כ-1,500 מטפלות בקשישים המאוגדות בהסתדרות הפגינו אתמול (רביעי) מול קריית הממשלה בתל אביב בדרישה לשיפור תנאי ההעסקה בענף. ברחבת ההפגנה נשאו המטפלות שלטים עליהם נכתב "מטפלות מאוגדות בהסתדרות משנות את המציאות", ו"מפסיקות לשתוק – מאוגדות". בסמוך להפגנה הועמדו דוכני הצטרפות להסתדרות ורמקולים המשמיעים את השיר "לא עובדת בשביל אף אחד". לאחר נאומים בעברית וברוסית ננעלה ההפגנה בשירת 'התקווה'. ההסתדרות דורשת להגיע להסכם ענפי מול ארגון חברות הסיעוד, בתקצוב מטעם המדינה, אשר ישפר ויסדיר את תנאי ההעסקה של העובדות, יפתור את המחסור בכוח האדם בתחום ויבטיח את הקצאת המשאבים הנדרשת לשם כך למעסיקים.

הפגנת המטפלות מול קרית הממשלה בתל-אביב, 10/10/18 (צילום: דוברות ההסתדרות).

"לא האמנתי שנתאסף המון מטפלות מכל הארץ ברחבה הענקית הזאת", אמרה אלה סמילנסקי, ממובילות התארגנות המטפלות "אני מסתכלת בעיניים שלכן ואני מלאה בתקווה. אחרי אינספור ישיבות בכנסת ודיונים עם גורמים, לא הצלחנו להגיע להסכמים ולכן אנחנו כאן. ההפגנה הזאת היא דגל שחור למדינת ישראל. ענף הסיעוד בסכנה, הטיפול בקשישים סיעודיים בסכנה. אני פונה לראש הממשלה ולממשלת ישראל  – תתעוררו, אחרת ענף הסיעוד יקרוס. כל אחד יזדקק למטפלת, ולא יהיו מטפלות". סמילנסקי ביקשה להודות ליו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, ליו"ר איגוד עובדי השמירה, הניקיון והטיפול הסיעודי בראשות יוסי ברבי ולצוות ההתאגדות. היא הוסיפה כי היא בטוחה שכעת, לאחר שהמטפלות התאגדו בהסתדרות, ניתן יהיה להגיע להסכם ענפי.

אלה סמילנסקי, ממובילות מאבק המטפלות בהפגנה מול קרית הממשלה בתל-אביב, 10/10/18 (צילום: טל כרמון).

"הפעם זה דבר היסטורי", הוסיפה סמילנסקי, "זה מרגש מאוד. פעם ראשונה בהיסטוריה שמטפלות סיעודיות יצאו למאבק בגודל כזה, זה לא היה אף פעם. אנחנו לא רוצות יותר להיות שקופות, לא מוכנות להיות מנוצלות, ודורשות שיפור משמעותי בתנאי ההעסקה שלנו. העבודה שלנו מאוד קשה, פיזית ומנטלית, ואנחנו דורשות עליה בשכר, תשלום על מעברים, תשלום על ותק, ותשלום הדרגתי בין מטפלת סיעודית ובין מטפלת עזרה ביתית".

יו"ר איגוד עובדי השמירה, הנקיון והסיעוד בהסתדרות יוסי ברבי אמר בהפגנה: "אתן לא תהיו יותר שקופות, כל הציבור רואה אתכן. אתן אלה שמבלות עם הקשישים ברגעים הקשים שלהם. זה לא רק טיפול פיזי, אלא גם נפשי. אני פונה לממשלת ישראל ולשר חיים כץ, שהוא שר חברתי שמבין את המצוקות. יש פה שיקולים שהוא צריך לעשות כדי להשיג תקציבים נוספים, ואתן תעזרו לו להשיג את התקציבים. לעולם לא עוד שכר מינימום, אתן שוות יותר". ברבי הוסיף כי "יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן לקח אתכן ויטפל בכן. ההסתדרות הפכה להיות תנועה חברתית שדואגת לכל העם".

יוסי ברבי, יו״ר איגוד עובדי השמירה, הנקיון והסיעוד בהפגנת המטפלות מול קרית הממשלה בתל-אביב, 10/10/18 (צילום: טל כרמון).

