למרות ששיעור האקדמאים בישראל הוא בין הגבוהים בין מדינות ה-OECD נרשמת מגמה של התייצבות בשנים האחרונות במספר הסטודנטים הנרשמים ללימודים. זאת למרות פריחת המכללות הרבות לצד האוניברסיטאות הוותיקות.

מנתוני המועצה להשכלה גבוהה שהתפרסמו אתמול (שלישי) לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית, עולה כי 306,600 אלף סטודנטים יתחילו ללמוד השנה בשלל הרמות. בשנה שקדמה לה נרשמו 306,440 סטודנטים.

במלים אחרות, כמות הסטודנטים הנרשמים הפסיקה לנסוק, וזאת בשונה מהמגמה שאפיינה את המערכת עד לפני כשלוש שנים. לכך יש להוסיף את הגידול הטבעי באוכלוסייה שמשוקלל במדדים בינלאומיים כגון זה של ה-OECD. השורה התחתונה היא שאם מגמה זו תמשך, מעמדה של ישראל כגורם מוביל בעולם האקדמי יתערער. כדי להבין עד כמה המגמה נעצרה, בשנת תש"ן נרשמו מעל 88 אלף סטודנטים; עשור לאחר מכן, בשנת תש"ס – 204 אלף וכעבור עשר שנים נוספות, בשנה"ל תש"ע, למדו כ-289 אלף סטודנטים. בשלוש השנים שלאחריה, כולל זו הנוכחית שבקרוב תפתח, המספר התייצב.

נתוני ה-OECD העדכניים מציבים את ישראל במקום השני מבין מדינות הארגון בשיעור האקדמאים בגילאי 64-25, שיעור העומד על 49%, כשרק קנדה נמצאת מעליה. מדובר בנתון שבכירי המערכת המקומית מאוד אוהבים להתגאות בו, אך כלל לא בטוח שישרוד לנוכח נתוני הנרשמים ללימודים.