כבר 38 שנים נפגשים ב'ספורטיאדה' עובדים ועובדות מכל קצוות הארץ, לאירוע ענק ועוצמתי של ספורט עממי במלוא מובן המילה, בו לא משנה מה הגיל שלך, התפקיד או הדרגה, כל רצונך הוא לשיר "הגביע הוא שלנו" עם הקבוצה, יש שיגידו אפילו ה"משפחה". 

בשבוע האחרון מילאו את אילת 9,000 ספורטאים מ-260 מקומות עבודה, ששיחקו במגרשים הפזורים בעיר אילת והתחרו ב-14 ענפי ספורט ביניהם: קט-רגל, כדורגל, כדורסל, כדורשת, טניס, ריצה, שחייה, אופניים, שש-בש ואפילו סאפ. מרכז הפועל האמון על ארגון האירוע בחר גם השנה ליצור תחרויות המיועדות לאנשים עם מוגבלויות כשהחדשה בהן היא תחרות שחמט עיוורים שנערכה לראשונה, מרוץ עיוורים שנערך בפעם השניה ומרוץ אופני טנדם (זוגיים) לעיוורים שנערך זו הפעם השלישית.

משחק כדורשת בספורטיאדה 2018 (צילום: יאיר צוקר)

במגרש כולם שווים

מרבית המשתתפים ב'ספורטיאדה' יספרו כי עבורם, האירוע הוא הרבה מעבר לתחרות ספורטיבית: "בעיניי כל דבר שאתה עושה עם מספר עובדים ביחד, מחזק את שיתוף הפעולה בין המחלקות השונות בחברה", אמר רוני רז, יו"ר וועד העובדים ב"כלל ביטוח" ושחקן קבוצת קט-רגל ותיקים. "פתאום אתה מכיר את ההוא שעובד בביטוח חיים, ההוא שעובד בדואר וההוא בהנהלת חשבונות. זה מחזק את הסינרגיה בין המחלקות בחברה. אם מישהו צריך משהו שקשור במחלקה אחרת בחברה, אז יש לו כתובת של בנאדם שהוא מכיר מהקבוצה". בהקשר הזה, כדאי לציין שבקבוצת הקט-רגל שהקים רז טרם הקמת הוועד, משחק גם מנכ"ל החברה יורם נווה, אבל על המגרש לא משנה מי בתפקיד בכיר יותר: "על המגרש אין דיסטנס, אתה יכול להיות מנכ"ל ולשבת על הספסל. ברגע שמנכ"ל או כל בכיר אחר מגיע מתוך קבוצת ספורט של מקום העבודה, אז אוטומטית הוא מחובר יותר לשטח, הוא לא יכול להיות מנותק כי הוא חלק מאותה קבוצה עם העובדים שלו".

רז משוכנע שהעיסוק בספורט הוא פועל יוצא של הקמת הוועד בחברה: "מאז שקם הוועד לפני חמש שנים, עולות בכל שנה מספר הקבוצות בליגות למקומות עבודה וכיום יש כבר שמונה קבוצות. זה קשור להשקעה כספית ברווחה של העובד ובספורט בתוך מקום העבודה. זה דבר שחשוב לי לקדם. אני רואה עוד חברות שהקימו ועדים חדשים ומתחילים להגיע לכאן כמו 'הפניקס' שהביאו קבוצה השנה, וגם בסלולר – 'סלקום' הביאו השנה הרבה ספורטאים".

נבחרת קט-רגל ותיקים כלל ביטוח (באדיבות המצולמים)

חומה בצורה של פרגון

כשמגיעים לטורניר הכדורשת באולם "בגין" אי אפשר שלא להישאב מיד לאווירה המחשמלת, בענף שצובר תאוצה אדירה בשנים האחרונות. לאחר שבשנה הקודמת השתתפו באירוע 94 קבוצות, השנה השתתפו לא פחות מ-120 קבוצות בדרגים שונים. כל משחק מתחיל ומסתיים בלחיצות ידיים ובחיבוקים בין השחקניות שכבר מכירות ומזהות אחת את השנייה ממשחקי הליגה לאורך השנה.

הקבוצות מסודרות ומאורגנות עם תלבושת ייחודית ותפקידים כגון: קפטנית וראש קבוצה ולחלקן יש גם מאמנת או מאמן. מה שבולט מעל לכל הוא הרצון הגדול לנצח, אבל גם תחושות הלכידות והפרגון ההדדי חשובות באותה המידה, כפי שסיפרה נעמה בן ישי, ראש קבוצת הכדורשת 'בלאומי קארד': "כראש קבוצה חשובה לי האישיות והמחויבות של השחקניות ורק אח"כ המקצועיות. במבחן התוצאה זה מנצח משחקים. אנחנו אף פעם לא מעירות אחת לשנייה, רק חיזוקים, רק עידוד. זה מוכיח את עצמו. אם מישהי עשתה טעות אנחנו אומרות לה: 'לא נורא, כדור חדש', ואם מישהי עשתה מהלך טוב אז אנחנו נותנות לה חיזוקים", סיפרה בן ישי לאחר שרק רגעים ספורים קודם לכן קבוצתה העפילה לגמר הדרג החמישי.