אתמול חשפו מובילות התאגדות המטפלות את עיקרי דרישותיהן: התאמת מערכת בקרה לענף הסיעוד, קרן השתלמות ושיפור התנאים הסוציאליים, עליה בשכר, תשלום מדורג בהבחנה בין מטפלת סיעודית למטפלת בעזרה ביתית, תשלום מעבר בין מטופל למטופל, תוספת ותק, פיצוי כספי במקרה מוות של מטופל או מעבר מטופל לבית אבות או החלטה של מטופל להעסיק עובד זר, התחייבות למטפלות על שמירת מקום עבודתן בזמן חופשת מחלה, שיפור תנאי הביטוח של המטפלות על ידי המעסיק והגדרה מפורטת של סעיפי הביטוח, טיפול פסיכולוגי בעקבות מות מטופל והגדרה מפורשת של תפקידה של המטפלת כלפי המטופל. בהודעה מטעם ההסתדרות לקראת ההפגנה צוין כי השכר המינימלי ותנאי העבודה הנוכחיים גוררים מחסור ממשי בכוח אדם. כיום, למעלה מ-150 אלף מטופלים מקבלים שירות מ-120 אלף עובדים בלבד.

הפגנת המטפלות מול קרית הממשלה בתל-אביב – שלטים במחאה נגד שיטת דיווח השעות הטלפונית. 10/10/18 (צילום: דוברות ההסתדרות).

רבות מן המפגינות אחזו שלטים עליהן צויר טלפון, כמחאה על מה שהצית את ההתאגדות – תקנה של המוסד לביטוח לאומי שנכנסה לתוקף בתחילת יולי, על פיה המטפלות צריכות להתקשר למערכת טלפונית ולדווח על כניסה ויציאה מבית המטופל, דיווח לפיו יחושבו שעות עבודתן. לטענת המטפלות מדובר באופן חישוב מוטעה שיפגע בהן בשל העובדה שעבודתן דורשת לצאת במהלך היום מבית המטופל לקופת החולים, לקניות ועוד. בכדי לנצל את זמנה באופן המיטבי ביותר, עשוי להתרחש מצב בו המטפלת תעבור דרך בית המרקחת לקנות תרופות או מצרכים למטופל בדרך לעבודה. ובאופן הזה גם היא וגם המטופל יפסידו שעות סיעוד. במוסד לביטוח לאומי טוענים כי המערכת החדשה לא תפגע באמינות הדיווח (ר' תגובה בהמשך הכתבה).

סמדר בן עזרא פרחי, ממובילות המאבק, אמרה בהפגנה "הגיע הזמן שיראו את צרכיו של הקשיש. שעון הנוכחות לא מאפשר לנו לתת את הטיפול לקשישי מחוץ לביתו. אנחנו דורשות – די לניצול, אנחנו דורשות שהעבודה שלנו תהפוך למקצוע מכובד ושכר הולם. הגיע הזמן שממשלת ישראל תיקח אחריות ביחד עם הביטוח הלאומי, על מנת לחתום על תנאי השכר ותנאי עבודתנו. לא ייתכן שמטפלת, אחרי כל כך הרבה שנים של עבודה, תקבל אותו שכר כמו שמקבלת מטפלת חדשה. לא ייתכן שמטפלת שחוזרת מחופשה או מחלה מקום עבודתה לא יובטח, והשכר שלה נפגע. לא ייתכן שמטפלת מאבדת מטופל בגלל מוות או מעבר למטפל זר, נשארת בלי פרנסה, ואף אחד לא מתחייב שהיא תקבל אותו שכר. לא ייתכן שמטפלת שיוצאת לפנסיה אחרי שנים רבות של עבודה נשארת בלי כלום. אנחנו חזקות ויכולות להגיע להישגים רק ביחד".

הפגנת המטפלות מול קרית הממשלה בתל-אביב, 10/10/18 (צילום: דוברות ההסתדרות).

