הבנק העולמי מציג את חזונו לעתיד שוק העבודה: פחות רגולציה, פחות חוקים ושכר נמוך יותר- הכל כדי לשכנע מעסיקים להסכים להעסיק עובדים. בדו"ח השנתי של הבנק העולמי, שפורסם השבוע בכנס הבנק העולמי וקרן המטבע בבאלי, מתייחס הבנק לאופי המשתנה של העבודה ברחבי העולם, לעלייה באוטומציה ובהיקפי ההעסקה האפורה. הדו"ח פורש משנה ניאוליברלית בוטה: הבנק קורא למדינות מתפתחות לבצע הקלות בחוקי העבודה שיאפשרו מתן שכר נמוך יותר ופיטורי עובדים ביתר קלות, כדי להוזיל עלויות למעסיקים ובכך לשכנע אותם להשקיע באותן המדינות. מספר ארגונים, ביניהם ארגונים הומניטריים וארגוני עובדים, הביעו ביקרות חריפה נגד הדו"ח. "הדו"ח מטיל צל כבד על מחוייבותו של הבנק להקטין את הפער בין עניים לעשירים" נמסר מארגון הרווחה העולמי "אוקספאם".

"ההמלצה הבסיסית של הדו"ח, שהיא דילול מנגנוני ההגנה על העובדים לטובת המשק, הופרכה לפני שנים, ועומדת בסתירה מוחלטת להמלצות ארגון ה-OECD וקרן המטבע הבינלאומית, שקוראים דווקא לחיזוק ארגוני העובדים והעלאות בשכר המינימום כדי לבלום את העלייה ברמות אי השוויון העולמיות" כך נמסר מאוקספאם.

הטענה המרכזית של כותבי הדו"ח היא שעלייה ברמות האוטומציה והתרחבות שוק העבודה ה"אפור" והלא מפוקח הופך את מערכות ההגנה על העובדים למזיקות דווקא. לטענתם, המעסיקים יחפשו שוקי עבודה זולים ככל הניתן, ודווקא מערכות ההגנה על העובדים פוגעים בתמריץ של אותם מעסיקים לפעול במדינה. בבנק העולמי מציעים למדינות המתפתחות להקל על המעסיקים לגייס ולפטר עובדים, הקלה בפיקוח על בטיחות העובדים, ביטול פיקוח על חוזי ההעסקה, ובטיוטה לדו"ח אף הופיעה ההמלצה לבטל את חוקי שכר המינימום במדינות. סעיף זה נמחק בעקבות מחאת ארגוני עובדים בינלאומיים.

"שכר מינימום גבוה, הגבלות בלתי מוצדקות על גיוס ופיטור עובדים, חוזי העסקה נוקשים- כולם כגורמים לעובדים להיות יקרים יותר למול אמצעים טכנולוגיים" כך נכתב בטיוטה לדו"ח. "הרגולציה המכבידה גם גורמות לעלייה במחיר אותו משלמות חברות בתהליך הארגון מחדש כשמדובר בטכנולוגיה".

בדו"ח הסופי אמנם לא מופיעה ההמלצה לבטל את שכר המינימום, אך מופיעות בו המלצות לקיצוץ רחב בפיקוח מטעם המדינה על המעסיקים. כדי להתמודד עם הירידה בשכר ובתנאי העבודה שיביאו צעדים אלה, מציעים כותבי הדו"ח ליצור "רשת ביטחון חברתית בסיסית", שתפצה על הפגיעה בתנאי העבודה. נשיא הבנק, ג'ים יונג קים, אמר בכנס כי הוא מעוניין להביא לעלייה בהוצאות על רווחה. "הדו"ח קורא לממשלות לדאוג באופן יסודי יותר לאזרחיהן, דרך התחייבות לרמה בסיסית של ביטחון חברתי" הוא אמר.

עם זאת, מבקרי הדו"ח טוענים שמדובר למעשה בסבסוד ציבורי של הוצאות המעסיקים. כך, בעוד המעסיקים יזכו בהוזלה במחיר העבודה וידרשו למידה מופחתת של אחריות על עובדיהם, תעבור אחריות זו לידי הממשלות, שיממנו את הדאגה לעובדים העניים מתוך הקופה הציבורית. לטענת המבקרים, בעקבות ההגבלות הפיסקליות החמורות להן נתונות מדינות מתפתחות רבות, אותה ההוצאה תמומן ככל הנראה על ידי מיסים רגרסיביים, שיפגעו בעיקר בעניים ביותר במדינה.

מבקרי הדו"ח טוענים גם שבניסיון להצדיק את המלצותיו, השתמש הבנק העולמי בנתונים מסולפים בכתיבת הדו"ח. מהדו"ח עולה כי שיעור אי השוויון העולמי נמצא במגמת ירידה כתוצאה מיישום מדיניות מסוג זו שמוצעת על ידי הבנק. עם זאת, לטענת המבקרים זוהי איננה אמת.

"מהדו"ח עולה שאנשי הבנק העולמי אינם מתעניינים באמת בגידול בהיקף אי השוויון העולמי" נמסר מאוקספם. "בדו"ח נכתב כי ב-37 מתוך 41 הכלכלות המתפתחות שנבדקו, מדד ג'יני (מדד לאי שוויון כלכלי) ירד, או נשאר קבוע בין השנים 2007 עד 2015. מלבד ההיקף הקטן של מדינות שנבדקו, ההחלטה לבדוק שמונה שנים בלבד היא סלקטיבית במיוחד".

למעשה באינדונזיה, המדינה בה מתקיים הכנס, מדד ג'יני עלה מאז שנת 1990 ב-38%. במילים אחרות, מאז תחילת שנות ה-90, בה התחילו מדינות מתפתחות רבות ליישם מדיניות של קיצוץ תקציבי וביטול הרגולציה על שוק העבודה, בהמלצת קרן המטבע והבנק העולמי כמובן, אי השוויון למעשה גדל.