בשבת נכנסה אמנדה סראנו לזירת ה-MMA בפעם השנייה בחייה. את הופעת הבכורה שלה במהלך קרב בספורט האכזרי ביותר היא סיימה נוטפת דם ללא הכרעה. את הקרב השני, שנערך במוצ"ש, סיימה כשהיא מכניעה את יריבתה כבר בסיבוב הראשון, בחניקה בלתי ניתנת לשחרור. סראנו היא אחת הלוחמות המרתקות ביותר שהגיעו לספורט שנראה כמו קרב גלדיאטורים מודרני. הסיבה להצטרפותה לארגון הקרבות האכזרי בעולם היא בעיקר בעיות כלכליות. למרות היותה אחת המתאגרפות הגדולות בכל הזמנים, היא בכל זאת לא מצליחה להתפרנס כאישה בעולם הגברי.

סראנו בת ה-30 היא מחזיקה בתואר אלופת העולם בשישה משקלים שונים בעולם האגרוף, בשלושה ארגוני אגרוף שונים, ביניהם ארגון ה-WBO, שנחשב לארגון הוותיק ביותר. בניגוד לקרבות המקבילים בעולם הגברי שמעניקים רווחים של עשרות ומאות מיליוני דולרים לארגונים ולמתאגרפים עצמם. תחרויות אגרוף הנשים סובלות מקושי מאוד גדול להתקיים ומייצרות זליגה של הכישרונות הגדולים ביותר בספורט לכלובי הקרב הפרועים של ה-MMA.

בשנת 2015, בקרב האליפות על משקל חצי כבד welterweight בין מני פקיאו לפלויד מייוות'ר, צפו מספר שיא בזמנו של 4.4 מיליון משקי בית. לפי פרסומים הקרב הכניס כ-400 מיליון דולר, מתוכם כמחצית עברו לזוכה המאושר פלויד מייוות'ר שהרוויח 220 מיליון דולר בקרב במסגרת ארגון WBO. שיא שעוד נשבר במסגרת הקרב מול קונור מק'גרגור ב-2017 (בו הרוויח כ-300 מיליון).

לעומת זאת סראנו, מחזיקת התואר המקביל של ארגון הנשים, קבלה רק 11 אלף דולר בקרב היחיד שהצליחו לארגן לה בשנה שעברה מול אמיליה אסתר ריינוזו הארגנטינאית, אותה היא ניצחה ב-8 בספטמבר 2018. סראנו היא האישה היחידה בהיסטוריה עם שישה תארי אליפות, רק שני מתאגרפים אחרים חברים להישג יוצא הדופן, אלו הם אגדות האגרוף אוסקר דה לה הויה ומני פקיאו.

הטכניקה המוצקה של סראנו, סגנונה האגרסיבי והאמיץ בזירת האגרוף, יחד עם האופי הנעים שלה, סייעו לה להשיג תהילה לא רק בקרב אוהדי האגרוף של פורטו ריקו וניו יורק, אלא ברחבי העולם כולו.

סראנו נולדה בעיר קרולינה בפורטו-ריקו. כשהייתה ילדה קטנה, משפחתה החליטה לעבור לשכונת ברוקלין בניו-יורק. כילדה קטנה בילתה את רוב זמנה ברכיבה בלי פוסקת על האופניים שלה בשכונה. לתחרויות האגרוף הגיעה כשהחלה לצפות באחותה הגדולה סידני מתחילה את הקריירה המקצוענית שלה.

סידני החלה להתעסק באגרוף והחלה לקחת איתה את אמנדה למועדון האגרוף. סידני התאמנה לקרבות הראשונים בקריירה שלה ובמקביל עשתה בייביסיטר על אחותה הקטנה. אמנדה החלה לבלות מגיל 12 במועדון השכונתי, אך לא אהבה תחילה את הספורט האלים והקשוח יחסית. לאט לאט, פשוט מתוך היותה שם כמעט בלי הפסקה, החלה להתחבר ולצפות יותר ויותר באחותה הגדולה שהפכה בעצמה לאלופת עולם עם השנים.

בגיל 16 סראנו החליטה להצטרף באופן רשמי כמתארגפת למועדון והחלה להתאמן באופן מקצועי במקום בו גדלה. סראנו היא הילדה הצעירה מתוך שלוש וכשהיא סיפרה למשפחתה על ההחלטה החשובה בחייה, אמהּ התנגדה נחרצות. למרות שיש לה אחות שעוסקת באיגרוף אמא שלה אסרה עליה בתחילה וקראה "לא, לא התינוקת שלי!".