בהפגנה השתתפה גם חברת הכנסת טלי פלוסקוב (כולנו) התומכת במאבק ובדרישות המטפלות. "מה שאני רואה עכשיו זאת התשובה למקבלי ההחלטות. אנחנו נכתיב מה צריך להיות ואיך בענף הסיעוד, כי מי שמקבל החלטות היום לא מבין". חברת הכנסת פלוסקוב סיפרה כי "הייתי מטפלת שבועיים כשהגעתי לארץ ונשברתי, כי הייתי חלשה ואתן חזקות".

פלוסקוב הוסיפה: "יש לנו דרישות לגיטימיות לחלוטין. אין היום מי שמקבל במדינה פחות משכר מינימום. אנחנו דורשות תשלום על מעבר מקשיש לקשיש כי זה זמן עבודתכן, אנחנו דורשות הכשרה מקצועית לכולן לא רק ל-30 אחוז. אנחנו דורשות תמיכה נפשית, כי כשמטופל נפטר אני יודעת מה אתן עוברות בלילות, כמה אתן בוכות. יותר מ-90 אחוז ממי שעובדים בענף הן נשים, ואני מצדיעה לכן. אני רוצה שכל אחד במדינה יתן לכן כבוד כי מגיע לכן. אני רוצה שכל אחת מכן תגיד – אני גאה להיות מטפלת. יכלו לבוא לפה היום 20 אלף מטפלות, אבל לא רצינו לפגוע בקשישים, וזאת המשמעות האמיתית של הענף."

הפגנת המטפלות בקשישים מול קרית הממשלה, 10 באוקטובר 2018 (צילום: טל כרמון)

נטלי, מטפלת בקשיש, התייחסה למערכת החדשה לפיקוח על שעות העבודה של המטפלות: "במקום שאני ארוץ בבוקר להגיד בוקר טוב למטופל שלי, אני רצה לשעון. הדבר הכי חשוב זה הקשר האישי עם המטופל. למה דווקא עכשיו ביטוח לאומי רוצה להתערב?"

התחום השני הוא דרישה של המטפלות להעלאת שכר משכר מינימום ושינוי המצב המתקיים כיום, בו שכרה של מטפלת נשאר קבוע בלי קשר לוותק.

התחום השלישי אותו מבקשות המטפלות לתקן הוא תשלום עבור זמני המעבר בין מטופל למטופל, זמנים עליהם הן אינן מקבלות שכר. בנוסף לכך, דורשות המטפלות הכשרות מקצועיות וליווי פסיכולוגי במקרים בהם הן נאלצות להתמודד עם מוות של מטופל.

מהביטוח הלאומי נמסר בתגובה לדרישות המטפלות: "הביטוח הלאומי מעריך את עבודת המטפלים והמטפלות העושות מלאכתן נאמנה. עם זאת, אנו מחויבים לשמירה גם על זכויותיהם של הקשישים הסיעודיים. לפי דו"ח מבקר המדינה על הטיפול הסיעודי, 40% מהקשישים דיווחו על כך שהם לא מקבלים את כל שעות הסיעוד שהם אמורים לקבל. מערכת דיווח הנוכחות החדשה מסדירה את דיווח שעות העבודה בענף הסיעוד של כ-80 אלף מטפלות ישראליות. כיום המערכת מונעת דיווח על עבודה בו זמנית של מטפלת בשני בתים שונים, תופעה שהייתה קיימת בשיטת הדיווח הידני."

"חשוב להדגיש, מרבית המטפלים והמטפלות עושים את עבודתם נאמנה ונותנים לזכאי קצבת הסיעוד טיפול טוב החיוני לרווחתם. מערכת הנוכחות קלה להפעלה (חיוג למספר 1-800, הקשת מס ת"ז והקשה על הספרה 1 לכניסה או 2 ליציאה). בניגוד לנטען, המטפלת יכולה להתחיל או לסיים את עבודתה מחוץ לביתו של הקשיש ולדווח גם על שעות אלה, ללא שום פגיעה בשכרה. המערכת עובדת באופן תקין לשביעות רצון המשתמשים, ובשיתוף מלא עם פורום חברות הסיעוד ובתי התוכנה שלהם.
"שיטת הדיווח החדשה לא פגעה בשכרה של אף מטפלת, ההיפך הוא הנכון. כיום מטפלות לא צריכות לבצע רישום ידני, הרישום של כל שעות העבודה שלהם נמצא במערכת, והן גם לא צריכות להחתים את הקשיש."