המערכת הפוליטית בארה"ב נכנסת להילוך גבוה לקראת 'בחירות אמצע הכהונה' (Midterms) שייערכו בעוד כחודש – ביום שלישי, ה-6 בנובמבר 2018. מדובר בבחירות ל-435 הנציגים בבית הנבחרים – הבית התחתון של הקונגרס האמריקאי (הרשות המחוקקת של ארה"ב), וכן ל-33 סנאטורים מתוך 100 חברי הסנאט – הבית העליון של הקונגרס.
על אף שלא מדובר בבחירות לנשיאות ארה"ב, המתקיימות בכל ארבע שנים ותופסות את מרבית תשומת הלב העולמית, ל'בחירות האמצע' יש השפעה מכרעת על מה שנשיא ארה"ב יוכל לעשות כנשיא בשנתיים הקרובות, מאחר שכדי להוביל רפורמות ותהליכי חקיקה משמעותיים הוא זקוק לתמיכת הקונגרס. כשנשיא ארה"ב הוא דמות שנויה במחלוקת, המובילה חדשות לבקרים מהלכים בלתי-שגרתיים, לרוב בקונגרס יש משמעות מכרעת בנוגע לשאלה האם הוא רק ידבר – או גם יעשה.
הבחירות לנציגי בית הנבחרים מתקיימות מדי שנתיים, ובהן נבחרים כלל חברי הבית, כשמספר החברים של כל מדינה נקבע לפי גודלה היחסי. אחת לארבע שנים מוצמדות הבחירות לבית הנבחרים לבחירות לנשיאות ארה"ב, וביניהן נערכות בחירות נוספות באמצע כהונתו של הנשיא, ומכאן שמן – 'בחירות אמצע הכהונה'.
מרכיב נוסף בבחירות אמצע הכהונה הוא הבחירות לשליש מנציגי הסנאט. בניגוד לבית הנבחרים, בסנאט מיוצגות כל 50 המדינות בארה"ב באופן שווה ולכל מדינה יש שני נציגים, שנבחרים לכהונה של שש שנים. אך בניגוד לבית הנבחרים או לכנסת, הבחירות לנציגי הסנאט נערכות בדירוג, כאשר בכל שנתיים נבחרים שליש מהנציגים. גם בחירות אלו נערכות במקביל לבחירות לנשיאות, או כחלק מבחירות אמצע הכהונה.
בנוסף כוללות בחירות אמצע הכהונה גם בחירות למגוון תפקידים ציבוריים ברחבי ארה"ב – מושלי מדינות, ראשי ערים ועוד.
האם הרוב הרפובליקני ייסדק?
המפלגה הרפובליקנית שולטת בשני בתי הקונגרס מאז שנת 2011. לשליטה בקונגרס יש משמעות פוליטית מכרעת, והיא מעניקה יכולת להגביל באופן ניכר את כוחו של הנשיא. להמחשה, מאז שנת 2011 למעשה 'סונדל' הנשיא אובמה הדמוקרטי. המפלגה הרפובליקנית השתמשה ברוב שהיה לה בשני בתי הקונגרס כדי למנוע כל חקיקה משמעותית אותה ניסה לקדם אובמה. הנשיא טראמפ, למשל, הצליח להעביר את רפורמת המיסוי שלו בזכות תמיכה נרחבת למהלך מצד הרפובליקנים בשני בתי הקונגרס.
השליטה בשני בתי הנבחרים נתנה למפלגה הרפובליקנית שליטה למעשה על החקיקה בארה"ב. במידה והדמוקרטים יזכו ברוב באחד מבתי הקונגרס, השליטה הזו תיפסק, לפחות לשנתיים הקרובות, מאחר שמהלכי חקיקה דורשים אישור של שני בתי הנבחרים. בנוסף, תוכל המפלגה הדמוקרטית למנוע מטראמפ חקיקה משמעותית בשנתיים שנותרו לכהונתו. ההערכות הן שהנשיא טראמפ יבצע ניסיון נוסף לבטל את הרפורמות למערכת הבריאות שהנהיג אובמה, ושליטה של הדמוקרטים באחד מבתי הקונגרס תהפוך ניסיון זה לכמעט בלתי אפשרי.
שליטה דמוקרטית באחד מבתי הקונגרס עשויה גם למנוע מטראמפ לבצע מהלכים נוספים של החרפת היחסים עם בעלות בריתה של ארה"ב באירופה, או המשך 'מלחמת הסחר' עם סין. הדמוקרטים עשויים גם לנסות למנוע מטראמפ להמשיך ולבטל את חוקי הרגולציה על שוק ההון, אותם חוקקה ארה"ב בעקבות המשבר הכלכלי של שנת 2008.
אז מי הולך לנצח?
שום דבר לא בטוח עדיין. על אף שהרוב הרפובליקני בסנאט הוא דחוק (51 סנאטורים מתוך 100), ההערכה היא שלדמוקרטים יש סיכויים נמוכים מאד לזכות ברוב בסנאט, היות ורוב המושבים שעולים להצבעה בסבב הקרוב הם במדינות עם רוב רפובליקני בטוח. הסיכויים הגבוהים יותר של הדמוקרטים לזכות הם דווקא בבית הנבחרים, שבו כרגע יש רוב רפובליקני של 241 נציגים מתוך 435.
כדי להגיע לרוב בבית הנבחרים צריכים הדמוקרטים לזכות ב-24 מושבים נוספים, ולשמור על כל המושבים שברשותם כיום. הסקרים מראים כי לדמוקרטים סיכויים סבירים לזכות באותם המושבים, בעיקר בגלל הפופולריות הנמוכה של הנשיא טראמפ. כרגע, על אף טענותיו, שיעור התמיכה בטראמפ עומד על 42% בלבד.
פוטנציאל ההתחזקות של הדמוקרטים בבית הנבחרים מתבסס על מספר קבוצות אוכלוסייה שתמכו בטראמפ ובמפלגה הרפובליקנית בבחירות 2016 ועשויות הפעם לתמוך במפלגה הדמוקרטית. קבוצה אחת כזו היא הרפובליקנים העשירים והמשכילים יחסית, שתומכים במפלגה הרפובליקנית אך מתקשים לתמוך בנשיא טראמפ. גם עובדי תעשייה רבים שבעבר נהגו להצביע באופן מסורתי ומאורגן למפלגה הדמוקרטית אך תמכו בטראמפ בבחירות האחרונות, צפויים 'לחזור הביתה' ולתמוך בדמוקרטים. מעבר להשתייכות המסורתית לדמוקרטים, ציבור עובדי התעשייה נפגע ממספר צעדים בהם נקט טראמפ – נסיונו לפגוע ברפורמות במערכת הבריאות, שהוזילו משמעותית את ביטוח הבריאות של אוכלוסיות אלו, וכן העלאת המכסים על ייבוא מסין, שמאיימים לפגוע במקומות העבודה שלהם.