מחקר חדש של האו"ם קובע: לאנושות חלון זמן קצר בו ניתן יהיה לעצור את התחממות הגלובלית על 1.5 מעלות צלזיוס בלבד בהשוואה לעידן הטרום תעשייתי. בנוסף מזהירים החוקרים כי ההפרש של חצי המעלה לעלייה של 2 מעלות צלזיוס עלול להוביל לתוצאות קשות על הסביבה ועל בני אדם. בצד החיובי מדגישים החוקרים כי מבחינה מדעית ניתן להגביל את התחממות הגלובלית עד ליעד זה, אך בנוגע להיתכנות הפוליטית סירבו החוקרים להתחייב. הצעד המרכזי המוצע במחקר שיאפשר עמידה ביעד (מעלה וחצי) הוא צמצום פליטות פחמן דו חמצני CO2 ב-45% מסך הפליטות ב-2010. "זהו קו בחול, והמשמעות שלו למין שלנו הוא שזהו הרגע ועלינו לפעול עכשיו" אמרה דברה רוברטס ממובילת המחקר.

המחקר פורסם היום על ידי הפאנל הבין ממשלתי לשינוי אקלים (IPCC), הגוף באו"ם האחראי למחקרי אקלים. המחקר הוכן לבקשת האו"ם עם חתימת הסכם פריז ב-2015 בו הסכימו כלל מדינות העולם (מלבד סוריה וניקרגואה) על הגבלת ההתחממות הגלובלית לפחות מ-2 מעלות צלזיוס עד שנת 2050, בהשוואה לתקופה הטרום תעשייתית. השאיפה היא להגביל את ההתחממות אף ל-1.5 מעלות צלזיוס בלבד עד סוף המאה ה-21. בינתיים הספיקה כבר ארה"ב בראשות טראמפ לפרוש בפברואר 2017 מן ההסכם.

אוכלוסיות מוחלשות פגיעות הרבה יותר לפגעי האקלים

המחקר שהוכן בשלוש השנים האחרונות נכתב על ידי מעל ל-91 חוקרות וחוקרים, ועוד 133 כותבים נוספים שתרמו למחקר. הוא הסתמך על מעל ל-6,000 מחקרים וביקש לבחון את ההבדל בין עלייה של 2 מעלות לעלייה של מעלה וחצי. המדענים מדגישים כי מלבד הנזק לסביבה לנקיטת צעדים ליצירת סביבה בת קיימא יש השפעה גדולה מאד על יצירתה של חברה בת קיימא, מיגור העוני והרעב, יצירת שיוון בין המינים, וכו' כפי שמוגדר גם ב-17 היעדים לפיתוח בר-קיימא.

לפי המחקר, ההבדל של חצי מעלה בלבד עלול להוביל לתוצאות הרסניות לטבע ובעיקר לבני האדם. כך למשל טוענים החוקרים כי בעלייה של 2 מעלות, מפלס פני הים יעלה בעשרה סנטימטר יותר מאשר במצב של 1.5 מעלות. זה עלול לחשוף עוד כ-10 מיליון בני אדם נוספים לסכנות הצפויות מכך. בנוסף מזהירים החוקרים כי עלייה של 2 מעלות תוביל להכחדה של כלל שוניות האלמוגים כתוצאה מעליית חומציות המים, תגביר את הבצורות והמחסור במים לבני האדם ותטיל לחץ גובר על בעלי החיים והצמחים ותוביל לפגיעה במגוון הביולוגי והכחדה של יותר מיני צמחים ובעל חיים. לצד אלו צפויה התגברות של תופעות מזג אוויר קיצוני ופגיעה באיכות הקרקע שעלולה לפגוע באיכות המזון ובביטחון התזונתי של תושבי האדם. חשוב להדגיש כי גם במקרה האופטימי של ייצוב העלייה על מעלה וחצי, יהיו תופעת האקלים עדיין קשות ומשמעותיות יותר מעכשיו.

עד כה עלתה הטמפרטורה בכדור הארץ במעלה אחת בערך מאז טרום התקופה התעשייתית ואם ממשיכים כרגיל בו ממשיכה האנושות בכמות הפליטות ושימוש בדלקי מאובנים (נפט, גז, סולר. מ.ה) צפויה הטמפרטורה להגיע לעלייה של 2 מעלות כבר באזור שנת 2060. אולם לטענת המדענים ניתן מבחינה כימית ופיזיקאלית להילחם בכך ולפעול להגבלת העלייה ולייצב אותה על מעלה וחצי בלבד עד שנת 2050 ולשם כך טוענים החוקרים יש לצמצם עד 2030 את כמות הפליטות פחמן דו חמצני ב45% מסך הפליטות ב-2010. בנוסף יש לפעול להגעה לניטרליות פחמנית עד 2050, כלומר מצב בו על כל פליטה חדשה יש גורם מאזן שלוקח פחמן דו חמצני מהאטמוספרה, בעיקר על ידי נטיעת יערות ופיתוח טכנולוגיות ולהגביר את שימוש באנרגיות מתכלות על חשבון דלקי מאובנים. למרות האופטימיות המדעית, על ההיתכנות הפוליטית של המהלכים המדענים היו פחות בטוחים.

"העמדנו בפני הממשלות החלטות קשות מאד. הדגשנו את היתרונות של התייצבות על מעלה וחצי וגם את השינוי חסר התקדים במערכות האנרגיה והתחבורה הדרושות לשם כך" אמר ג'ים סקיאה, ראש הקבוצה שכתבה את הפרק במחקר על הפעולות הדרושות לשינוי, במסיבת העיתונאים שנערכה עם הגשת הדו"ח לנציגי המדינות החברות בפנאל. "הוכחנו שזה אפשרי בתוך חוקי הפיזיקה והכימיה. ולכן הקריטריון האחרון שנותר הוא הרצון הפוליטי. אנחנו לא יכולים לענות על זה, רק הקהל שלנו יכול", הוסיף סקיאה וכיוון את דבריו לקובעי המדיניות בממשלות ובארגונים הגלובליים השונים שעבורם נערך המחקר. רק היום העפיל לסיבוב השני בבחירות לנשיאות ברזיל ז'איר בולסונארי שחלק מהבטחות הבחירות שלו הן הרחבת ביעור היערות האמזונס לטובת שטחי חקלאות. ליערות הגשם יש תפקיד חשוב מאד בספיחת הפחמן הדו חמצני מהאטמוספרה.

לשינוי האקלים ישנם גם מבע חברתי-כלכלי משמעותי מאד. אוכלוסיות מוחלשות פגיעות הרבה יותר לפגעי האקלים. לדוגמה הבתים באוכלוסיות מחתך סוציו-אקונומי נמוך ובפריפריות של הגלובליות ובתוך המדינות מוגנים פחות מפני פגעי אקלים ואסונות כגון הצפות, הוריקנים ושרפות. מקום נוסף בו מתבטא הפער הוא בביטחון התזונתי, כאשר לאקלים ישנם השפעה מכרעת על כמות ואיכות הגידולים החקלאיים, ופגיעה בהם עלולה לגרום לעלייה במחירי המזון ולפגוע קשות בביטחון התזונתי ובאיכות המזון של אוכלוסיות שידן אינה משגת.