מושב החורף של כנסת ישראל מתחיל היום' כשברקע חוסר ודאות בשל התערערות הולכת ונמשכת ביציבות קואליציית הימין של נתניהו, התערערות העשויה להביא לפיזור הכנסת והקדמת הבחירות הכלליות.

הפרלמנט הישראלי סיים את תקופת פגרת הקיץ אתמול, אך בפועל מתחילה הכנסת את עבודתה היום. בבוקר תתחדש עבודת ועדות הכנסת, לאחריהן יתקיימו ישיבות הסיעות השונות בהן יושבי הראש ימסרו הודעה לעיתונות, והחל מהשעה 16:00 תתקיים מליאת הפתיחה במעמד נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, שישא נאום בפני המליאה.

חוק הגיוס

מאז תום מושב החורף, מצויה הקואליציה בחוסר ודאות בנוגע לגיוס החרדים לצה"ל, אשר במרכזו מחלוקת בין שר הביטחון ויו"ר מפלגת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן לבין הסיעות החרדיות. הצדדים התבצרו בעמדותיהם ואינם מצליחים, אולי אינם מעוניינים, להגיע למתווה פשרה. יחד עם זאת ולפי שעה, מועצת גדולי התורה של מפלגת יהדות התורה התכנסה אתמול ונראה כי האדמו"רים החליטו להתפשר, ולא יאפשרו מהלך של בחירות על הסוגיה הזו. ח"כ ישראל אייכלר אמר בתם הדיון לרדיו ב'קול חי' כי :יתנהל מו"מ עם משרד הביטחון איך להביא מצב שכל מי שלומד תורה לא יגויס לצבא".

מוקדם יותר, בפתיחת ישיבת הממשלה, התייחס נתניהו לנושא חוק הגיוס ואמר, "באשר לחוק הגיוס – זהו חוק טוב, חוק מאוזן. הוא מאזן בין צורכי הצבא שהכין אותו, וכמובן צורכי הציבור החרדי. החוק הזה צריך לעבור, הגיע הזמן לשים אותו מאחורינו. זאת עמדתי, זאת צריכה גם להיות עמדת הממשלה, לטובת המדינה, לטובת הציבור החרדי, לטובת יחסי חרדים-חילונים. לכן אני קורא למועצת גדולי התורה שמתכנסת היום לקבל את ההחלטה הנכונה. החוק הזה טוב לישראל".

יו"ר הקואליציה לשעבר דוד ביטן במליאת הכנסת. ארכיון (צילום: פלאש 90)

בראיון לגלי צה"ל התייחס יו"ר הקואליציה, ח"כ דודי אמסלם (הליכוד) לנושא גיוס החרדים המאיים על יציבות הקואליציה ואמר, "מקווים להעביר את החוק הזה, אם זה מה הם רוצים. אנחנו כאן כדי לקדם את הנושא הזה. אני לא יודע כמה אנחנו קרובים לבחירות, זה תלוי. אם בסופו של דבר, היום בערב יהדות התורה לא תקבל את החוק, בוודאי שזה לא מקל עלינו להמשיך את הקואליציה הנוכחית. ראש הממשלה דיבר שוב בנושא הזה, אני גם מסכים איתו, שנושא הגיוס צריך לדון עליו אחרי הבחירות".

אם נתניהו יראה כי טוב, יוכל ככל הנראה לפרק את הקואליציה הנוכחית על חוק הפונדקאות לזוגות של שני גברים, בו התחייב לתמוך בסוף המושב הקודם, או חוק הגיור, אותו העלה מהאוב בשבוע האחרון.

מושב החורף צפוי להיות תקופת הזמן האפקטיבית האחרונה של הקואליציה ונראה כי מה שלא יצליחו להשיג בפרק הזמן הזה כנראה שכבר לא יהיה. שרת המשפטים איילת שקד תנסה לקדם את חוק היועצים המשפטיים, הנמצא בהליכים לקראת קריאה שנייה ושלישית, אשר יאפשר לשרי הממשלה לבחור בעצמם את היועצים המשפטיים. הקואליציה תנסה לקדם הצעת חוק, שטרם הונחה על שולחן הכנסת שתתן מענה למחאת העדה הדרוזית המתנגדת לחוק הלאום שנחקק במושב הקודם. חשוב להדגיש – ראשי המחאה הדרוזית לא יסתפקו בהצעת חוק מקבילה והם חותרים לתיקון בחוק הלאום. שרת התרבות מירי רגב, במתואם עם שר האוצר משה כחלון, תנסה לקדם את הצעת החוק נאמנות בתרבות – תיקון לחוק התרבות שנועד למנוע תקציבים מגופים נתמכים החותרים תחת ערכי המדינה וסמליה.

אמון נמוך

ערב מושב החורף פרסמה אוניברסיטת חיפה את המדד השנתי לביצועי המגזר הציבורי לשנת 2018 המראה על שפל ברמות האמון של הציבור בכנסת ובמפלגות.

המדד, אשר נערך זו השנה ה-18 ע"י פרופ' שלמה מזרחי, ד"ר רותם מילר מור אטיאס וד"ר ניסים כהן, ראש המרכז לניהול ומדיניות בבית הספר  למדעי המדינה באוניברסיטת חיפה, בוחן את אמון הציבור במוסדות ומשרתי ציבור. מדד זה הוא היחידי שמסוגל לספק זוויות ראיה מקיפה ולאורך שנים על הקשר שבין הציבור לממשל בישראל. במדד הנוכחי השתתפו 666 אזרחים המהווים מדגם המייצג את כל גווני האוכלוסייה הבוגרת בישראל כולל יהודים ולא יהודים.

נתניהו וכחלון, ארכיון (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90).

הכנסת סובלת מחוסר אמון בולט של אזרחיות ואזרחים רבים, כאשר רמת האמון הממוצעת עומדת על רמה של 2.05 (במדד של 1-5; 1 רמת אמון נמוכה מאוד – 5 רמת אמון גבוה מאוד). בשנת 2016 עמד מדד זה על רמה של 2.21, ואילו בשנת 2013 עמדה רמת האמון על 2.45 – כך שמדובר בירידה משמעותית לאורך חמש שנים. בסך הכל, 56% מהציבור הביע אמון נמוך בכנסת, כ-38% הביעו אמון בינוני ורק 6% הביעו אמון רב.

נתונים כמעט זהים עולים מרמת האמון במפלגות, שעומדת השנה על רמה נמוכה במיוחד של 1.99, זאת לעומת רמת אמון של כ-2.3 בשנת 2013. בסך הכל, כ-57% מהציבור מביע אמון נמוך מאוד במפלגות, כ-37% מביעים אמון בינוני ו-6% מביעים אמון רב.