ראש הממשלה הכריז אתמול כי פרופ' אמיר ירון ימונה לנגיד בנק ישראל הבא, ויחל את כהונתו בחודש הבא. למעשה, ירון יכנס לתפקיד בנקודה מכריעה בעיצוב המדיניות המוניטרית בישראל, ובעולם כולו. בחודשים האחרונים חלה תפנית במדיניות המוניטרית של ארה"ב, שמשנה את הסביבה העולמית בה הבנק פועל. במקביל, הפיקוח על הבנקים ורשות שוק ההון יצטרכו להתמודד עם הפיקוח על מכירת חברות האשראי והביטוח במהלך כהונתו של ירון.
הריבית בארה"ב תעלה
הבנק הפדרלי של ארה"ב כבר הודיע כי יעלה את הריביות במהלך השנה ובמהלך השנה הבאה. מדובר ברעידת אדמה כלכלית, היות והריביות האמריקאיות היו אפסיות במשך כמעט עשור, מאז המשבר הכלכלי ב-2008. גם בנק ישראל הוריד בהדרגה את הריבית החל מ-2011, והגיע בשנת 2015 לרמה היסטורית של 0.1%.
לפני מספר חודשים החלו אנשי הבנק הפדרלי לאותת כי מצב המשק האמריקאי השתפר, והגיע הזמן לטענתם להעלאת ריבית. צעד זה של ארה"ב הכניס את בנק ישראל לדילמה – האם נכון להעלות את הריבית גם בישראל?
מאז הורדת הריבית בישראל טענה קרנית פלוג כי הבנק יעלה את הריבית רק כש"האינפלציה תתבסס בתחום היעד" של בנק ישראל שעומד על 3%-1%. בשנים האחרונות עמדה האינפלציה בישראל על שיעור אפסי, ואף לעיתים בשיעור שלילי. רמת האינפלציה באמת עלתה בחודשים האחרונים, וברבעון האחרון אפילו נכנסה לחלק התחתון של היעד.
עם זאת, קשה לומר שהאינפלציה גבוהה ברמה כזאת שהיא דורשת ריסון מצד בנק ישראל. העלאת הריבית תגרום לייקור ההלוואות, ולצמצום הפעילות הכלכלית. הדבר עשוי להתבטא בירידה בהכנסות של העסקים, ובירידת מחירים – מה שמתבטא בירידה ברמת האינפלציה. עם זאת, רמת האינפלציה בישראל נמוכה גם ככה, וירון יצטרך להחליט מתי לבצע את העלאת הריבית.
בנק ישראל כבר מאותת מספר חודשים כי הוא קרוב להחלטה על העלאת ריבית, בעקבות העלייה באינפלציה והעלאות הריבית האמריקאיות. בנק ישראל הודיע כי הוא מתכנן העלאה בתחילת השנה הבאה, ועוד אחת בסופה. כך, במידה רבה השאלה היא מתי, ולא האם, יחליט ירון להעלות את הריבית.
שער הדולר
אחד מהעיסוקים המרכזיים של בנק ישראל בשנים האחרונות הוא בהתמודדות עם משבר ייסוף השקל. אמנם השקל נחלש בחודשים האחרונים מול הדולר, בעקבות העלאות הריבית בארה"ב, אבל הוא עדיין עומד ברמה גבוהה מדי לטענתם של התעשיינים הישראלים.
שקל חזק פוגע בהכנסה של התעשיינים הישראלים. רוב התעשייה הישראלית מכוונת לייצוא, ושקל חזק מביא לירידה בהכנסותיהם. נציגי התעשיינים מתריעים בשנתיים האחרונות מפני התמוטטות של התעשייה הישראלית, והתאחדות התעשיינים ניהלה קמפיין לריסון ייסוף השקל. פלוג סירבה להתערב ברמה שדרשו התעשיינים.
