ד"ר וויליאם נורדהאוס מניו מקסיקו ארה"ב וד"ר פול רומר מקולרדו ארצות הברית, הם זוכי פרס נובל בכלכלה לשנת 2018. כך הכריזה אתמול (שני) ועדת הפרס. השניים פעלו בנפרד בזמנים שונים, במקומות שונים ובנושאים שונים, עם זאת ועדת הפרס ראתה ברעיונות שניסחו השניים כחלק מהתפתחותה של אותה התפיסה.

נורדהאוס זכה בפרס בזכות מחקרו משנות השבעים בנושא השפעת שינויי האקלים על הצמיחה הכלכלית ולהיפך. נורדהאוס בנה מודל החוזה את פליטת הפחמן הדו חמצני תחת תנאים שונים של מדיניות ממשלתית ופעילות כלכלית. מסקנתו של נורדהאוס הייתה כי יש להטיל מס על נזקים סביבתיים הנובעים מתהליכי הייצור של מוצרים שונים. בצורה כזו המערכת הכלכלית מתמחרת בנוסף לעלויות הייצור גם את העלויות הנגזרות מהשימוש במוצרים שונים.

ד"ר פול רומר חקר את הגידול בצמיחה של שווקים שונים והשפעת פיתוחים טכנולוגיים על הצמיחה הכלכלית. רומר ניסח מודל המגדיר את השפעתם של מוצרים שצריכתם אינה מכלה אותם על הצמיחה. כך למשל הבדיל רומר בין פיתוח ומסחר במוצר שצריכתו מכלה אותו כמו קציצות בשר (הדוגמה של ועדת הפרס) לבין מוצר שצריכתו אינה מכלה אותו כמו מתכונים לקציצות בשר. מסקנתו של רומר הייתה כי התפתחות מסחר במוצרים שצריכתם אינה מכלה אותם (לרוב מדובר במוצרים מבוססי ידע כמו קוד מחשב) מסייעת לגידול בצמיחה של המשק. כתוצאה מכך המליץ רומר על סבסוד ממשלתי של חברות המייצרות מוצרים מסוג זה.

הפרס שחותם את הרשימה לשנת 2018 הוצג כשבעה עשורים אחרי השאר, וטכנית הוא לא קרוי אפילו "פרס נובל".

כשהתעשיין השוודי אלפרד נובל הורה על חלוקת הפרסים בצוואתו, ענף הכלכלה לא היה ברשימת אלה שהוא רצה להוקיר. את הפרס למדעי הכלכלה לזכרו של נובל יזם הבנק המרכזי של שוודיה ב-1969.

האלה אם כלכלה יכולה להיחשב למדע מובהק – במובן של ההישגים ברפואה, כימיה ופיזיקה אותם מציינת האקדמיה השוודית – נתונה לוויכוח, ובכל מקרה הפרס הולך בדרך כלל למחקרים המתאפיינים ברמה גבוהה של הפשטה. בין הזוכים בשנים הקודמות נמנים כלכלנים ידועים כגון מילטון פרידמן, ג'יימס טובין, רוברט סולואו, ג'וזף שטיגליץ ופול קרוגמן.

זכייתו של האמריקאי ריצארד ת'יילר הייתה יוצאת דופן בהקשר זה, מכיוון שעבודתו נגישה באופן יחסי גם למי שאינו מומחה לכלכלה – ת'יילר חקר את אי הרציונליות האנושית והאופן בו היא מתנגשת עם התאוריה הכלכלית.