נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, תכריז היום (שני) אחר הצהריים על החלטת הוועדה המוניטרית של הבנק בנוגע לריבית. זו תהיה הכרזת הריבית האחרונה של פלוג, שצפויה לסיים את כהונתה כנגידת הבנק באמצע החודש הבא. אחרי שלוש שנים וחצי של ריבית אפסית (0.1% ממרץ 2015), השאלה ביחס לריבית אינה האם היא תעלה, אלא מתי: בעוד חלק מהאנליסטים צופים העלאת ריבית כבר היום, אחרים מעריכים כי צעד כזה יגיע רק בהמשך. אז מה הסיכויים שהריבית תעלה, ואיך צעד כזה ישפיע על המשק והציבור הישראלי?

בקרב המשקיעים בשוק ההון, הולכת וגוברת בחודשים האחרונים התחושה שהוועדה המוניטרית תחליט להעלות את הריבית בזמן הקרוב. במידה וזה יקרה, זו תהיה החלטת הריבית הראשונה מאז 2015 שבה הריבית משתנה, והעלאת הריבית הראשונה מאז שנת 2011. פלוג צפויה לסיים את תפקידה בקרוב, מה שעשוי להקטין את הסיכויים להעלאת ריבית היום, מה גם שהיא חזרה לאורך כל כהונתה כנגידה על ההבטחה להעלות ריבית רק כשהאינפלציה "תתבסס" ביעד – מה שלא בדיוק קרה עד כה.

לשאלת הריבית יש השפעה על חייהם של כל הישראלים – החל מעליית ריביות על הלוואות עתידיות מהבנקים, דרך תשלום ריבית גבוה יותר על משכתנאות נוכחיות בריבית משתנה, וכלה בייסוף אפשרי של השקל מול הדולר – מצב המסכן ומחליש את התעשייה הישראלית והעובדים בה.

ללכת אחרי ארה"ב?

אחת הסיבות להעלאת הריבית הצפויה היא העלאות הריבית האחרונות שהתקבלו בארה"ב. שמונה החלטות ריבית של הבנק הפדרלי של ארה"ב (ה'פד') בחודשים האחרונים העלו את הריבית שם מרמה של 0.25%, שבה עמדו לאחר המשבר הכלכלי ב-2008, ועד לרמה הנוכחית של 2.25%. מדובר בשינוי מדיניות משמעותי של ה'פד', שהכריז כי ימשיך להעלות את הריבית גם בעתיד.

להעלאות הריבית בארה"ב יש השפעה לא מעטה על קבלת ההחלטות בישראל. ראשית, עמדתם של אנשי הבנק המרכזי בארה"ב משפיעה מאד על עמדתם של אנשי הבנקים המרכזיים ברחבי העולם. בנוסף, להעלאת הריבית יש השפעה קונקרטית על המשק הישראלי, היות והוא משפיע על שער החליפין עם הדולר.

העלאות הריבית בארה"ב נוטות לגרום לפיחות בערך השקל מול הדולר. הסיבה לכך היא שריבית גבוהה יותר בארה"ב מושכת אליה הון של משקיעים בינלאומיים, הרואים בה השקעה בטוחה באופן יחסי. הריבית הנמוכה שהונהגה בארה"ב בשנים האחרונות גרמה למשקיעים לחפש אפיקי השקעה נוספים ברחבי העולם, כולל את ישראל. עם זאת, מאז החל הבנק הפדרלי להעלות את הריבית האמריקאית, חלה "בריחת הון" מאותן מדינות. במילים אחרות, משקיעים שהשקיעו באותן המדינות החליטו להעביר את כספם לארה"ב.