לתפקיד המאמן התגייס בעל מועדון איגרוף מקומי. בניסיון לשכנע את אמנדה לא להיכנס לתחום, החליטו המאמן ואחותה לגרום לה לפרוש על-ידי קרב אימון בין שתי האחיות. סידני, שהייתה כבר מתאגרפת מקצועית, הייתה חסרת רחמים מול אחותה הקטנה ממנה ב-8 שנים. למרות המכות הקשות שספגה אמנדה, היא סירבה להיכנע וחזרה כל פעם לזירה.

לאור הנחישות הבלתי נגמרת של אמנדה הבינו בני משפחתה שהיא לא תהיה מוכנה לוותר על חלומה החדש ושינו את גישתם כלפיה. שש שנים מאוחר יותר, בגיל 22 בלבד, סראנו זכתה בתואר הראשון שלה, לאחר שגברה על ג'ניפר סקוט האמריקאית. לאחר שהפכה לאלופת העולם, אמה שינתה את דעתה והחלה לצפות בקרבות שלה, במקביל היא מבקשת מאחותה הגדולה סידני לפרוש מתחום האיגרוף בטענה שיש לה כבר שני ילדים ושתשאירי את הקרבות "לאמנדה המשוגעת".

לפני הקרב צייצה בחשבון הטוויטר שלה "זהו אקורד הסיום בקריירת האיגרוף שלי, אני הולכת להתרכז בלהיות לוחמת MMA במשרה מלאה". מאז הספיקה כבר למחוק את הציוץ. בראיון ל- sporting news סיפרה על הקושי שלה להשתתף "זה כמו מערכת יחסים. אני נותנת את הכל, אני נותנת את כל האהבה שלי ואת כל מה שיש לי לתוך הספורט ואני לא מקבלת שום דבר בתמורה. למה להמשיך עם הקשר הזה? אני לא צריכה להישאר במערכת היחסים הזאת אם אני לא מאושרת. אני צריכה לעבור למקום אחר".

כשנשאלה על ההבדל בין פרסי הזכייה שקיבלה בקריירת האגרוף הענפה שלה לבין הקריירה החדשה שלה ב-MMA, סראנו עונה בבוטות. "אני אגיד את זה ככה, בקרב שלי על תואר האליפות השישי בעולם האגרוף, קיבלתי סכום כסף קטן מהקרב ה-MMA הראשון שלי. זה מעייף לשמוע את אותו הדבר שוב ושוב – 'בקרב הבא, בקרב הבא … אנחנו מבטיחים לך כמות של כסף או חשיפה' ועדיין כלום. אני אלופת העולם של שישה משקלים ואני עדיין צריכה להיאבק כדי לחפש עבודה. זה פשוט מתסכל. מה הלאה? גם אם אזכה בתואר אליפות עולם שביעי, במה זה יעזור לי? אני הולכת פתאום בן לילה להתעשר?".

סראנו מספרת על המעבר הקשה בין שני סוגי הספורט וההשפעה הפיזית הקשה על הגוף שלה בקרבות MMA חסרי הרחמים: "זה מאוד קשה. הגוף שלי מעולם לא היה כל כך כואב. אני כבר עוסקת 11 שנים בקרבות אגרוף ולא היו לי שום פציעות או כאבים. התחלתי להילחם ב-MMA וגופי הגיב לקרב ברמה שונה לגמרי. המעבר הוא ממש קשה. אני עובדת קשה בחדר הכושר, מתאמנת הרבה וצופה בקרבות MMA. קשה ללמוד את כל הכללים, ללמוד את חוקי הכניעה ולעשות את המעבר ללוחמת MMA ולא להמשיך לחשוב ולהרגיש כמו מתאגרפת. זה די קשה. אפילו עמדת המוצא שלי, כשאני עומדת בקרב אגרוף, אני רוצה שכמה שפחות ממני יהיה קרוב ליריבה. בקרב MMA, אני צריכה להיות מוכנה למגע ולהגיב אליו, אני צריך להיות מוכנה שיפילו אותי למזרון או לחטוף בעיטות. עכשיו, קשה לי, אבל אני מרגישה שאני לומדת מהקרבות".

במוצ"ש השיגה סראנו את הניצחון הראשון שלה ב-MMA. כעת מציבה לעצמה מטרה חדשה. היא מעוניינת לעשות היסטוריה מסוג חדש ולהפוך ללוחמת הראשונה בעולם שמחזיקה במקביל בתואר אלופת MMA ואלופת העולם באיגרוף. בחירתה של אמנדה סארנו להתמקד בספורט שפוגע בגופה ובבריאותה בצורה כל כך קיצונית, משקף את חוסר ההצלחה העצוב של אגרוף הנשים המקצועני והמעבר הקשה לכלובי ה-MMA שעושות ספורטאיות רבות כדי להתפרנס בכבוד.