הממשלה אישרה היום (ראשון) בישיבת הממשלה את הבאתם מאתיופיה לישראל של כ-1,000 מבני קהילת הפלשמורה שילדיהם נמצאים בישראל.

ממשלת ישראל דנה בהצעתם של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון והחליטה להטיל על שר הפנים לבחון ולאשר את כניסתם של המועמדים העומדים בתנאי כי ילדיהם נכנסו לישראל מתוקף החלטות קודמות בעניין בני קהילת פלשמורה. בהתאם להחלטה, ההורים יוכלו להביא עמם את בני זוגם וילדיהם הלא נשואים שאין להם ילדים. משרד העלייה והקליטה יעניק לנכנסים זכויות עולה מאתיופיה כפי שניתנו עד היום בהחלטות ממשלה בענייני בני פלשמורה. כמו כן, אגף הגיור יספק לנכנסים שירותי גיור.

שר האוצר כחלון אמר כי החלטת הממשלה להעלאת בני הפלאשמורה היא "החלטה צודקת" והוסיף כי "האנשים היקרים האלה שיעלו ארצה בקרוב מחכים למעלה משמונה שנים להגיע לפה ולחיות עם משפחותיהם". בדברי ברכתו התייחס כחלון גם להיבטים התקציביים של החלטת הממשלה והדגיש בדבריו כי "בנושא העלייה אין שיקולים תקציביים, ביורוקרטיים או פוליטיים".

במקביל, מוצע לממשלה לקצץ את תקציב 2019 "בכדי לממן" את ההחלטה. בהקשר זה יש לציין כי אם ממשלת ישראל תוציא את 187 מיליון שקלים הנדרשים כדי לממן את ההחלטה, עדיין יישאר הגרעון ל-12 החודשים האחרונים נמוך בהרבה מהיעד. בהצעת ההחלטה כפי שהובאה לשולחן הממשלה היום נכתב כי לצורך מימונה יש "להנחות את שר האוצר להעביר לשנת הכספים 2019 88.7% מסך העודפים המחויבים אשר יווצרו בשנת 2018 במקום 90%". עודפים מחויבים הוא מונח המתאר 'תקציב שלא בוצע אך מיועד לתוכנית מוגדרת שכבר אושרה', כלומר – קיצוץ בתכניות אחרות של הממשלה בשנת 2019. החלטה זו הולמת גישה של פיקוח מחמיר על הוצאות הממשלה, בהן שליטתה גבוהה יותר מאשר השליטה בהכנסות, אשר תלויות בגורמים רבים יותר ולא ודאיים. במקביל, אותה גישה גורמת גם להידוק החנק התקציבי, שכן הגדלת הוצאות הממשלה עשויה גם להתגלגל להגדלת הכנסותיה, בשיעור שתלוי בסוג ההוצאה – אך הגדלה זו איננה מחושבת, כאשר מבצעים קיצוצים תקציביים.

יו"ר ועדת העליה, הקליטה והתפוצות חה"כ ד"ר אברהם נגוסה כתב בדף הפייסבוק שלו
כי הוא "מברך את החלטת הממשלה להעלאתם של 1,000 יהודי אתיופיה לישראל, אך כמו שציינתי במהלך השנה האחרונה המשימה לא הושלמה. אני, יחד עם אלפי בני משפחות יוצאי אתיופיה הגרים בארץ, לא נסתפק בהעלאת חלק מאחינו ואחיותינו. אנו נאבק עד שאחרון יהודי אתיופיה יגיעו לישראל לחיות לצידם של בני משפחותיהם המצפים להם שנים רבות."

ח"כ שלי יחימוביץ (המחנה הציוני) הגיבה בביקורת להחלטת הממשלה ואמרה כי "מדובר באחיזת עיניים, שכן החלטה זהה התקבלה שוב ושוב בעבר והופרה. חמור מכך, הממשלה שוב מתעלמת מכך ש 8000 ולא אלף שארית יהודי אתיפיה עדיין נמקים באדיס ובגונדר". יחימוביץ' בדבריה הגיבה גם לדבריו של כחלון כי והדגישה כי בשונה מעליות אחרות, השיקולים התקציביים הם כסות לגזענות. "זו העליה היחידה בתולדות המדינה המבוצעת טיפין-טיפין ובכפוף לנימוקים 'תקציביים' לכאורה, המהווים כסות לגזענות בוטה בשל צבע עורם. הדרישה הדוחה של ח״כ סמוטריץ היום למנוע אפילו את כבשת הרש הזאת, מסירה בבוטות את מעטה הגזענות מעל ההתנהלות האכזרית של הממשלה מול עליה זאת״, דברי יחימוביץ'.

ח"כ בצלאל סמוטריץ', המתנגד לעלייה, כתב בחשבון הטוויטר שלו את המסר הבא: "אין סיבה שהקריטריונים לעליה מאתיופיה יהיו שונים מהקריטריונים לעליה מברית המועצות או מכל מקום אחר בעולם. אין שום היגיון בכך שאשה לא ייהודיה של זכאי מכח סעיף הנכד (שעלתה איתו מכח אותו סעיף) תדרוש להעלות את אחיה והוריה שהם גויים גמורים."

בשבוע שעבר 'מטה המאבק להעלאת יהודי אתיופיה' ביקרו את ההחלטה ומסרו כי זה ספר הלבן של נתניהו. הממשלה קבלה החלטה פה אחד לפני 3 שנים להעלות את כל שארית יהודי אתיופיה (מדובר היום בכ-8,000 איש). בלי שום הסבר, רה"מ פועל נגד החלטת הממשלה והחליט רק להעלות אלף איש.

"ההחלטה שוב מפרידה בין משפחות ורק מעלה הורים שיש להם ילדים רווקים מתחת לגיל 18. החלטה מרושעת שגורמת להורים לבחור בין הילדים בישראל לבין הילדים באתיופיה.

"במקום לפעול למיגור אפלייתם של יוצאי אתיופיה בישראל, נותנים לה גושפנקה ביורוקרטית עם הגבלת קצב העלייה והעברת המשפחות הקרועות בארץ מסכת ייסורים ביורקרטית".