מגמת הייסוף נבלמה כעת, בעקבות פערי הריבית בין ישראל לארה"ב. עם זאת, במידה ובנק ישראל יחל בהעלאת ריביות, מגמה זו עלולה להתהפך בחזרה. כך, יתכן כי פערי הריביות קנו לירון זמן, אך במוקדם או במאוחר יצטרך ירון להתמודד עם העובדה ששער הדולר מכניס את התעשייה הישראלית למצוקה.
הרפורמות בשוק האשראי
בשנת 2016 עבר בכנסת חוק שטרום, שנועד לעודד תחרות בשוק הבנקאות. אחת ההמלצות המרכזיות של החוק הייתה הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים המחזיקים בהם כיום, במטרה להכניס שחקנים נוספים לשוק האשראי, לייצר תחרות נוספת, ובסופו של דבר לעודד הורדת מחירים. הבנקים מחוייבים למכור תוך שנתיים את חברות כרטיסי האשראי, ובנק ישראל מונה לפקח על המהלך.
מדובר במהלך שיקבע את בעליו של חלק גדול מהשוק הפיננסי בישראל, ואת מידת החשיפה של שוק ההון הישראלי לזה העולמי. בבנק ישראל מבינים כבר כי בישראל לא ימצא קונה בקנה מידה שנדרש כדי לרכוש את חברות האשראי, וכי אלו יעברו לידיים זרות. השאלה היא – למי למכור את החברות?
המערכת הפיננסית העולמית היא, כידוע, מרחב בלתי יציב בו המשברים הולכים ונעשים תדירים יותר בעשורים האחרונים. כניסתם של שחקנים זרים גדולים לשוק האשראי הישראלי עשויה לחשוף את השוק כולו לסכנות אי יציבות. כאשר יתרחש משבר פיננסי בינלאומי נוסף, הסיכויים שלו לפגוע באופן ישיר בכלכלה הישראלית עשויים להיות גבוהים יותר. כך, בנק ישראל יצטרך לאשר את מכירת החברות לרוכש שהסכנה שיביא לישראל היא מינימלית ככל האפשר.
מאגר נתוני אשראי
פרופ' ירון יהיה זה שיפקד על הקמת מאגר נתוני האשראי, שאמור להתחיל לפעול כבר באמצע 2019.
על פי "חוק נתוני אשראי" שעבר בכנסת בשנת 2016, בנק ישראל יקים מאגר שירכז את נתוני האשראי של כל אזרחי מדינת ישראל. נתוני האשראי כוללים מגוון של נתונים שנוגעים במידת ה"אמינות" הפיננסית של אזרחי ישראל, וביניהם איחורים בהחזרי חובות, צ'קים חוזרים, היקף הלוואות, גיהוץ בכרטיס אשראי ועוד. על פי החוק, חברות דירוג פרטיות יוכלו לרכוש את אותו המידע, ולייצר על בסיסו דירוג אשראי אישי, שאיתו יוכלו נותני הלוואות לבחון את הסיכון אותו הם נוטלים בהלוואה, ולקבוע על בסיסו את רמת הריבית.
על בנק ישראל הופקד להקים את המאגר, ולדאוג לתחזוקתו. המאגר מוקם לקראת יישום אחת הרפורמות הדרמטיות ביותר בשוק האשראי בשנים האחרונות – דירוג אשראי אישי. מדובר בשינוי בעל משמעויות כלכליות וחברתיות מרחיקות לכת. החל מתחילת השנה הבאה, יחל לפעול מאגר נתוני האשראי בישראל, באמצעותו יינתן לכל אחד מאיתנו "ציון" פיננסי, שיראה את אמינותינו, או חוסר אמינותינו בנוגע להחזר חובות. אותו דירוג יהיה אישי לחלוטין, ילווה אותנו לכל מקום אליו נפנה לצורך הלוואה, ויהיה בעצם הגורם המשמעותי ביותר בקביעת הריבית אותה נידרש לשלם. המערכת מורכבת אך בשורה התחתונה – בקרוב תקבלו דירוג.
