דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום שלישי ט"ז באייר תשפ"ב 17.05.22
18°תל אביב
  • 15°ירושלים
  • 18°תל אביב
  • 18°חיפה
  • 16°אשדוד
  • 15°באר שבע
  • 23°אילת
  • 18°טבריה
  • 17°צפת
  • 17°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
הסגל האקדמי הזוטר

מאחורי השביתה / הסגל הזוטר: מעמד העובדים הענק והפגיע שצומח באוניברסיטאות

בשנים האחרונות הפכו מורי הסגל הזוטר למנוע המרכזי של מערכת ההשכלה הגבוהה, אך עדיין רבים מהם מפוטרים מידי קיץ וחסרי סיכוי להתקדם | הנתונים והקולות שמאחורי שביתת הסגל הזוטר

סטודנטים באוניברסיטת תל אביב ביום הראשון לשנת הלימודים האקדמית. 14 באוקטובר 2018 (צילום: פלאש90)
ספי קרופסקי
ספי קרופסקי
ראש מערכת החדשות ועורך הבריאות
צרו קשר עם המערכת:

למרות שהיה ניתן לקוות שמאבקים כל כך בסיסיים מסוג אלה הם נחלת העבר, גם השנה יצאו אנשי הסגל הזוטר בשתי אוניברסיטאות גדולות במערכה על תנאי ההעסקה שלהם. ארגוני הסגל הזוטר באוניברסיטאות תל אביב ובן גוריון החלו היום (ראשון) בשביתה ללא הגבלת זמן, כשבמוסדות מדווחים על שיבושים נרחבים בתכניות הלימודים ביום הראשון לו.

שם התואר לשכבת ההוראה הזו, "סגל זוטר", מסתיר במעט את העובדה שמדובר במנוע העבודה המרכזי של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל. הסגל הזוטר, המורכב מסטודנטים לתואר שני ושלישי במוסדות שבהם הם גם מועסקים, וכן ממורים מהחוץ ומעמיתי הוראה, מהווה למעשה את רוב הסגל במוסדות האקדמיים.

עד כמה המנוע הזה גדול? אם ניקח כדוגמה את שני המוסדות שבהם החלו לשבות היום, באוניברסיטת בן גוריון מדובר בכ-75% מצוות ההוראה ובתל אביב בין 70% ל-80% מהסגל. היקפם של הסגלים הזוטרים צמח בעשורים האחרונים על רקע המשברים הכלכליים עמם התמודדו השחקנים המרכזיים במערכת ההשכלה הגבוהה, ופרישתם של אנשי סגל בכירים. במלים אחרות, האוניברסיטאות העדיפו להכניס או לשמר כוח אדם זול יותר על חשבון זה היקר.

על רקע זה נוצרו במוסדות ההשכלה הגבווה אנומליות תעסוקתיות בסגלי ההוראה, כשהזוטרים שמספרם נסק סבלו כתוצאה מכך מתנאי העסקה ירודים, מפגיעה נמשכת ושינויים תכופים במנגנון התעסוקה שלהם, משכר נמוך ומהיעדר ביטחון תעסוקתי.

מעמדם הרעוע מתבטא בין השאר בפיטורים בסוף הסמסטר בלי ודאות שיועסקו שוב בסמסטר הבא, בבדיקה דקדקנית במקומות העבודה הנוספים של אנשי הסגל על מנת לקבוע את דרגות השכר, ובחומת בטון גבוהה שנחצצה בין הסגל הזוטר לבכיר. או בקיצור: יצירת מנגנון שגורם לכך שיהיה קשה מאד להתקדם במערכת לעמדה בכירה.

הפגנת הסגל האמקדמי הזוטר באוניברסיטת תל אביב. 14 באוקטובר (ללא קרדיט)

"לאוניברסיטאות לא היה כסף, אבל הסטודנטים המשיכו להגיע ולכן החליטו לקנות את העבודה הזולה שלנו", מסבירה בשיחה עם "דבר ראשון" נטלי לוי, יו"ר ארגון הסגל האקדמי הזוטר באוניברסיטת תל אביב ודוקטורנטית בחוג לסוציולוגיה. לדבריה, "נוצר מצב שאנחנו לא רק השוליות, בעבר אם אלה היו רק מסטרנטים ודוקטורנטים שנכנסים למיליה האקדמי דרך עבודה של אסיסטנט – היום זה מורכב מאנשים מוכשרים מאוד בעלי תואר דוקטור שהמערכת לא קולטת, שמעסיקה בתנאים מעליבים והכל כדי שזה לא יעלה כסף".