לתופעה זו יש השפעה הרסנית על משקים של מדינות מתפתחות רבות: הירידה בביקוש למטבע המקומי בעקבות בריחת ההון לארה"ב גורמת לפיחות דרסטי בערך המטבע. זה בדיוק מה שקרה למדינות כמו טורקיה וארגנטינה, המתמודדות עם משברים כלכליים כבדים. רבות ממדינות אלו העלו לאחרונה את רמת הריבית כדי לנסות ו'לשכנע' את המשקיעים להישאר במדינה. לכן, הטענה לפיה בחודשים האחרונים החליטו 15 בנקים מרכזיים בעולם על העלאת ריבית וישראל הבאה בתור היא מתעתעת מעט – מרבית המדינות הללו סובלות מבריחת הון ופיחות חריף במטבע, והעלאת הריבית נועדה להתמודד עם המשבר. דווקא הבנק האירופי המרכזי, שמתמודד עם קצב צמיחה נמוך ומיתון מתמשך בחלקים גדולים מאירופה, השאיר את הריבית ברמה אפסית.

בישראל זה לא המצב. בשלוש השנים האחרונות סובל המשק הישראלי דווקא משקל חזק מדי אל מול הדולר, מה שפגע ביצרנים הישראלים המייצאים לחו"ל. דווקא עליות הריבית בארה"ב הביאו למגמה חיובית בשער הדולר, והתחזקות השקל נבלמה. לישראל אין בעיית בריחת הון, ולכן אין לה סיבה ללכת אחרי אותם בנקים מרכזיים. העלאת ריבית עלולה לחדש את מגמת ההתחזקות של השקל מול הדולר, ולהחזיר את הפגיעה ביצרנים הישראלים, ומהם לעובדים הישראלים.

לפי פלוג, האינפלציה עדיין לא התבססה

לכל אורך כהונתה חזרה פלוג על הקביעה שהריבית תחזור לעלות לרמה "נורמלית" כאשר רמת האינפלציה "תתבסס" בטווח היעד, שעומד על 1%-3%. מזה שנים שרמת האינפלציה בישראל נמצאת מתחת ליעד, ובחודשים האחרונים הציפיות לאינפלציה החלו לעלות, ואפילו הגיעו לטווח יעד האינפלציה באמצע השנה.

פלוג טוענת כי העלאות הריבית נחוצות כדי לספק "תחמושת" לבנק ישראל למקרה של משבר כלכלי. בזמני מיתון, הבנק המרכזי נוטה להוריד את הריבית כדי לעודד השקעה, ובכך להוציא את המשק מהמיתון מהר ככל האפשר. עם זאת, במצב של ריבית אפסית, הבנק המרכזי מאבד את הכלי המרכזי שברשותו למאבק במיתון. בסביבה פוליטית שבה הממשלה מסרבת לבצע הרחבה תקציבית משמעותית שיכולה גם היא להיות כלי בהתמודדות עם משבר כלכלי, ליכולת של בנק ישראל להוריד ריבית יש חשיבות קריטית.

עם זאת, קשה לומר שרמת האינפלציה כבר "התבססה" בטווח היעד. למעשה, החל מהחודש שעבר החלה האינפלציה לחזור לרדת כלפי מטה. כלל לא בטוח שרמת האינפלציה תישאר בזמן הקרוב בטווח היעד, ולכן הוועדה המוניטרית עשויה להסס להעלות את הריבית כרגע. האינפלציה היא, בין היתר, שיקוף של קצב הצמיחה של המשק. העלאות ריבית יביאו לירידה בקצב הצמיחה. קצב הצמיחה של המשק הישראלי עומד על רמה נמוכה אבל קבועה בשנים האחרונות, אם כי באמצע השנה הוא דווקא ירד מעט.

בכל מקרה, בין אם תועלה הריבית היום ובין אם לאו – מה שחשוב הוא המגמה ארוכת הטווח, ולא עליית הריבית הזו בלבד. יש לציין שעליית ריבית, אם תקרה, תעלה את הריבית מרמה של 0.1% לרמה של 0.25% – עלייה לא משמעותית במיוחד. השאלות ארוכות הטווח יהיו אם בנק ישראל ימשיך בהעלאה משמעותית של הריבית או יסתפק בהעלאה קלה – וכיצד המשק הישראלי יתמודד עם ההשלכות והסיכונים שבהעלאת ריבית משמעותית.