קבוצת כדורשת לאומי קארד (באדיבות המצולמות)

"מה שייחודי בקבוצה זו תחושת 'הביחד'. ברגע שאנחנו באות באנרגיה כזאת חיובית, אנחנו משיגות יותר. כלפי הקבוצה השנייה, הגיבוש הזה מופנה החוצה כחומה בצורה ורואים את זה על המגרש", הסבירה בן ישי את אסטרטגיית המשחק של קבוצתה והדגישה גם מסר חברתי חשוב: "השנה בחרנו כקבוצה לענוד על הבגד סרט ורוד שהכנו במיוחד בשביל המשחקים להעלאת המודעות לסרטן השד ולצורך להיבדק. חודש אוקטובר הוא חודש המודעות לכך וזו לגמרי אמירה נשית".

מטבריה ללוס אנג'לס

בין שלל הקבוצות בטורניר הכדורסל, ישנה קבוצה מיוחדת שאפילו ייצגה את ישראל באולימפיאדת כוחות הביטחון שנערכה בלוס אנג'לס. "אצלנו בקבוצה אין דרגות, אין מפקד ופקוד, יש רק מאמן ושחקנים, כמו בכל קבוצה כדורסל" אמר שבי פרץ, סגן מפקד משמרת בתחנת כיבוי אש טבריה ויושב ראש הוועד של תחנת טבריה. "אנחנו קבוצה ארצית של מכבי האש שהוקמה לפני שלוש שנים ביוזמה שלי ושל בחור מת"א. זאת קבוצה שמשחקת בליגה למקומות עבודה בת"א, אבל יש בה כבאים מכל הארץ, מבני יהודה בגולן ועד ירושלים, לכן בספורטיאדה זו הפעם היחידה שהקבוצה יכולה להיפגש לזמן ארוך ומשמעותי", הסביר פרץ. "יש פה שילוב של חבר'ה ותיקים וצעירים. אני כבאי עם 16 שנות ותק, יש פה חבר'ה של מעל לעשרים שנה וחבר'ה של כמה שנים בודדות".

קבוצת הכדורסל של מכבי האש בתלבושת השחורה (צילום: יאיר צוקר)

פרץ שימש כמאמן שחקן בנבחרת כוחות הביטחון של ישראל באולימפיאדת כוחות הביטחון בלוס אנג'לס, "לצערי נפצעתי במשחק הראשון, קרעתי את הרצועה בקרסול. במשחק הראשון הפסדנו על הבאזר עם זריקה משוגעת וזה קבע את הגורל שלנו באליפות. אבל לשמחתי הבאנו כמשלחת 11 מדליות וייצגנו את המדינה בכבוד".

כל החברה קבוצה אחת

את רעשי העידוד באולם "צאלים" הססגוני היה אפשר לשמוע בכל אילת, כאשר קבוצת הכדורסל של "מכבי שירותי בריאות" שיחקה מול חברת "פיוניר". על תצוגת העידוד המסורה הכוללת שירים ודגלים היו אמונות כ-15 נשים מקבוצת הכדורשת של הארגון. "בספורטיאדה הראשונה היו בטוחים שאנחנו מלא אנשים וכשאמרנו שאנחנו 30 איש אנשים היו בהלם", סיפרה לי מונטנר מאגף משאבי אנוש וקפטנית קבוצת הכדורשת. "אתמול הגברים של הכדורסל הגיעו למשחק לעודד אותנו, היינו בטוחות ש'יקרקסו' אותנו אבל בזכות העידוד הפסדנו רק 21:19 ודחפו אותנו", סיפרה.

קבוצת הנשים כדורשת והגברים כדורסל של מכבי שירותי בריאות (באדיבות המצולמים)

לסיום, הסבירה הקפטנית את התופעה הייחודית שקיימת בליגת הכדורשת, תופעה שאולי מסבירה גם את הצלחת איורע ה'ספורטיאדה' השנתי: "יש משהו שמייחד את הליגה למקומות עבודה שלא קיים בליגות אחרות. זה תחושה של גאווה ותחושה של בית. יש כבוד לייצג את מקום העבודה ולהביא את הגביע הביתה. בליגה למקומות העבודה יש סוג של קוד אתי בין הקבוצות כי אנשים מבינים שהם הולכים עם הסמל של הארגון שלהם ומייצגים את הארגון".