מהשוואת העסקאות שבוצעו בחודשים יולי ואוגוסט, לעומת העסקאות שבוצעו בחודשים יוני ויולי השנה, נמצא כי מחירי הדירות ירדו ב-0.3%, כך לפי נתונים שפרסמה אתמול (שני) הלמ"ס. מדד המחירים לצרכן עלה בשיעור מזערי של 0.1%.
עוד עולה מהנתונים כי מהשוואת העסקאות שביולי אוגוסט השנה אל מול יולי אוגוסט 2017 נרשמה ירידה של 1.1%, הגבוהה ביותר שנרשמה בחודשים אלה בשנה בעשור האחרון.
מהשוואת העסקאות בין יולי אוגוסט האחרונים ליוני ויולי לפי מחוזות, ניכרת ירידה במחוז הצפון (1.4%-) ובת"א (0.6%-). בירושלים נרשמה עלייה קלה (0.2%),ובשאר המחוזות כמעט ללא שינוי – חיפה (0.0%), מרכז (0.1%-), ודרום (0.0%). ירידה משמעותית נרשמה במחירי הדירות החדשות, שירדו ב-1.2%.
מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.1% בספטמבר 2018, בהשוואה לאוגוסט 2018. עליות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: ירקות טריים 5.8%, שירותי חינוך 0.9%, מזון 0.7% ודיור 0.6%. ירידות מחירים נרשמו במיוחד בסעיפים הבאים: תרבות ובידור 2.1%, פירות טריים 1.3%, תחבורה 0.9% והלבשה והנעלה 0.7%.
מתחילת השנה עלה מדד המחירים לצרכן ב-1.1%, וב-12 החודשים האחרונים עלה ב-1.2%, עדיין מתחת ליעד האינפלציה שעומד על כ-2%.
זהו החודש הרביעי ברציפות בו נרשם מדד מחירים נמוך מאד, בטווח שבין 0 ל-0.1%.
למדד האפסי, שהצרכנים בישראל כביכול נהנים ממנו בשנים האחרונות, יש גם משמעויות שליליות. מדד אפסי מונע מבנק ישראל לעמוד ביעד האינפלציה של שהציב, וכתוצאה מכך מונע החלטה על העלאת ריבית. הריבית הנמוכה מצידה, היא אחד הגורמים לעליית מחירי הדיור שכן זהו אפיק ההשקעה הסולידי היחיד שמראה תשואה חיובית. היציבות במדד המחירים, ויותר מכך הציפייה ליציבות בעתיד הנראה לעין, מעודדת הימנעות מצריכה ומהשקעות שכן, ערכו של הכסף לא נשחק ואפשר "לשבת עליו". אינפלציה מתונה, לעומת זאת, מעודדת צריכה השקעות וכתוצאה מכך גם צמיחה בתוצר.
מדד המחירים לצרכן הוא מדד המשקף את העלייה או הירידה ביוקר החיים בחודש הקודם. את המדד מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, והוא מפורסם בתאריך ה-15 בכל חודש, ומתייחס לנתונים מהחודש הקודם. שינויים חדים במדד יכולים להביא את בנק ישראל, שאחד מתפקידיו המרכזיים הוא לשמור על יציבות המחירים, לנקוט בצעדים במטרה לאזן את המחירים.
בתחילת השנה שעברה עדכן הלמ"ס את המשקלות של כל אחד מסעיפי ההוצאה לפיהן מחושב מדד המחירים לצרכן. בכדי לחשב את המדד נדרש הלמ"ס להעריך את סך ההוצאה החודשי הממוצע למשק בית בישראל, ולבחון את העלייה או הירידה בכל אחד מרכיבי הסל כחלק מההוצאה הכוללת. בכדי שהמדד יהיה מדויק ככל הניתן, מעדכן הלמ"ס אחת לשנתיים את מבנה המשקלות של כל אחד מסעיפי ההוצאה בהתאם לממוצע ההוצאה של משקי הבית בישראל בשנתיים האחרונות.