המאבק של עובדי הסגלים הזוטרים כלל איננו חדש. למעשה, תנאי הבסיס של אנשי הסגל הזוטר הורעו במרוצת השנים לא פעם, כשקו פרשת המים הראשון היה בשנות השמונים אז החלו לבטל האוניברסיטאות תקנים עבורם, והצמידו את עבודת ההוראה לדרישות המלגה. במלים אחרות, המוסדות פנו לסטודנטים בתנאי: רוצים מלגה? עליכם לסייע בהוראה. כתוצאה מפעולות מחאה ועיצומים באותן שנים בוטל הסדר זה, או שונה לכך שהמשכורות יורכבו ממלגה פלוס שכר.

בשלבים הבאים במחאה של אנשי הסגל הזוטר נרשמו העיצומים מ-1994 אז יצא כלל הסגל האקדמי במאבק על תנאיו, כתוצאה ממה שתיארו כשחיקה רבת שנים בשכרם. אלא שגם תוצאות הסכם השכר שהושג אז התקבלו בביקורת מצד הארגונים הזוטרים, כשלדבריהם הוא הכיל אנומליות שהובילו לפגיעה בתנאיהם. גם בהמשך שנות ה-90 נרשמו פעולות מחאה ועיצומים מצד אותם ארגונים, מתוך רצון לשפר את תנאיהם של צוותי ההוראה הזוטרים, כשלרוב הם נתקלים בחוסר רצון לשתף פעולה מצד ועד ראשי האוניברסיטאות והאוניברסיטאות עצמן. ב-1997 נחתמו לבסוף הסכמי שכר בעלי מנגנוני האחדה, עם הישגים מסוימים לסגלים הזוטרים שכללו גם שיפור בתנאי השכר והטבות סוציאליות מסוימות.

אלא שגם ההסכמים שהושגו בסוף המאה הקודמת לא עמדו במבחן הזמן, כשחלקם אף לא כובדו לטענת הארגונים, על ידי המוסדות האקדמיים. כל זאת, במקביל לצמיחת סגלי ההוראה הזוטרים ככוח עבודה זול על חשבון השכבות הבכירות. כמו כן, פעילותו של גוף שתיאם בין ארגוני הסגל הזוטרים מכל אוניברסיטה החלה לדעוך, וזאת מתוך הבנה, לפי גורמים פעילים בארגונים, שלכל מוסד אקדמי ישנו סט צרכים ייחודי משלו – וקשה ביותר לבצע האחדה של המאבקים בשלב זה.

מה שמתחבר למצב הדברים הנוכחי. באחרונה נחתמו שני הסכמים בין ארגוני הסגל הזוטר לבין האוניברסיטאות העברית ובר אילן. ההסכמים אושרו על ידי הממונה על השכר במשרד האוצר, ולוו על ידי הוועדה לתכנון ותקצוב במל"ג (המועצה להשכלה גבוהה). לפי גורמים במערכת האקדמית, גם הטכניון נמצא במגעים מתקדמים מול הארגון שלו.

אלא שלפי לוי, יו"ר הארגון בתל אביב, מדובר בהסכם רע שאין בכוונתה לחתום עליו. לדבריה, הוא כולל רכיב הפוגע בדמי הנסיעות, מאפשר להטיל קנסות על עובדי הוראה המבטלים קורס, ולא כולל נושאים מהותיים דוגמת מסלולי התקדמות וודאות תעסוקתית. "אנשים שעובדים פה עשרות שנים, בעלי דוקטורט, ובכל שנה מחדש הם צריכים לחיות בחוסר ודאות, לשאול את עצמם – האם יעסיקו אותי או לא? מגיע להם יותר, אבל האוניברסיטה בוחרת שלא לשנות. למרות שזה לא עולה לה כסף, היא לא מוכנה להקשיח את הפרוצדורות".

השביתה שהחלה הבוקר הורגשה היטב באוניברסיטאות. סטודנטים שדיברו עמנו תיארו אולמות שהתמלאו מבלי שיגיע איש הוראה, ולאחר זמן קצר נמסר להם כי השיעור התבטל. אחרים קיבלו הודעה עוד אתמול שחלק מהשיעורים התבטלו, כשלחלקם התבטלו כל השיעורים שנקבעו ליום הראשון ללימודים.

"כל הקורסים והתרגילים שהיו אמורים להיות לי היום התבטלו. הייתי צריכה להיות באזור האוניברסיטה לסידורים אחרים, אז הבנתי שהייתה הפגנה מול השער הראשי אבל לא ראיתי אותה בעצמי. אם השביתה תמשך היא תשפיע על משהו כמו 85% מהקורסים שאני לוקחת הסמסטר", סיפרה סטודנטית. אחרת סיפרה שהתבטלו לה 3 מתוך 4 קורסים שנקבעו לה להיום, "אז זה השפיע לי על 75% מיום הלימודים". נתון שהוא פחות או יותר מקביל לנפח שתופסים אנשי הסגל הזוטר באוניברסיטה מכלל אנשי הסגל. חישוב הגיוני.

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״
נרשמת!