה ובנייה ב-30 דירות, מפגעים שעלולים לסכן חיי אדם כגון רטיבות קשה ומעקות ומדרגות לא בטיחותיים ב-10 דירות, ומפגעים שיש לטפל בהם בדחיפות כדי שלא יוחרפו עד כדי סכנה לחיי אדם ב-10 דירות נוספות. במסגרת הדוח נבדק גם אופן טיפול חברות האכלוס בליקויים השונים, ונמצא שכמה מהן כלל לא טיפלו בחלק מהליקויים שהובאו לידיעתן או שהליקויים טופלו באופן חלקי בלבד ובפרק זמן ארוך מהקבוע בחוק.

ואכן, עמותת ידיד נתקלת במקרים רבים שבהם בקשות לתיקונים מתעכבות, לא נענות כלל או שמשך ביצוע התיקונים בהם אורך זמן לא סביר. משכך, מצבן התחזוקתי של דירות רבות ירוד מאוד, ופעמים רבות מדובר בליקויים מסכני חיים ובדירות שאינן ראויות למגורי אדם.

לאחרונה, העמותה אף הגישה הצעת חוק שמבקשת לתקן את החוק הנוכחי ולעגן את זכויות הדייר בדיור הציבורי לקבל שירות מקצועי ובזמן סביר. בהקשר זה הצעת החוק מתייחסת לשני נושאים עיקריים: מועדים להשלמת תיקונים תוך הבחנה בין תיקונים רגילים לדחופים וגביית קנסות אי-תיקון ליקויים.

חשוב לדעת. חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי מתייחס לכל חברות הדיור הציבורי הפועלות בישראל ובמיוחד עמידר, עמיגור, חלמיש, שיקמונה וחל"ד (חברת פרזות הירושלמית נסגרה לאחרונה ופעילותה הועברה לאחריות חברת עמידר).

אז מה קובע החוק?

חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח-1998 ותקנות זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשס"א-2000, קובעים, בין היתר את חובותיהן של חברות הדיור הציבורי כלפי הדיירים, ובכלל זאת ליקויים שהם מחויבות לתקן, פרקי זמן למתן מענה לפניית הדייר ולתיקון הליקוי.

ככלל, התקנות מטילות על החברה המשכנת את החובה לתקן ליקויים הנובעים מבלאי או מחסר. זאת, ככל שלא מדובר בליקוי הנובע מזדון, משימוש בלתי-סביר או מליקוי שנוצר בשל שינוי, הוספה או תיקון שביצע הדייר מבלי לקבל אישור לכך מראש ובכתב.

אילו תיקונים מחויבת החברה המשכנת לבצע?

בין הליקויים המופיעים בתקנות ניתן למצוא, בין היתר, ליקויים בצנרת מים קרים וחמים, בצנרת הביוב (לא כולל סתימות), בדוד החימום, בלוח החשמל, בחיווט החשמל, בדלת הכניסה, בחלון החיצוני, במרצפות (למשל, כשהן שבורות), באיטום סדקים בגג ובקירות ופגמים ביציבות מעקות.

שימו לב שגם אם נדרש תיקון שאינו נכלל בתקנות – זה לא סוף דבר, וניתן להגיש בקשה לוועדת חריגים.

תוך כמה זמן על החברה המשכנת לבצע את התיקון?

בהתאם לחוק, כשדייר בדיור הציבורי פונה לחברה המשכנת בבקשה לתקן ליקוי, על החברה להשיב לבקשה לתיקון הליקוי בתוך 30 יום. החברה המשכנת נדרשת להתחיל בביצוע התיקון בדחיפות המתחייבת ולא יאוחר מ-60 ימים מרגע שנודע לה עליו, ולהשלימו תוך זמן סביר, ובלבד שהשוכר עמד בחובתו אף הוא ושילם את סכום ההשתתפות העצמית שנקבע לו. יודגש, שעל החברה המשכנת לתת לשוכר מסמך המפרט את הליקויים, את עלות התיקונים ואת שיעור וסכום ההשתתפות העצמית שיצטרך לשלם בטרם החלה בתיקונם.

שימו לב, שהחובות לעיל באות לידי ביטוי גם בהתקשרות של משרד הבינוי והשיכון מול החברות המשכנות (הסכמים אלו מפורסמים באתר משרד השיכון). יתרה מכך, בחלק מהמקרים נקבעו קנסות בגין אי-ביצוע, ביצוע חלקי או אי-עמידה במועדים הקבועים לתיקון ליקויים.

כך, לדוגמה, בהסכם הניהול האחרון של משרד השיכון מול חברת עמידר נקבעו קנסות שונים בגין אי ביצוע תיקונים במועד בהתחשב, בין היתר, בסוג הליקוי ודחיפותו. למשל, נקבע קנס בסך 200 שקלים לכל דירה כשלא מבוצע תיקון מלא על ליקוי בטיחותי בלבד בדירה או בבניין עם רוב שוכרים תוך 48 שעות; קנס בסך 500 שקלים על כל יום עיכוב בתיקון ליקויים מסוג צנרת מים, צנרת ביוב, דוד שמש ועוד (וזאת, במקרים שבהם שלא מבוצע 80% מהתיקון תוך 10 ימים); קנס של 1,500 שקלים על כל יום עיכוב בתיקון ליקויים מסוג דלת כניסה, נעילת חלון חיצוני, מרצפות שבורות, איטום סדקים בגג ועוד (וזאת, במקרים שבהם לא מבוצע 80% מהתיקון תוך 30 יום).

האם החברה המשכנת רשאית לדרוש תשלום עבור התיקון?

כאמור, יש דרישה להשתתפות עצמית של השוכר, וזו נקבעת לפי הקריטריונים הבאים המופיעים בתקנות: אם הדייר מתקיים מקצבאות קצבאות קיום של המוסד לביטוח לאומי הוא ישתתף ב-5% מעלות התיקון; אם הדייר שוכר דירה במסלול שכר דירה חופשי הוא ישתתף ב-25% מעלות התיקון (למעט בתיקונים של דודי שמש שאז ישתתף ב-10% מעלות התיקון); כל שוכר אחר ישתתף ב-10% מעלות התיקון. שימו לב, שעלות התיקונים המרבית לסוגי הליקויים השונים מפורטת בתקנות ומתעדכנת אחת לשנה (ב-1 לפברואר).

ומה אם החברה המשכנת מסרבת לתקן?

כאמור, למרות החוק והתקנת התקנות מכוחו, לצערנו המציאות בשטח שונה, ואנחנו בידיד נתקלים בסירובים של החברות המשכנות לתקן ליקויים שעליהם מצביעים הדיירים או מתעלמים מהבקשות ומהמועדים שנקבעו בחוק. לכן, אנו ממליצים, בנוסף לאמור לעיל, שכל פנייה של הדייר לחברה המשכנת תיעשה בכתב ותתועד. כלי יעיל אחר העומד לרשות הדייר במקרה שבו החברה מסרבת או מתעכבת בתיקון הליקוי הוא הגשת תביעה ל"צו עשה" לבית המשפט. בנוסף, ניתן להגיש תביעה נגד החברה המשכנת בבית משפט לתביעות קטנות, הליך שאינו מצריך ייצוג משפטי ושבמסגרתו ניתן להגיש תביעה בסכום של עד 33,500 שקלים.

עו"ד מאיה דומן שפיטלניק, עובדת במחלקה המשפטית של עמותת "ידיד".

לקבלת סיוע במיצוי זכויות בנושא דיור ציבורי, זכאים ודיירים אפשר להתקשר 1-700-500-313